פרס נובל לרפואה למפתחי טיפול סרטן חדשני

פרס נובל לרפואה מוענק השנה למפתחי טיפולי סרטן חדשניים: הפרס היוקרתי ניתן לחוקרים פרופ' ג'יימס פי אליסון ממרכז הסרטן ביוסטון שבארה"ב ופרופ' טסוקו הונג'ו מאוניברסיטת קיוטו ביפן, על תגליתם בפעילות המערכת החיסונית שהובילה לפיתוח תרופות חדשניות לטיפול בסרטן. הזוכים הוכרזו היום (ב')  במכון קרולינסקה שבשוודיה.

צפו בהכרזה על הזוכים:

בשנות השמונים גילו חוקרים כי קולטני תאי דם לבנים, המהווים חלק ממערכת החיסון, שנקראים תאי T, נקשרים לתאי סרטן, ונותנים לגוף איתות לפעול ולהשמיד את הגידולים. חלבונים נוספים על שטח אותם תאי T מצטרפים למלחמה בתאי הסרטן, ומשמשים כ"מאיצים" לתהליך. תאים אלה נקראים "קו רצפטורים" שיוצרים סטימולציה להשמדת תאי הסרטן.

בתהליך המורכב הזה, מעורבות מולקולות נוספות שמשמשות דווקא כמעצור, אחת מהן היא המולקולה CTLA4. מולקולה זו גורמת לעצירת פעילות תאי ה-T, כך שאין איתות לגוף להשמיד את תאי הסרטן. אליסון פיתח נוגדן המעכב את פעילות המעצור הזה. הנוגדן anti CTLA4 מאפשר לגוף להשמיד את תאי הסרטן.

הבדיקות הקליניות במעבדתו של אליסון באוניברסיטת ברקלי היו מדהימות: עכברים שטופלו בנוגדן שפיתח, נרפאו מסרטן, בעוד שעכברים אחרים פיתחו גידולים קטלניים.

תחילה עולם המדע היה ספקן לגבי הפיתוח, אך חברת ביוטכנולוגיה עשתה את הצעד הראשון, ומחקר ראשוני שכלל 40 חולי מלאנומה של העור, הראה כי הנוגדן יעיל בהשמדת הגידולים שהתכווצו או נעלמו לחלוטין. ב-2011, אושר הטיפול לחולי סרטן מלאנומה גרורתית. 

שנים אחר כך, גילו החוקרים כי גם החלבון החדש PD1 משמש כמעצור הבולם את פעילות תאי הדם הלבנים מסוג T, ומונע מהם להשמיד את תאי הסרטן. הונג'ו פיתח נוגדן לאותו חלבון, בשם anti PD1, אשר מעכב את אותו מעצור ומאפשר לתאי הדם מסוג T, להתחיל בפעילות השמדת תאי הסרטן.

מחקרים קליניים שערכו החוקרים ביפן גילו תוצאות דרמטיות – גידולים בסוגי סרטן שונים הושמדו כליל. שנים אחר כך, אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני את הטיפול לסרטני עור, ריאות וכליות.

על תגליותיהן אלה הזוכים בפרס, כמדי שנה, יקבלים המחאה על סך עשרה מיליון קרונות (כ-1.5 מיליון דולר) ולחיצת יד ממלך שבדיה בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר.

הזכיות הקודמות

בשנה שעברה זכו בפרס החוקרים האמריקנים ג'פרי סי הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג, על תגליתם במנגנונים מולקולריים השולטים על השעון הביולוגי בגוף.

לפני שנתיים זכה בפרס פרופ' יושינורי אוסומי מיפן על תגליתו במנגנון ה"אוטופגיה" שהובילה להבנות חדשות על הרס התאים ומיחזורם בגוף האדם. 

בשנת 2015 זכו בפרס נובל לרפואה ויליאם סי קמפבל, סטושי אמורה ויויו טו, על פיתוח תרופות חדשניות נגד מחלות טפילים ומלריה, שהצילו מאות מיליונים ברחבי העולם מתחלואה קשה ותמותה.

בשנה שלפני כן זכו בפרס ג'ון אוקיף האמריקני ובני הזוג מיי-בריט מוזר ואדוארד מוזר מנורבגיה, בזכות תגליתם על פעילות תאי מערכת המיקום במוח, המכונים "ה-GPS האנושי". תאי המיקום במוח, שאותם חקרו הזוכים, מאפשרים לנו לדעת היכן אנו נמצאים וכיצד למצוא את דרכנו.

היכולת הזו הכרחית לקיום המין האנושי. למשל, כיצד נדע שאנו עומדים בפני בניין וכיצד נמצא את דרכנו לבניין אחר, וכיצד נשמר את היכולת הזו כך שנדע בפעם הבאה שבה נימצא בדרך דומה כיצד לנתב את עצמנו.

בשנת 2013 זכו בפרס ג'יימס רותמן מאוניברסיטת ייל, רנדי שקמן מאוניברסיטת קליפורניה ותומס דוהודוף מאוניברסיטת סטנפורד. השלושה קיבלו את הפרס על תגליתם כיצד מתנהלת תעבורת החומרים בתא פנימה והחוצה. תגלית זו קשורה כמעט בכל מחלה אפשרית, ותאפשר להבין טוב יותר את התנועה בתוך התא, ובכך אולי למנוע את היווצרותן של מחלות שונות ואת החמרתן.

בשנת 2012 זכו בפרס היפני שיניה ימנאקה והבריטי ג'ון גורדון. השניים הצליחו להפוך תאים בוגרים חזרה לתאי אב צעירים, שיוכלו להיות מושתלים בגוף האדם ולהפוך לכל רקמה שהיא. עבודתם זו תוביל להגדלה דרמטית של השתלות מח עצם, ולשגשוג תחום הטיפול בתאי אב שעשוי להציל מיליונים ברחבי העולם.

בשנת 2011 זכו בפרס שלושה מדענים בזכות תגליתם על מנגנונים שונים במערכת החיסון, שעשויים להוביל לפיתוח תרופות חדשות למגוון מחלות דלקתיות וליצירת חיסונים יעילים. אחד מהם, ראלף סטיינמן, לא הספיק לשמוע את הבשורה שכן הוא מת שלושה ימים בלבד לפני ההכרזה.

בשנת 2010 זכה בפרס הפיזיולוג הבריטי רוברט אדוארדס, שפיתח את הפרית המבחנה. שיטה זו אפשרה למיליוני זוגות עקרים ברחבי העולם להעמיד צאצאים וסייעה להביא לעולם כארבעה מיליון ילדים.

בשנת 2009 זכו בפרס נובל לרפואה שלושת החוקרים האמריקנים אליזבת הלן בלקברן, קרול גריידר וג'ק שוסטק, בזכות תגליתם על טלומראז, אנזים המצוי בחומר התורשתי DNA ומשפיע על חלוקת תאים והזדקנותם.

בשנת 2008 זכו בפרס נובל לרפואה החוקרים הצרפתיים פרנסואז בארה סינוואסי ולוק מונטאניה, מגלי נגיף ה-HIV והחוקר הגרמני הראלד זור-האוסן, מגלה נגיף HPV הגורם לסרטן צוואר הרחם. בזכותו פותח חיסון שהציל מיליוני נשים ברחבי העולם מסרטן.

שנה קודם לכן זכו בפרס החוקרים האמריקנים אנדו פייר וקרייג מלו על תגליתם במנגנונים המביאים לשיתוק פעילות גנים. מחקר זה עשוי להביא בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים לאיידס, לסרטן ולמחלות רבות אחרות.