האביב הערבי האמיתי: ההייטק פורח במזה"ת
זהו עידן חדש עבור המפתחים הערבים: אפליקציית קאר-פולינג ב-1.5 מיליארד ד', אקזיט מדובאי לאמזון, גנרטור סולארי חכם מעזה וחבורת סטאראפיסטיות שהדהימו את סעודיה. מאחורי הקלעים מנסה גם ישראל לקחת חלק בחגיגה
סיקור המזרח התיכון כאזור רווי מהומות, חוסר יציבות ואידיאולוגיות אסלאמיות קיצוניות גורם לישראלים לפספס את השינויים העמוקים שמוביל בעשור האחרון דור חדש של יזמים מהאזור. ב-2017 פעלו כ-3,000 חברות הזנק בחממות היזמות שהוקמו באיחוד האמירויות, מצרים, ירדן, סעודיה, לבנון, מרוקו, טוניסיה ועוד. תחרויות אזוריות מתקיימות חדשות לבקרים ומהוות זירת מפגש בין יזמים, משקיעים, גורמים ממשלתיים ובעלי עניין לא רק מהמזרח התיכון אלא גם מזירת הסטארט-אפ העולמית.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בדובאי למשל, בירת החדשנות האזורית, צמחו שתי הצלחות בולטות: ענקית הסחר האלקטרוני של העולם הערבי, "סוק", שנרכשה על ידי אמזון תמורת 650 מיליון דולר, ו"כארים" - אפליקציית שיתוף נסיעות הפועלת ב-100 ערים ב-14 מדינות ושוויה נאמד בכ-1.5 מיליארד דולר.
כמו כל סיפור הצלחה טוב, תחילת התופעה נעוצה בנקודת שפל: המשבר הכלכלי של 2008, הצניחה החדה במחירי הנפט ופרוץ מחאות "האביב הערבי" ששינו את פני המזרח התיכון. מדינות האזור חיפשו מוצא שיעודד צמיחה כלכלית ויספק מענה למצוקת האבטלה של צעירים משכילים בני דור המילניום. אירוע מכונן התרחש באוגוסט 2009, כאשר "יאהו" רכשה את פורטל "מכתוב" הירדני ב-175 מיליון דולר. "מכתוב" הפך לאקזיט הערבי המדובר ביותר באזור והצית את תקוותם של מיליוני צעירים משכילים בעולם הערבי.
השינוי הטכנולוגי שחל באזור עם חדירת האינטרנט והעלייה בתפוצת מכשירי המובייל אפשר צמיחה מואצת של שוק סחר אלקטרוני ערבי. בעולם היום יש כ-400 מיליון דוברי ערבית, ואף שרק מחציתם מחוברים לאינטרנט, שיעור גידול המשתמשים באזור הוא המהיר בעולם. רק אחוזים בודדים מהתוכן באינטרנט זמין בערבית, כך שפוטנציאל הצמיחה בשוק היזמות הערבי גבוה.
בעולם הערבי זיהו את פוטנציאל השוק המקומי והגלובלי, ובשנים האחרונות הושקעו סכומי עתק בפיתוח תחום היזמות וביצירת אקלים עסקי מאפשר לחברות קטנות ובינוניות. צעדים אלה כללו הסרת חסמים בירוקרטיים, הקלות בפתיחת חשבון בנק והוצאת כרטיס אשראי, עידוד ערוצי השקעה והלוואות וביטול עונש מאסר בגין המחאות שחזרו. באבו-דאבי, דובאי ובחריין אף יצרו "ארגז חול" שבו חברות יכולות לבחון את המוצר שלהן מבלי לעבור את מסכת הבירוקרטיה הנדרשת בדרך כלל.
הסטרט-אפ העזתי
המידה שבה צעדים אלה יושמו בפועל משתנה ממדינה למדינה, ונראה שלרובן עדיין חסרה תוכנית פעולה אסטרטגית מערכתית ועקבית המאפשרת תיאום בין המאמצים השונים ואף בין מדינות האזור. עם זאת, התפתחויות אלה מבשרות על שינויים עמוקים במזרח התיכון.
זירת היזמות הפכה לכיכר תחריר וירטואלית המאפשרת לאזרחים להיפגש, לשתף פעולה וליצור יחד עם מוסדות המדינה וגופים אזוריים ובינלאומיים. המעורבות והאחריות האזרחית באות לידי ביטוי גם בפעילות חברות סטארט-אפ המפתחות פתרונות חכמים לאתגרים חברתיים כמו הנגשת שירותים לבעלי צרכים מיוחדים, אנרגיה ירוקה ופיתוח בר-קיימא, צמצום פערים בחינוך ועוד.
תחום היזמות משפיע גם על מעמד הנשים בחברה הערבית, ומציע הזדמנויות חדשות לתעסוקה משמעותית, הכנסה גבוהה יותר, גמישות בשעות העבודה ואפשרות לשלב בין בית וקריירה. תחרויות היזמות האזוריות מהוות במה פתוחה ושוויונית יותר, וכך, באוגוסט 2018 הדהימו ארבע מתכנתות מסעודיה את העולם הערבי כאשר זכו במקום הראשון ב"האקתון החאג'" שהתקיים בג'דה: הן פיתחו את "תורג'ומן", יישומון המסייע למוסלמים שאינם דוברי ערבית להתמצא במרחב במהלך החאג' באמצעות תרגום חכם של שלטים ותמרורים.
ואיך ישראל משתלבת?
נכון להיום ישראל אינה שותפה לצמיחה האזורית בתחום היזמות. החסם העיקרי הוא המבוי הסתום בסכסוך הישראלי-פלסטיני ופעילותן של תנועות חרם אזוריות. הקשרים המעטים שכן מתקיימים מתאפשרים בחסות שגרירויות זרות, פורומים בינלאומיים וחברות הייטק גלובליות.
אנגליה, לדוגמה, זיהתה את הפוטנציאל והקימה בשגרירות ישראל בלונדון מרכז חדשנות המציע תוכניות יזמות לישראלים ואגף המתמקד בפעילות החברה הערבית. לצד הכוונות הטובות, מדובר גם באינטרס בריטי כלכלי לתפוס נתח מהשוק הערבי הצומח באמצעות יזמים ערבים שלמדו בישראל.
תחום היזמות בעולם הערבי צובר תאוצה ונוצרות הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה. מקבלי ההחלטות בישראל צריכים להיות ערים לכך שהמפתח להשתלבות בצמיחה האזורית נמצא בידי המגזר הערבי ודוברי הערבית בישראל. כדי לבנות גשר שיחבר את ישראל לשכנותיה חשוב לקדם עבור צעירים מהחברה הערבית הזדמנויות תעסוקה בתחום, שיאפשרו השתלבות טובה יותר בחברה ובאזור.
בהינתן התנאים הנכונים, תחום היזמות עשוי להוות מרחב חדש ומרענן לשיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה, שטרם נבחן עד כה ומעורר תקווה ל"מזרח תיכון חדש", או ליתר דיוק חדשני.
- עינת לוי היא חוקרת ב"מיתווים" - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, ועוסקת בייעוץ אסטרטגי ובפיתוח שותפויות בין ישראל ומרוקו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
