הסטארט–אפ שיציל חיים בתאונות דרכים
תאונת אופניים הובילה שלושה חברי ילדות מנצרת עילית להקים סטארט–אפ מציל חיים: חיישנים ברכב ידווחו תוך שניות על תאונת דרכים, מיקומה המדויק ואפילו סוג הפציעות
"תגביר אבא, תגביר", צעקה שירה מהמושב האחורי, "זה החדש של סטטיק ובן אל". אורן הסיט את המבט לכפתור הווליום, ולא הבחין שבזמן שידו הימנית נשלחה אל הכפתור, ידו השמאלית הסיטה בעדינות את ההגה אל מרכז הכביש. הוא החזיר את המבט בבהלה אל הכביש רק כששמע את הצרחה של עינב, אשתו.
שמונה שניות אחר-כך קפצה ההתרעה במוקד מד"א: "כביש 90, ק"מ 173.3, תאונה קשה לשתי מכוניות פרטיות. באחת פגיעות ראש, חזה וגפיים לנהג, צלעות ואגן שבורים לנוסע מלפנים, עם דימום בטן. שברים מרובים לנוסע מאחור, דימום בחלל הגולגולת. בשנייה אגן שבור לנהג, חשש לדימום". "שיט", פלט המוקדן, "מזניק ניידת טיפול נמרץ מאילת ומסוק".
התסריט שבו מוקד מד"א מקבל תוך שניות התרעה על תאונה, כולל פירוט מלא של מספר הנפגעים וסוג הפציעות, נשמע אולי כמו מדע בדיוני, אבל הוא מתחיל
לקרום עוד וגידים כאן אצלנו. סטארט-אפ ישראלי צעיר בן תשעה חודשים בלבד מציע טכנולוגיה שנמצאת בניסויים במד"א ואפילו מעוררת עניין בקרב יצרניות רכב.
לפי נתוני האיחוד האירופי, 44% מההרוגים בתאונות דרכים היו יכולים להינצל אילו היו מפונים מראש לבית החולים המתאים לסוג הפגיעה שלהם. נכון להיום, 32% מהפצועים בינוני וקשה מפונים לבית החולים הפחות מתאים לפפגיעה הספציפית מכיוון שלא כל בית חולים מחזיק בכירורגים המתמחים בניתוחי מוח או בטיפול רגיש בעמוד השדרה, למשל.
כשצריך להעביר פצוע מבית חולים אחד לאחר שמתמחה בטיפול הדרוש, בישראל זה לוקח 4 שעות ו־28 דקות בממוצע מרגע התאונה. נוסף לכך 50% מהפצועים בתאונות מפונים באמבולנס שאינו מתאים מבחינת ציוד והתמחות הצוותים.
הסטארט־אפ חדש בשם "MDgo" אמור לתת מענה לבעיה קריטית זו. החברה מפתחת טכנולוגיה לזיהוי מהיר של התרחשות תאונה ברכב, ולהגדרה מהירה של מצב הפצועים, כדי לאפשר לכוחות ההצלה ולבתי החולים להיערך לטיפול נכון תוך חיסכון של שעות ארוכות בבדיקות מיותרות, בפינוי לא נכון או בפינוי לבית חולים לא מתאים. "זה שחר של יום חדש עבורנו", אומר בכיר במד"א, "אין יכולת כזאת בשום מקום בעולם".
לפני שלוש שנים יצא איתי בנגד עם חבר לרכיבת אופניים ספורטיבית בהרי ירושלים. בנגד (33), אז סטודנט בבית הספר לרפואה בהדסה עין כרם, וגם היום טריאתלוניסט פעיל, גילה לפתע שהוא רוכב לבד. "מצאתי את החבר מחוסר הכרה בתעלה אחרי שהחליק בסיבוב", נזכר בנגד. "הזעקתי אמבולנס, אבל אי-אפשר היה לדעת אם הוא סובל מדימום בראש או מפגיעה בעמוד השדרה. הבנתי איזו אי-ודאות מחכה לצוותי ההצלה".
החבר התאושש לבסוף, אבל כך נולדה MDgo, שבנגד הוא אחד ממייסדיה וכיום המנכ"ל שלה. בנגד, שבינתיים סיים את לימודי הרפואה במסלול מחקרי אבל מתייצב גם למשמרות כעוזר רופא בחדר המיון של איכילוב, שיתף ברעיון שני חברי ילדות מנצרת עילית: עמית קרטרמן (33), כיום סמנכ"ל התפעול בחברה, וגלעד אברשי (33), כיום סמנכ"ל הטכנולוגיה. לקרטרמן, בוגר הנדסת תעשייה וניהול, היה ניסיון עסקי כמנהל פרויקטים. אברשי, בוגר הטכניון בהנדסת חשמל ועובד חברת רפאל אז, היה המוח הטכנולוגי.
מרפאל גויס אלי זרח (30) היום סמנכ"ל המו"פ של החברה: "בהתחלה חשבנו שנצטרך להוסיף לרכב חיישנים כדי שימדדו מה בדיוק קרה בתאונה, אבל אז הבנו שממילא יש ברכב חיישנים, ואנחנו רק צריכים להתחבר אליהם, לדעת לזהות מה המשמעות של הכוחות שהם מדדו, ולהעריך לפיהם את סוג הפציעות".
זרח מתכוון לחיישנים שיש בכל מכונית מהשנים האחרונות הומשמשים להפעלת מערכות הבטיחות ברכב: למשל ג'יירוסקופ (שמודד את כיוון תנועת הרכב), מד תאוצה, מערכת כריות האוויר, חיישני חגירה ש"יודעים" כמה נוסעים יש ברכב ואם הם חגורים.
אנשי MDgo החלו לאסוף נתונים על עוצמת הכוחות שנמדדו בכלי רכב שהיו מעורבים בתאונות אמיתיות, תוך השוואתם לפציעות שנגרמו. "על סמך הנתונים ובאמצעות ביו-מכניקה ואינטליגנציה מלאכותית, פיתחנו יכולת ליצור סימולציות גם לתאונות שלא היה לגביהן תיעוד של עוצמת המכה והפציעות, כדי להבין אילו כוחות מופעלים על כל איבר בגוף בכל מהירות, ומה תהיה חומרת הפציעה", אומר אברשי.
היום הם מנהלים מחקר משותף בביו-מכניקה של תאונות דרכים עם אוניברסיטת וירג'יניה, ומחקר משותף לניתוח תאונות אמיתיות עם מרכזי טראומה בבלגיה, גרמניה וצרפת, אבל את הפיילוט המשמעותי הם עורכים בארץ, עם מד"א. הניסוי, בהשתתפות 250 אלף מכוניות בארץ, נועד לבחינת יכולות הניבוי של MDgo לתוצאות תאונות דרכים.
החל מהקיץ מד"א משתמש בהתרעות מהמכוניות השותפות בניסוי לצורך הזנקת אמבולנסים. מאז מאי ניתחו בחברה כבר עשרות תאונות אמת, תוך השוואה בין היערכות המערכת לגבי סוגי הפציעות לבין מה שאותר בבתי החולים.
"כבר היום אנחנו יודעים להגיד ברמת ודאות גבוהה האם תאונה שקרתה הייתה קלה או קשה, האם הרכב התהפך, ולספק את המידע הזה שניות אחרי התאונה. אנחנו מצליחים לקצר בממוצע בשלוש עד ארבע דקות את זמן הפינוי לבית החולים, שכיום עומד על כ-13 דקות בממוצע בארץ", אומר בנגד. "אנחנו יכולים גם לחסוך שליחת ניידות מיותרות, בעיקר ניידות טיפול נמרץ יקרות".
במד"א רואים בפיתוח שינוי גדול. "אנחנו מקבלים מהם כבר עכשיו הרבה מידע ומנתחים אותו בפגישות של יותר מפעם בשבוע", אומר עידו רוזנבלט, ראש אגף מערכות המידע במד"א. "מאז ומתמיד אנחנו משקיעים המון כדי לדעת כמה שיותר מהר על התרחשות תאונה, היכן בדיוק, ומה מצב הפצועים. המוקדן חייב לקבל מהר החלטות דרמטיות: האם לשלוח מסוק לזירה, האם לחכות כמה דקות עד שהצוות הראשון יגיע ויקבע מה מצב הפצועים. MDgo הם סוג של אור בקצה המנהרה עבורנו, מבחינתנו זה גיים צ'יינג'ר".
לפיתוח החדש יש גם משמעות כספית גדולה. לאיחור בטיפול בפצוע יש משמעות כבדה לגבי הנזק שייגרם לו ועלויות הטיפול. לפי נתוני חברות הביטוח הרפואי בארה"ב, במקרה של פציעת ראש, טיפול בתוך שעה מרגע התאונה יביא לעלויות טיפול ממוצעת של 50 אלף דולר. טיפול בתוך כחמש שעות יזניק את העלויות ל־800 אלף דולר. טיפול שנגרר לחמש וחצי שעות אחרי הפגיעה, יחייב כבר סדרת טיפולים ארוכה וסיוע ותמיכה רפואית לכל החיים, בעלות משוערת של 4 מיליון דולר.
"מרגע שאדם נפצע פציעה קשה בתאונת דרכים, מאוד חשוב שיגיע לבית חולים מתאים בתוך 'שעת הזהב'. MDgo מאפשרים לדעת בתוך שניות על התאונה ועל התוצאות שלה", אומר פרופ' קובי פלג, ראש מכון גרטנר, מכון הטראומה הלאומי בתל השומר, שחבר בוועדה המייעצת של החברה.
"כבר קרה בארץ שנהגים היו מעורבים בתאונת דרכים, ועברו שעות עד שמצאו אותם, ובינתיים הם נפטרו מהפציעות. הדיווח הראשוני למד"א הוא בדרך כלל של עד ראייה, לא של רופא, ועל סמך דבריו צריכים במד"א להחליט אם לשלוח לזירה נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) יקרה ונדירה, או אמבולנס רגיל. MDgo יכולה להפוך את הכל להרבה יותר מדויק ומהיר, וגם לסייע לבתי חולים להיערך מראש".
כיום מתמקדת החברה בתאונות דרכים, אך החזון ארוך הטווח נוגע למתן שירותי רפואה צמודים בתוך הרכב על סמך שלל החיישנים אשר יימצאו בו. "יצרני רכבי יוקרה כבר משלבים בהגה של המכונית חיישני לחץ דם, וחברת טסלה כבר מתקינה ברכב מצלמות דרכן לדוגמה נוכל לאסוף מידע בריאותי על הנהג והנוסעים ולזהות מצב חירום רפואי עוד לפני שהוא מתרחש", אומר זרח.
בנגד: "התחלנו כבר בהליכים מול מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA, כדי לקבל הכרה כמכשור רפואי. המטרה היא לעשות שימוש בכל מידע זמין שיוכל לסייע לנו בזמן אמת: למשל, מי שלוקח מדללי דם יהיה הרבה יותר רגיש לדימומים אחרי תאונה, וזה מידע שהיום אנשי ההצלה יודעים רק בדיעבד. אנחנו רוצים להיות הרופא הצמוד של הנהג ברכב, לא רק בתאונה".
לפנייה לכתב/ת 
