האיש מאחורי "משחקי הכס": כך הפך ג'ורג' ר. ר. מרטין למלך הפנטזיה
הוא התחיל כילד חובב קומיקס וחסר חברים. עכשיו הסופר גורג' ר. ר. מרטין חוגג 70, כשבזכות "משחקי הכס" הוא חולש על אימפריה של ספרים וסדרות שנשענים על עולם שברא אחרי שנמאס לו מהוליווד. רק את הספר הבא הוא לא ממהר להשלים, ועל זה המעריצים לא סולחים. דמותו של אב הדרקונים
זו לא הפעם הראשונה שמרטין, שזה עתה מלאו לו 70, משמיע את הסתייגויותיו מהאופן שבו הסדרה מתקדמת אל סיומה. צילומי העונה השמינית והאחרונה, שתעלה למסך ב-2019, נגמרו לאחרונה ללא שהגיע לסט פעם אחת (להבדיל מביקוריו ומעורבותו בעונות הקודמות). בריאיון לקראת סיומה של העונה השביעית בשנה שעברה אמר: "העיבוד הטלוויזיוני והספרים הולכים לכיוונים שונים. כ-20 דמויות שמתו בסדרה עוד די חיות עבורי ויופיעו בספר החדש". כמו כן הודה אז שאינו צופה בעונה השביעית מפני שאין לו זמן.
אכן נדמה שזמן הוא מצרך יקר בחייו של מרטין, שבימים אלה עובד על ספרו המצופה ביותר עד כה (הדפסתו נדחית בכל שנה מחדש, מאז המועד המקורי שבו תוכנן לצאת ב-2014) "רוחות של חורף", השישי בסדרה בת שבעה ספרים. מלבד ההתקדמות האיטית עם הספר, שגוררת לא מעט תגובות זועמות ממעריצים ושעליה הוא נשאל כמעט בכל ריאיון – הוא מכין לדפוס את "אש ודם", שמגולל את ההיסטוריה של בית טרגריאן ויראה אור ב-20 בנובמבר. בנוסף, הוא היה שותף לפיתוח תסריטים לחמש סדרות בת ל"משחקי הכס" - שמתוכן בינתיים הפקה אחת תחל בשנה הבאה. כמו כן הוא עובד על פרויקטים שלא שייכים ל"שיר של אש ושל קרח", כמו סרט אנימציה שמבוסס על ספר הילדים שלו "דרקון הקרח" עם אולפני האחים וורנר, עורך אנתולוגיות ספרותיות ודואג לעדכן את הבלוג שלו באופן כמעט יומיומי.
58 מיליון עותקים מספריו של מרטין נמכרו עד כה בעולם, הרבה בזכות סדרת הפנטזיה הפופולרית. רבים רואים בו את היורש הבלתי מעורער של ענק סיפורת הפנטזיה ג'יי. ר. ר. טולקין וטוענים כי הוא הראשון שהצליח להעמיד עולם ענק, עשיר ומפורט בקנה מידה דומה לארץ התיכונה, שכן לחמשת הספרים שכבר יצאו מתוך הסדרה, מרטין הוסיף עד כה ספר היסטוריה מתפקע ממידע ועוד שש נובלות, המקיפות שלושה צירי עלילה בממלכת ווסטרוז.
איך הפך תושב סנטה-פה המנומנמת, חובב פנטזיה שמנמן בעל זקן לבן (שלמראה דמותו קשה שלא לחשוב על סנטה קלאוס) - לאדם שעומד מאחורי אימפריה ענקית?
משיכה לדמויות אפורות
ג'ורג' ריימונד ריצ'רד מרטין נולד ב-1948 בניו-ג'רזי בבית צנוע – אח לשתי בנות. אביו, "אלכוהוליסט מתפקד" לדבריו, היה עובד נמל. אימו הייתה בת למשפחה עשירה שאיבדה את הונה בשנות השפל הגדול בארה"ב. בראיונות סיפר שעבר בכל יום בדרך לבית הספר ליד בית ענק שבעבר היה רכוש משפחתי, והדבר גרם לו להרגיש מעין נצר לשושלת מלכותית שירדה מגדולתה, קצת כמו הכוכבת הגדולה של הסדרה שלו, דאינריז טרגריאן. בילדותו לא היו לו חברים רבים, הוא כתב מגיל צעיר ומכר סיפורי מפלצות לילדים בשכונה תמורת כמה פני. מרטין הילד אהב במיוחד מד"ב וספרים מאוירים, וסיפר כי באמצעות גרסאות קומיקס נחשף לקלאסיקות ספרותיות גדולות לצד גיבורי-על קונבנציונליים.
ב-1968 עבר לקולג' באילינוי שבו השלים תואר ראשון ושני בתקשורת. אלה היו השנים הגדולות של תנועת הנגד למלחמת וייטנאם, ומרטין, שהגיע מבית שמרני ופטריוטי ועד אז האמין בצדקת המלחמה, התחיל לחקור את הסיפור ולהתבונן עליו אחרת. אז גם פרסם את הסיפור הראשון שלו, שהיה אולי אלגוריה למתרחש בסביבתו. הסיפור שפורסם ב-1971 במגזין מד"ב פופולרי נקרא "הגיבור" וסיפר על לוחם שמואס במשימה הצבאית שאליה נשלח מחוץ לכדור הארץ ורוצה לפרוש ממנה ולחזור לביתו. כמה שנים מאוחר יותר הסיפור היה חלק מהמסמכים שהגיש לצבא כשניסו לגייס אותו, כדי להמחיש שהוא לא כשיר לכך מסיבות מצפוניות. במקום להתגייס השלים שנתיים של שירות אזרחי, ובמקביל הרוויח את לחמו מטורנירי שחמט והוראת כתיבה. ב-1979, לאחר נישואים לא מוצלחים שנמשכו ארבע שנים, עבר לבירת ניו-מקסיקו סנטה-פה וגר שם מאז – כעת עם בת זוגו שלה נישא לפני שבע שנים.
על אף הפציפיזם שלו, מרטין חזר שוב ושוב לעסוק במלחמות בכתיבתו. "מלחמה היא נושא חשוב. היא שם, לכל אורך ההיסטוריה האנושית. מה זה היסטוריה? ההיסטוריה היא מלחמה. היוונים נגד הפרסים, מלחמות ערי המדינה האיטלקיות ברנסנס, מלחמת מאה השנים, המהפכה האמריקנית, המהפכה הבריטית, המהפכה הצרפתית – זה הכול מלחמה ואלימות", הוא אמר בריאיון ל-The South Bank Show.
הוא מדבר שם גם על כותב שממנו הוא שואב השראה, שגרם לו להתעקש על כתיבה מתוך פרספקטיבה אנושית גם במסגרת פנטסטית: "סופר המד"ב האמריקני הארלן אליסון תמיד דיבר על הצורך לכתוב מהקרביים, לדמם על העמוד, לחפור עמוק ולחפש אחר חומר רגשי עוצמתי. לקחתי את זה ללב. חשבתי שאני צריך לכתוב סיפורים שנוגעים בפגיעות שלי, שחושפים אותי". עניין זה עמד לנגד עיניו בשלבים שונים בכתיבתו. בשנות ה-70 וה-80 התנסה בז'אנרים שונים והתעקש על שבירת קונבנציות. אולם לדבריו, לא משנה מה הייתה התפאורה ועד כמה מופלאה העלילה, בבסיס היצירה הרגיש שתמיד נמצא חקר הרגש האנושי.
מקור השראה מרכזי נוסף עבורו הוא כמובן טולקין. בשיחה שנערכה איתו בניו-יורק לרגל יציאת ספר ההיסטוריה שלו מ-2014, "עולם של קרח ושל אש", הוא סיפר שגדל על הסופר. לדבריו, הוא זוכר סצנות מתוך "שר הטבעות" או "ההוביט" באופן חי, הרבה יותר משהוא זוכר רגעים שחווה במציאות ילדותו.
טולקין היה גם הראשון לנסח מסגרת אפית רחבה שעליה נשענת סדרת ספרי פנטזיה, כשעירב בעלילותיו מהלכים השואבים השראה מההיסטוריה האנושית. גם מרטין עושה זאת. "אדוארד הראשון נחשב לאחד המלכים הדגולים של אנגליה, אבל ככל שקוראים עליו, מבינים שהוא היה אדם אכזר ופראי", הוא אומר בריאיון. "לעומתו, אדוארד השני נחשב למלך נורא, ככל הנראה הרע ביותר בהיסטוריית אנגליה. הוא אהב לבלות עם העם הפשוט, עם נגרים, אנשי בניין ואהב ללמוד על טכניקות הבנייה שלהם. היום היינו מחשיבים אדם כזה כמגניב, אבל זה היה בלתי נתפס באותם הזמנים. לפעמים הייתי שמח להיות מלך העולם, אבל רוב הזמן לא. ממש לא. זו עבודה מאוד קשה, אבל הייתי רוצה לגרום לקוראים לחשוב על זה".
הנקודה הזאת מובילה לעניין מהותי שבא לידי ביטוי בספריו - התבוננות מורכבת במציאות שבה אין טוב ורע מוחלט. "מה הבסיס של מלך טוב? באיזו מידה אתה רוצה להיות קשוח עם העם שלך? באיזו מידה אתה רוצה להיות מלא רחמים? איפה הצדק נכנס לזה? למקיאוולי היו העמדות שלו, להובס היו את שלו. זה דיון מעניין ורלוונטי היום כמו שהיה בימי הביניים", אמר בריאיון ל"רולינג סטון" ב-2014. "הרבה פנטזיה עוסקת בקרב שבין הטוב והרע ואני חושב שזה נושא נהדר לספרות אבל אני לא חושב שהוא מתנהל בין בחורים מאוד נאים בגלימות לבנות ובין חבר'ה דוחים בשריון שחור שלא מריחים טוב. אני חושב שהוא מתרחש בתוך הלב האנושי של אדם אחד. תמיד נמשכתי לדמויות אפורות. זה מה שאני מנסה לכתוב כי אני חושב שאלה דמויות אמיתיות, בני אדם אמיתיים".
במסגרת המורכבות הזאת מרטין גם לא חושף את הסיפור מנקודת מבט אחת שתאפשר לקורא הזדהות בלעדית. הספרים כתובים בגוף שלישי, אולם בכל פרק המספר נצמד לתודעה של דמות אחרת ונחשף לסיפור רק דרך מה שידוע לה ומה שעיניה רואות. אולי כאן מונח הקושי העיקרי לסיים את סדרת הספרים, שכן סוף הסיפור מצריך הכרעה.
המילה הסקסית בהוליווד
בתחילת דרכו כתב מרטין בעיקר סיפורים קצרים וכמה רומנים, בהם "מסעות טאף" ו"חלום קדחת". כשהרומן הרביעי שלו מ-1983, The Armageddon Rag, נכשל מסחרית, הוא החל לעבוד בטלוויזיה. ב-1986 היה שותף לכתיבת התסריט לסדרות טלוויזיה ב-CBS, בהן "אזור הדמדומים" ו"היפה והחיה". הוא עבר לתקופה לא ארוכה להוליווד ובראיונות שונים מזכיר את האלמנטים החיוביים של העבודה בצוות, לעומת הבדידות הכרוכה בכתיבת ספרות. אולם על המרכיב המשותף בעבודה הייתה לו גם ביקורת: "כשכותבים פנטזיה ומד"ב לא צריך לדאוג לתקציב", הוא אומר. "אפשר להניח מה שרוצים על העמוד והדמיון של הקוראים מספק את השאר, אבל כשעבדתי בטלוויזיה אמרו לי כל הזמן, 'ג'ורג' אנחנו אוהבים את זה, זה נפלא, אבל זה פי חמש מהתקציב שלנו. תוכל בבקשה לוותר על שלושה מהשטיחים המצוירים האלה, אפשר שש במקום 27 דמויות והמלחמה הזאת בסוף, שבה יש שני צבאות בני אלפי לוחמים – אפשר שזה יהיה דו קרב?"
ב-1991 עזב את הטלוויזיה וחזר לכתוב ספרות. אז התחיל לכתוב את "שיר של אש וקרח". "אמרתי לעצמי שנמאס לי לשחק את המשחק הזה. יש לי דמיון ענק, יש לי סיפור אפי שאני רוצה לספר. אני אעשה אותו גדול כמו הדמיון שלי. יהיו לי כל הטירות והקרבות שאני רוצה. העולם האמיתי הוא מורכב ולכן אני רוצה שגם העולם הבדיוני שלי יהיה מסובך. אני רוצה שיהיו שם דרקונים, זאבי בלהות, ממוטות וחומת קרח עצומה".
לאחר ההצלחה הגדולה של פיטר ג'קסון עם "שר הטבעות", מרטין קיבל הצעות רבות מאולפנים שונים שרצו לעבד את הסיפור שלו למסך. אלא שהיקפיה העצומים של הסדרה של מרטין דרשו ויתורים, והוא לא היה מוכן לכך. "הייתי בעמדה ברוכת מזל משום שעבדתי בהוליווד, לא חייתי חיים מנקרי עיניים, חסכתי כסף, שילמתי את חובותיי ועכשיו הייתה לי סדרת ספרים נמכרת ומכניסה. לא הייתי צריך את הכסף, אז היה לי הכוח להגיד את המילה הכי סקסית בהוליווד: 'לא'", סיפר.
אף שדן ב. וייס ודייוויד בניוף, שני חברי ילדות שגדלו על ספרי פנטזיה, עוד לא הפיקו דבר לפני כן, איכשהו, בשיחת צהריים שהתארכה עד הערב – הם הצליחו לעורר את סקרנותו של מרטין. כדי להיות לגמרי בטוח שהוא לא מפקיר את יצירתו בידיים הלא נכונות, הוא בחן אותם באמצעות שאלה אחת: מי הייתה אימו של ג'ון סנואו? השניים לא ידעו את התשובה, שכן היא עוד לא הופיעה בספריו של מרטין אלא רק נרמזה, אבל לילה קודם לכן דיברו על השאלה הזו ביניהם ופיתחו השערה. למשמע תשובתם מרטין חייך והסכים שיקחו את ספריו ל-HBO – הרשת היחידה שהתאימה בעיניו להביא למסך את הסקס והאלימות בספריו בלי לסרס אותם.
הסדרה אומנם הפכה אותו לאיש עשיר במיוחד, אך כאמור הוא נשאר בביתו שבסנטה-פה. השינוי היחיד שחל מאז הוא שכעת יש ברשותו בית נוסף במורד הרחוב – ספרייה בבעלותו, שאליה הוא יוצא בכל יום כדי לעבוד, ללמוד ולכתוב. הוא מחזיק שם באוסף של מאות פסלונים קטנים של דמויות מספריו. בין כמה כאלה של נשים מפתות, יש גם פסלון קטן בדמותו.
דחיית הקץ
הספר הראשון בסדרת "שיר של אש ושל קרח" יצא ב-1996 ומרטין אומר שעבד עליו ארבע שנים. זה הזמן שעבד בממוצע על כל ספר שיצא מאז, וזה הזמן שהקציב לעצמו בין יציאת הספר החמישי, "ריקוד עם דרקונים", לשישי, שכאמור מבושש לבוא - כשעוד אחריו יהיה עליו להשלים את הסדרה עם "חלום על אביב". הספר היה מיועד לצאת ב-2014, אך מרטין הודיע שהוא דוחה אותו ל-2015 ומאז יצא בהצהרה דומה בכל שנה, כשב-2016 הסכים שסדרת הטלוויזיה תמשיך מעבר לעלילה בספריו. "הלוואי שהייתי מסיים את הספר לפני ארבע שנים, אבל אני איטי והספר מאוד מסובך, מלבד זה שיש הרבה הסחות דעת נפלאות שם בחוץ. הפסקתי לתת תחזיות למתי אסיים את זה כי בכל פעם שזה קורה אני טועה וזה מוליד הרבה תגובות זועמות", אמר לאחרונה ל"הוליווד ריפורטר".
בפעם האחרונה שהודיע על כך שגם השנה הספר השישי בסדרה לא יראה אור, הוא ריכך את הבשורה המאכזבת עם הידיעה על "אש ודם" – ספרו שעתיד לצאת בעוד חודשיים ואינו רומן, אלא, על פי הגדרתו, "מעין ספר היסטוריה" החוזר 300 שנה לפני העלילה ב"שיר של אש וקרח" ומספר על מלחמת האחים במשפחת טרגריאן שכמעט הובילה לסוף השושלת שלה.
בבלוג של מרטין יש לא מעט תגובות ממעריצים שמבקשים ממנו להפסיק לפקוד אותו לעיתים כל כך תכופות על מנת לכתוב את הגיגיו כדי לפנות לעצמו זמן להשלים את
הספר. בתגובה לזעם המעריצים פרסם הסופר ניל גיימן תגובה שיצרה כיתוב פופולרי ואפילו הפכה לשיר: George R. R. Martin Is Not Your Bitch. המעריצים כל כך נואשים לקרוא את הספר הבא שהרשת מלאה בספקולציות המתבססות על ספרי עבר של מרטין ומנבאות את תוכנו של "רוחות של חורף". הוא לא לגמרי שומר על קור רוח למול כל אלה. בריאיון מ-2014 מרטין הביע את עלבונו לעומת מעריצים שחוששים שימות לפני שישלים את הסדרה. "לכו להזדיין", אמר בקצרה.
