ה"חג" הבא: בחירות מוניציפליות - מדריך לעובד
לראשונה מאז 1989 יחשב יום הבחירות ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות ליום שבתון, ורוב העובדים במשק יזכו ליום חופש נוסף בסיום אוקטובר. את מי המעסיקים יכולים לחייב לעבוד? אילו בתי עסק יישארו פתוחים? ומהו השכר שמגיע למי שיעבוד בכל זאת? כל מה שאתם צריכים לדעת על יום החופש הבא
אמנם מספר ימי החג והחופש בישראל נמוך יחסית לעולם, אך השנה, אחרי חודש ספטמבר שנראה כאילו בקושי עבדנו בו, יגיע לרובנו יום חופש נוסף ב-30 באוקטובר – יום הבחירות לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות.
מלחמת הדת השתלטה על הבחירות באשדוד
לראשונה מאז 1989 נקבע יום הבחירות לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות כיום שבתון בחוק, שבו רוב העובדים במשק אינם מחוייבים לעבוד. עם זאת, ישנם כמה חריגים שאותם כדאי להכיר.
העובדים שעליהם חל יום השבתון
התיקון שנעשה ב-2014 בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), קבע כי יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ייחשב יום שבתון בתחומן של הרשויות שהבחירות נערכות בהן.
לאחר מכן בוצע ב-2017 תיקון לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), לפיו הבחירות לכל המועצות האזוריות יתקיימו במועד שבו נערכות הבחירות לרשויות המקומיות (החל מהבחירות הצפויות להתקיים ב-30 באוקטובר 2018). בנוסף נקבע, כי יום הבחירות יהיה יום שבתון בתחומן של המועצות האזוריות שהבחירות נערכות בהן, על פי הכללים שנקבעו לגבי הבחירות לרשויות המקומיות.
עו"ד רחל הררי-ליפשיץ, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון, מציינת כי "האמור חל על עובדים גם אם בתחומי השיפוט של מקום העבודה בו הם עובדים לא מתקיים יום שבתון". בהתאם לחוק, כל עובד שהתחיל את עבודתו אצל המעסיק 14 ימים רצופים לפחות לפני יום הבחירות, יהיה זכאי ליום שבתון.
כלומר, עובד, שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות, יהיה זכאי ליום שבתון באחד משני המקרים הבאים: מקום עבודתו נמצא בתחום רשות מקומית או מועצה אזורית שנערכות בה בחירות לרשות, או אם הוא רשום בפנקס הבוחרים של רשות מקומיות או מועצה אזורית שהבחירות נערכות בה, גם אם מקום עבודתו הוא ברשות/מועצה שלא נערכות בה בחירות בשנה הרלוונטית.
הררי-ליפשיץ מוסיפה, כי משמעות יום השבתון היא כי עובד יכול לבחור שלא לעבוד ביום זה (ב'יום' מדובר רק על השעות בהן הקלפיות פתוחות), ויהיה זכאי לשכר הרגיל שהיה משתכר עבור יום זה.
השירותים הציבוריים ובתי העסק שיהיו פתוחים
החוק קובע כי רשימת מקומות העבודה שיוכרו כ"שירותים ציבוריים" וניתן יהיה לחייב את עובדיהם להתייצב לעבודה חרף הקביעה על יום שבתון - צריכה להיות מפורסמת ברשומות לפחות 35 ימים לפני מועד הבחירות הקרוב. ואכן, היא פורסמה על ידי שר הפנים, אריה דרעי, לאחר יום כיפור.
הרשימה כוללת את עובדי המפלגות, עובדי הסיעות בכנסת, עובדי הסיעות ברשויות המקומיות ועובדי רשימות מועמדים או הצעות מועמד, כמו גם עובדי משרד הפנים והרשויות המקומיות, הממלאים תפקיד ביום הבחירות בקשר לבחירות, ומי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות לצורכי יום הבחירות בלבד.
בנוסף, נכנסו לרשימתו של שר הפנים:
שירותי תחבורה.
חניונים ותחנות דלק.
מסעדות, בתי קפה וקיוסקים.
בתי מלון ופנסיונים.
מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.
שירותי התקשורת.
מפעלי מים וחשמל.
שירותי אספקת דלק והעברתו.
תאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.
עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.
חנויות לממכר מזון, בין השעות 6:00 ל-12:00 (עד 6 שעות).
אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.
שירותי קבורה.
שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
תוכלו לעבוד אם תרצו
הררי-ליפשיץ מדגישה כי בחוק לא נקבע איסור על פתיחת בתי עסק אחרים שאינם שירותים ציבוריים ביום השבתון. ולכן, כל עוד אין המעביד מונע מהעובד את האפשרות להצביע ביום הבחירות, לא חל איסור על העסקת עובדים ביום הבחירות.
עובדים המועסקים במקומות עבודה שאינם מוכרים כ"שירות ציבורי" אינם חייבים להתייצב לעבודה והמעביד אינו יכול לכפות עליהם לעבוד ביום הבחירות, אם אינם מעוניינים בכך, וגם אינו רשאי לנכות להם יום חופש.
אם עובד מועסק בשירות ציבורי והוא מחויב לעבוד ולא להיות ביום שבתון, עדיין מעסיקו חייב להעמיד לו אפשרות להצביע ואסור לו לשבצו לעבודה באופן שישלול ממנו זכות זו.
מי שיעבוד צריך לקבל שכר כפול או יום חופש חלופי
הררי-ליפשיץ מציינת כי לא קיימת כל הוראה בחקיקה באשר לגובה התשלום שיינתן לעובד שעבד בפועל ביום הבחירות. אולם, מתוך הבנת התכליות של עצם קביעת יום השבתון, במשרדה מנחים את המעסיקים לאמץ את הנורמה הקבועה ביחס לעבודה ביום הבחירות לכנסת.
בהתאם לנוהג זה, גובה השכר לעובד שעבד ביום הבחירות יהיה בשיעור של 200% משכרו הרגיל של העובד או לחילופין שכר רגיל ובנוסף לכך שעות חופשה בגובה שעות העבודה בפועל ביום הבחירות.
"גם הנוהג לתשלום כפול לעובדים שחייבים לעבוד ביום בחירות, במקור לא נקבע בדין כתוב. אלא מקורו בנוהג שהשתרש במשק, המבוסס על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, חוזר התאחדות התעשיינים, הוראות התקשי"ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו"ר ועדת הבחירות בעבר (השופט תאודור אור) ותכליתה וחשיבותה של זכות הבחירה החופשית, כחלק בלתי נפרד מחברה דמוקרטית" מסבירה הררי-ליפשיץ. "התכלית היא כי רק עובדים, שעבודתם מחויבת באותו יום, יזומנו לבצע את עבודתם ואילו שאר העובדים יהיו פנויים באופן מלא לממש את זכותם האזרחית".
לפנייה לכתב/ת 
