הנדסה בראש, דשדוש במדעי הרוח: מה לומדים הסטודנטים?

לראשונה מקצועות ההנדסה מובילים ברשימת המקצועות הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה. כך עולה מנתונים שמפרסמת הבוקר (ה') המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). כ-300 אלף סטודנטים, מתוכם כ-190 אלף סטודנטים לתואר ראשון, צפויים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודים הקרובה, שתיפתח ב-14 באוקטובר.

לרגל פתיחת שנת הלימודים הקרובה מציגה המועצה את המגמות שחלו בחמש השנים האחרונות במקצועות ובתחומי הלימוד באקדמיה. מהנתונים עולה כי פרט לעלייה ברישום למקצועות ההנדסה, נמשכת מגמת העלייה במספר הסטודנטים גם במדעי המחשב (כולל מתמטיקה וסטטיסטיקה), ומנגד ירידה במקצועות מדעי החברה ומשפטים.

במקצועות מדעי הרוח נרשמה התייצבות לעומת השנה שעברה, לצד התייצבות גם במקצועות האמנות והעיצוב ומנהל עסקים. הנתונים מתייחסים רק לתואר ראשון ומשקפים את שנת הלימודים הקודמת. בתוך כך יש להדגיש כי בין הסיבות לגידול המשמעותי במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב - העברת תקציבים משמעותיים למוסדות להשכלה גבוהה עבור חיזוק תחומי לימוד אלו, מה שהביא גם לגידול במספר התלמידים בכיתה. כלומר, יותר סטודנטים לומדים את המקצועות הללו, אך בכיתות צפופות יותר. על פי המל"ג, תכנית דומה לחיזוק מדעי הרוח צפויה לצאת לדרך בקרוב.

רבע מהסטודנטים לומדים הנדסה ומדעי המחשב

על פי הנתונים, 18.3% מהסטודנטים למדו הנדסה ו-8.3% למדו מדעי המחשב. כלומר, אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את אחד משני המקצועות הללו ובסך הכול 50,214 סטודנטים מתוך כמעט 190 אלף. זו השנה הראשונה שבה מקצועות ההנדסה נמצאים בראש, לאחר שבשנה שעברה היו אלו מדעי החברה שעמדו בראש הרשימה. בשנת הלימודים הקודמת עמד אחוז הלומדים מדעי החברה על כמעט 17.9%, זאת לעומת כמעט 22% בשנת 2013.

בנוסף, התפיסה החדשה על השוק ה"רווי" וה"מוצף" במשפטים עושה כנראה את שלה ומספר הלומדים את המקצוע ממשיך לרדת: בשנת 2013 עמד אחוז הסטודנטים למשפטים על 9.4% לעומת 6.9% בשנת הלימודים הקודמת. ביתר המקצועות - רפואה, מקצועות העזר הרפואיים ומקצועות הפיסיקה והביולוגיה - לא נרשם שינוי משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות. גם בחקלאות ובאדריכלות לא נרשמו שינויים משמעותיים.

אחד הנתונים המפתיעים הוא אחוז הסטודנטים הלומדים חינוך. מהנתונים עולה כי בשנת הלימודים האחרונה נרשמה התייצבות לעומת שנת הלימודים שקדמה לה, אך בסך הכול רושם המקצוע עלייה הדרגתית ומשמעותית באחוז הסטודנטים הלומדים אותו מאז 2013, אז הוא עמד על 14.4%, לעומת 17% בשנה שעברה.

זה שנים עולות טענות על תנאי השכר וההעסקה, כמו גם השחיקה במעמד המורה. עם זאת, פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, מדגישה כי הגידול במספר הסטודנטים לחינוך אינו מצביע בהכרח על גידול במספר הפונים לתחום ההוראה. "יש מחסור במורים והנתון הזה מוכר", היא אומרת. "עם זאת, יש להדגיש שסטודנטים שלומדים חינוך לא תמיד רואים את עצמם במערכת החינוך בעתיד, אלא הרבה פעמים לומדים את המקצוע לצד מקצוע אחר. לרבים מהם אין תעודת הוראה והם גם לא מתכוונים שתהיה להם כזאת. אני יודעת שבאזור המרכז חסרים המון מורים ומנהלים, אבל מנתוני המל"ג אני לא מסיקה בהכרח שהעלייה הזו היא גם עלייה במספר הסטודנטים שרוצים להיות מורים. התפיסה של הסטודנטים לגבי מקצוע החינוך היא שזה די קל להתקבל, ולא מדובר בעבודה קשה מידי".

בנט: "כך נראית מהפכה"

שר החינוך נפתלי בנט, המשמש גם כיו"ר המל"ג, הגיב לנתונים. "עברנו מדשדוש לזינוק בלימודי ההנדסה וההייטק בישראל. כך נראית מהפכה. צריך יותר מהנדסים ויותר לומדי מחשבים. זה מחזק את המשק ומחזק את מדינת ישראל. לאחר שבמשך עשרות שנים פעלו בדיוק הפוך, פעלנו להיפוך המגמה על ידי עידוד יותר סטודנטים ללמוד מקצועות הייטק על פני משפטים, מנהל עסקים ומדעי הרוח. אני שמח שביצענו את התיקון החשוב זה. הבסיס להמשך קיומה של ישראל כאומת הסטארט-אפ הוא השקעה בתחומי המדעים. זו עוצמתה של ישראל בזירה הבינלאומית במשך שנים ואותה יש להמשיך לטפח. המל"ג בראשותי מעודדת עוד ועוד שינויים כאלו, על פני רבבות עורכי דין ומשפטנים שמציפים את השוק. זו אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לדאוג לעתיד הסטודנטים והמדינה".

"בזכות תמריצים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, הצלחנו להביא לשינוי אמיתי במסלולי הלימוד בישראל", אמרה יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ. "הרבה יותר לימודי הנדסה והייטק ופחות לימודים במסלולים שבהם השוק מוצף כמו משפטים ומנהל עסקים. בקרוב נאמץ מודל תמריצים גם במדעי הרוח במטרה לחזק את המחקר וההוראה לרבות פיתוח תכניות לימוד חדשות ומינוף התארים הדו חוגיים, המשלבים את לימודי מדעי הרוח עם דיסציפלינות אחרות".