דניאל גרנט: "חולם לעשות תוכנית עם אמא שלי ולשתות פיפי ביחד"
עם הורים כמו צופית ואברהם גרנט לא מפתיע שדניאל גרנט בחר בקריירת במה. בריאיון ל"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" הוא מספר על הילדות הלא שגרתית, המפגש עם רונאלדו בחדר ההלבשה, מה ייעץ לרומן אברמוביץ' ואיך הגיב כשתיעדו את אביו יוצא ממכון עיסוי. צפו
כשאתה הבן של צופית ואברהם גרנט, אתה חייב לצאת אישיות. ולדניאל גרנט, שפורץ כעת כשחקן ומוביל את הסדרה "דאנסטורי" (תשודר בערוץ דיסני לצופי yes, החל מה-7 באוקטובר), יש ממנה, ובכמויות. עד גיל 25 הוא כבר הספיק לתת טיפים לאבא כשאימן בליגת האלופות, למצוא עצמו מותקף בלב ים בקולומביה וגם להתבשר על התאבדות של חבר קרוב בזמן שהוא מתקעקע בברזיל.
הרבה לפני שבחר בבמה, הוא היה מייעץ לאבא מאחורי הקלעים. הסקאוטר הסודי. "בגיל 14 אבא שלי לקח אותי לפגישה עם רומן אברמוביץ'", הוא מספר בראיון ל"7 לילות" שמתפרסם היום (שישי). "חודש ינואר, חלון העברות. רומן שאל אותי את מי אני חושב שצ'לסי צריכה לקנות. אמרתי, דייגו (הברזילאי דייגו ריבאס). אז שחקן לא ממש מוכר. הם בדקו והתלהבו".
החתימו אותו?
"לא. אבל שנה לאחר מכן הוא חתם ביובנטוס בחוזה מפגר של 25 מיליון יורו והפך לכוכב גדול".
ב־2014 ההורים שלו פירקו את החבילה. "אלו לא גירושים שגרתיים", הוא משתף איך חווה את הפרידה. "במשפחות רגילות כולם חיים באותו בית, ואז פתאום אבא עובר דירה, אתה רואה אותו פעמיים בשבוע. את אבא שלי אני רגיל לראות פעם בחודש, זה לא שינה את סדר היום שלי".
פנטזיה שההורים שלך יחזרו?
"אני מאוד מקווה שלא. הגירושים עשו להם רק טוב. ממש כיף לראות אותם ככה. הם נשארו החברים הכי טובים".
להבדיל מאמך המוחצנת והרגשית, אביך נראה סגור.
"הוא הבן אדם הכי סתלבטן שאני מכיר. אנחנו כמו שני חברים בני 16 שיוצאים למסיבה. 'מה אחי', 'מה קורה אחי'. הוא מתקשר אליי 20 פעם ביום! וזה ככה מאז שאני בן 13. כבר שלח לי שתי הודעות, תמונה וניסה להתקשר פעמיים. והיום עוד לא התחיל. הוא משתף אותי בהכל. 'שמע בדיחה', 'ישבתי עם זה', 'אכלתי ככה'. 'דנו' - ככה הוא קורא לי - 'איזה חולצה ללבוש'. כמו ילד. גם לאמא. לפעמים אני אומר, 'יאללה התגרשתם, שחררו'. יש לנו אלף סוגי קבוצות משפחתיות בווטסאפ".
אף פעם לא ניסה לקלף מעצמו את שם המשפחה. "משחק זו התשוקה הגדולה שלי בחיים. ואני רוצה להתפרסם כשחקן ולא רק כבן של", הוא אומר. "אין מה לעשות, זה ילווה אותי כל החיים. תמיד יהיו עליי עיניים. ככה זה היה תמיד. הגרנט יכול לעזור לי עד גבול מסוים, למשל שאדם יסכים להיפגש איתי כטובה להורים שלי או שיסקרן אותו לדבר איתי. אבל במאי בחיים לא ייקח מישהו לא טוב וילהק אותו ליצירה שלו, זה יפגע לו באמנות. אני חייב להיות טוב"
כילד, הזכירו לך בבית ספר את תוכנית הפיפי?
"אתה יודע מה אמרתי לאמא שלי כילד? תשתי פיפי, תעשי אמבטיות קקי. רק אל תצטלמי לטלנובלות. החלום שלי לעשות עם אמא שלי תוכנית כמו 'מילקשייק'. נשתה פיפי, דברים משוגעים. בא לי לעשות בוראט".
ובכל זאת ילדים לא הציקו לך על זה?
"שיגידו פיפי, שיגידו קקי. לא מעניין אותי. אז מה אם יש מישהו שפותח את פה. תמיד הייתי בחבורה חזקה של ילדים. אף פעם לא התביישתי או הרגשתי בודד או מושפל. אני מחייך ומתעלם".
אבל היו גם סיפורים קיצוניים. למשל כשהצהובונים בממלכה תיעדו את אבא שלך יוצא ממכון עיסוי.
"אמרתי לאמא שלי, 'אני מאוד כועס שהוא לא לקח אותי איתו'".
עזוב תקשורת, זה באמת לא הפריע לה?
"היא הרגישה שהם באו לעשות בלגן במשפחה. בשביל מה אתה מפרסם סיפור על גבר נשוי שהוא גם אבא לילדים שהוא הולך לעיסוי, אם לא בשביל להיכנס באמא שלנו. אם אמא שלי הייתה אומרת, 'אני לוקחת את הדברים ועוזבת', העיתונות הייתה חוגגת. אמא אמרה, 'מה אתם מתערבים לאן אברהם הולך'. כששידרה שזה לא מזיז לה, הידיעה נזרקה לפינה בעיתון. היא ידעה לכבות עיתונאים".
הראיון המלא במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
