השראה איראנית, כוח לבנוני, שטח סורי: סיור לאורך גבול סוריה
צבא סוריה שב לאזור שבו שלט לפני פרוץ מלחמת האזרחים, ואנשי מודיעין של משמרות המהפכה משקיפים מהתלים הוולקניים. בינתיים, בישראל חוששים מיצירת חזית שתאפשר לחיזבאללה לתקוף מאזור הגבול הסורי ואף לבצע פשיטות לתוך יישובי רמת הגולן
אזור רמת הגולן הסורית, כמו כל דרום סוריה עד לגבול ירדן, חזר פורמלית לפני שישה שבועות לשליטת משטרו של בשאר אסד בדמשק. אבל למעשה, שום דבר שם אינו כשהיה.
המורדים, מוסלמים סונים שמרדו במשטר העלווי-שיעי, אמנם מסרו את נשקם הכבד, אבל הם עדיין מחזיקים ברובים ובמטולי ה-RPG. אסד השאיר את הנשק הזה בידיהם במסגרת "הסכמי הפיוס" מפני שגם הוא הבין שאם יפרק את המורדים לגמרי מנשקם, כוחותיו והמיליציות הנאמנות לו עלולים לטבוח בתושבי האזור. המשטרה הצבאית הרוסית, שאנשיה נעים באזור כביש דרעא-דמשק, פוקחת גם היא עין כדי שלא יהיה מרחץ דמים.
"הסכמי הפיוס" הם למעשה הסכמי כניעה של המורדים, אבל לאסד אין עניין כעת לסגור איתם חשבונות. כרגע, האינטרס המשותף לו ולרוסים הוא להחזיר את היציבות לשטח כדי שאפשר יהיה להגיע להסדרה פוליטית בחסות הקרמלין, ולהתחיל בשיקום סוריה מחורבותיה.
את זה מבינים גם הפליטים המוסלמים-סונים, שברחו ממרכז סוריה ומדרומה והתמקמו מטרים ספורים מגדר המערכת ומהמוצבים הישראליים. הם ידעו שהמשטר וארגוני המורדים היריבים - הג'יהאדיסטים - לא יעזו להפגיז אותם מחשש שתהיה "זליגה" לשטח הישראלי ואז יספגו מכת אש כבדה של צה"ל.
ישראל העבירה להם מזון וציוד הומניטרי, העניקה להם סיעוד רפואי על הגבול וגם פינתה את החולים הפצועים והיולדות לבתי חולים ישראליים. הסיוע הזה השתלם היטב לשני הצדדים: הפליטים, תושבי הכפרים וגם אנשי כ-12 ארגוני מורדים "מתונים" גמלו על הסיוע הישראלי במניעת פיגועי טרור "חוצי גדר" ובהרחקת הג'יהאדיסטים הקיצוניים כמו אנשי ג'בהת א-נוסרה מחיכוך עם צה"ל.
כעת כל זה נגמר. ממשלת ישראל החליטה בהמלצת צה"ל להכיר במשטר הסורי כריבון בשטח על כל מה שמשתמע מכך בתנאי שלא יאפשר לגורמי "הציר האיראני" לפעול בחסותו ומתוך מוצביו, ובתנאי שיכבד ככתבו וכלשונו את הסכם הפרדת הכוחות מ-1974. המשטר בדמשק הבין - לא מעט בסיוע הגנרלים הרוסים - שכדאי לו לפי שעה להיענות לדרישות ישראל.
הצבא הסורי חזר והתפרש ממזרח לאזור המפורז במתכונת הכמעט מדויקת שבה היה פרוש לפני שפרצה מלחמת האזרחים: דיביזיה 5 נפרשה ברצועת האבטחה עם חטיבות 90 (בצפון הרמה) ו-112 (בדרום הרמה) בקו הקדמי. המיליציות האיראניות נמצאות כעת במרחק של כ-40 קילומטרים במחנות סביב דמשק, אבל אנשי מודיעין של משמרות המהפכה פועלים מהתלים הוולקניים הגבוהים שהצבא הסורי חזר והשתלט עליהם.
אולם מה שבאמת מטריד את ישראל אלה הם המאמצים של אנשי חיזבאללה לבסס נוכחות חשאית אך קבועה ברמת הגולן הסורית, באזור הסמוך לגבול ישראל. לקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, ולחסן נסראללה, מזכ"ל הארגון הלבנוני, יש כעת מטרה משותפת: לפתוח חזית טרור ונשק תלול מסלול נפרדת ברמת הגולן הסורית.
נסראללה יודע מה עלול לקרות ללבנון
החזית הזאת אמורה לאפשר לחיזבאללה ולכוחות איראניים אחרים לחדור את גדר המערכת, לבצע התקפות על יישובים ישראליים ברמת הגולן ולירות לעברם מרגמות ופצמ"רים. נסראללה יודע שאם יעשו זאת אנשיו מדרום לבנון, התגובה הישראלית תהיה קשה ועשויה להחריב את לבנון כולה. לכן הוא מעוניין להקים חזית נוספת נגד ישראל משטחה של סוריה.
אחרי הכול, נסראללה הוא לבנוני ודואג ללבנונים. האיראנים רוצים להשתמש בסוריה כזירה נוספת שממנה יוכלו לשגר טילים כבדים ומדויקים ולבצע פשיטות לשטח ישראל, אם וכאשר תפרוץ מלחמה או כשישראל תנסה לפגוע בפרויקט הגרעין הצבאי שלהם. חזית נוספת נגד ישראל מסוריה תאלץ את צה"ל לפצל את כוחותיו ומאמציו, לפחות בתחילת לחימה, ותאפשר לאיראנים להרחיק את הטילים הכבדים שלהם לצפון סוריה באופן שיקשה על חיל האוויר לפגוע בהם.
הרוסים נענו לדרישת ישראל להרחיק את המיליציות השיעיות ואת אנשי משמרות המהפכה למרחק של 85 ק"מ ממזרח לרמת הגולן. הם לא עשו זאת מאהבת ציון אלא בידיעה שהמצב בסוריה לא יתייצב ולא יאפשר להם להשיג הסדרה פוליטית כל עוד ישראל פועלת בעצמה להרחקת האיראנים ושלוחיהם מגבולה ברמת הגולן.
ישנו גם ניגוד אינטרסים כלכלי בין איראן לרוסיה, והקרמלין אינו תומך אוטומטית במאמצי ההתבססות של האיראנים בסוריה, אבל הרוסים לא הצליחו להרחיק את המיליציות השיעיות הפועלות בשליחות איראן מאזור דמשק. המשטר הסורי דרש שהמיליציות השיעיות ימשיכו לאבטח אותו ואת המקומות הקדושים לשיעים באזור דמשק. הרוסים נאלצו לקבל את הדרישה כשם שנאלצו לסגת מניסיונם לחצוץ בין חיזבאללה בלבנון לבין סוריה עם סיום מלחמת האזרחים.
ואולם, בצה"ל מוטרדים בעיקר מהמאמץ המתמשך של חיזבאללה להתבסס בסמיכות ל"קו הסגול", כלומר גדר המערכת עם ישראל. המאמץ הוא חשאי אבל נחוש, ומתבצע בעזרת גורמים מקומיים שמוכנים לשתף פעולה עם הארגון הלבנוני. חלקם תמורת כסף וחלקם משום שהם תומכים במשטר העלווי השולט בסוריה, שחיזבאללה פועל בחסותו.
חיזבאללה אינו ממהר לשום מקום. הוא רוצה להקים חזית סורית מבלי שישראל תפריע לו ולכן הוא מתנהל בחשאיות ובאיטיות באופן שיאפשר לו בעוד חצי שנה, אולי שנה, להתחיל להניח מטענים ולירות טילי נ"ט לעבר סיורים ישראליים על הגדר. בצה"ל נחושים לא לאפשר זאת. אם צריך - בכוח. למצב כזה יש פוטנציאל להסלמה שבינתיים איש מהצדדים אינו רוצה בה. אבל בימים האחרונים, למשל בפרשת הפלת המטוס הרוסי, כבר נוכחנו שבמצבים כאלה הדברים נוטים לצאת משליטה.
לפנייה לכתב/ת 
