תנו לילדים החילונים שלי חינוך יהודי
אני שגדלתי בבית שאינו שומר מצוות ולא ראיתי סידור - תוהה איזה ארון ספרים ייפתח בפני ילדיי בשנים שבהן יהיו במערכת החינוך. לפעמים אני באמת מופתעת מהורים שנראה להם בסדר שהילדים שלהם מדקלמים את טודו-בום ו-TOY, אבל לא יודעים "שמע ישראל" מהו
חוזרים לשגרה. גם בני הבכור ישוב מחר לחטיבה צעירה (גן חובה בבית הספר), אחרי מעט מאוד ימי לימודים. בעצם, התחלה חדשה. אבל הציפייה מלאה בחששות. בשונה מחברות או אימהות שאני פוגשת בגינה, אני פחות חרדה מההתאקלמות שלו או כיצד יתמודד עם השינוי. בעניינים האלה הזמן יעשה את שלו, ואני סומכת על הגוזל שלנו שיסתגל למערכת החדשה, ירכוש חברים חדשים וירחיב את הידיעות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
החשש שמלווה אותי כבר תקופה ארוכה הוא לא ממה שיש במערכת, אלא דווקא ממה שאין במערכת. חשוב לציין שכאשר בן-זוגי ואני בחרנו את היישוב שבו אנו גרים, עשינו זאת בבחינה של מוסדות החינוך, האוכלוסייה ומה שהיא יודעת להציע. ועדיין, אני שגדלתי בבית שאינו שומר מצוות או מסורת; שבכל שנותיי במערכת החינוך לא נפרס בפני סידור, שלא לדבר על כרך גמרא או משנה - שואלת את עצמי (וגם את מי שסביבי) - איזה ארון ספרים ייפתח בפני ילדיי בשנים שבהן הם יהיו במערכת החינוך.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- כל הארץ ריקודים: כך נראו ההקפות השניות
- כשתלמידי חכמים ישבו בסוכה גזולה/ פרופ' רוחמה וייס
- שבוע לפני הצגתה: נגנבה "המזוזה הגדולה בעולם"
מתוקף עיסוקי לאורך השנים בעולם היהודי המקצועי, ביקרתי ונחשפתי למערכת החינוך היהודית בארצות הברית וגם באירופה. נפעמתי לגלות שם מערכת מופלאה (שגם לה יש חסרונות מסוימים, כמו כל דבר), אבל עשירה בידע וחשיפה לאוצר המשותף של כולנו.
ילד יהודי שזכה שהוריו ישקיעו ויבחרו לשלוח אותו לחינוך יהודי, מקבל את האפשרות להיחשף לשאלות על זהות, לארון ספרים מגוון ובו ספרות התורה, פירושיה, הוגים שונים (כ"אחד העם" וברל כצנלסון) ומשוררים מופלאים כיהודה עמיחי, שנותנים מצע להכיר ולהבין שיש גם יהדות אחרת.
הם לא רק ישראלים, הם גם יהודים
התובנה שאתה לא חייב להיות יהודי-דתי כדי ללמוד ולהעשיר את היידע והמורשת - היא שורש העניין. לפעמים אני באמת מופתעת מהורים סביבי שנראה להם בסדר שהילדים שלהם מדקלמים את טודו-בום ואת TOY, אבל לא יודעים "שמע ישראל" מהו.
אז מדוע דווקא כאן, בביתו של העם היהודי, מערכת החינוך הממלכתית איננה מספקת ולו במעט ערכי מסורת ויידע? גדולי הציונים שבנו את המדינה הזו, שחלמו אותה ושתכננו אותה לא היו דתיים אך התחנכו על הספרים הללו, הכירו אותם היטב ולקחו אותם בחשבון, לצד ספרים אחרים, כשקיבלו החלטות, כתבו, יצרו ובנו את המדינה שלנו.
ערכי המסורת היהודית נובעים מהצורך הבסיסי שלנו כהורים לתת לילדינו זהות ברורה ושורשים עמוקים: הם לא רק ישראלים, הם גם יהודים. המסגרות שבהן ניתן לשלב כיום חינוך יהודי הן ספורות ומוגבלות, ולצערי אינן נחלת כל יישוב ועיר.
להחזיר לעצמנו את הבעלות על מה שגם שלנו
אז לא. לא כפייה דתית אני מבקשת, לא שטיפת מוח ושאר ירקות שמעלות חשש בפני "אבירי ההדתה" - אלא השכלה. הקניית יידע לתלמיד היהודי הישראלי בהיסטוריה ובמורשת של העם שלו, העם היהודי. ולכל מצקצקי ה"הדתה" – נהפוך-הוא. אני מבקשת שנחזיר לעצמנו את הנכס שלנו, ונאמץ אותו כל איש על פי אמונתו ודרכו; שניקח בעלות מחודשת על הזהות היהודית באופן שמתאים לנו.
יעקב חזן ז״ל, ממייסדי "השומר הצעיר" ומהדמויות הבולטות בציונות הסוציאליסטית, אמר: ״רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי הארצות״. מערכת החינוך איננה צריכה לטעת אמונה בתלמידים, אבל היא כן צריכה להפוך אותם לידענים יותר, מחוברים ושורשיים יותר. אם אנחנו בוחרים לגדל את ילדינו כאן, במדינת ישראל, כחלק מהעם היהודי - עלינו להיות מסוגלים לתת להם את האפשרות והכלים לגבש בעצמם תשובות לשאלות יסוד: למה חשוב לי לחיות פה? והאם חשוב לי להיות יהודי וחלק מהעם הזה? אין לנו את הפריבילגיה להיות בורים.
- הכותבת היא מנהלת JWRP בישראל – ארגון בינלאומי שעובד לחזק קהילות יהודיות בעולם באמצעות העצמת נשים.
לפנייה לכתב/ת 
