קנס ענק למשדרגים, חובת קסדה ועיכוב רישיון. המגבלות על רוכבי אופניים חשמליים
פרסום ראשון: בצל הביקורת, הוחלט במשרד התחבורה על שורה של צעדים כדי למנוע תאונות נוספות שבהן מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. בין התקנות שאמורות להיכנס לפועל ב-1 בינואר: סנקציה חמורה למי שירכוב על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16 ולימודי תאוריה
בחינת תיאוריה קצרה, דחיית מתן רשיון נהיגה בשנה למי שיתפס רוכב על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16 וקנס של עשרת אלפים שקלים למי שישפר את ביצועי האופניים החשמליים ביותר מ-25 קמ"ש: אלו ההנחיות החדשות שמבקש שר התחבורה ישראל כץ לאמץ, כדי להפסיק את גל התאונות הקטלניות בהן מעורבים רוכבי אופניים חשמליים. במשרד התחבורה אמרו כי התוכנית, שעוד אמורה לקבל אישורים, תיכנס לתוקף ב-1 בינואר.
בישיבה במשרד התחבורה, שהתקיימה היום (ד'), התקבלו כמה החלטות המתייחסות לכשירות הרוכב והכשרתו, החמרת אכיפה וענישה בקרב רוכבי האופניים החשמליים, וכן פעולות נוספות שנועדו להסדיר את פעילות הרכיבה והבטיחות של הרוכבים, זאת, לצד הגברת ההסברה הנרחבת בקרב הרוכבים וההורים.
במהלך הישיבה חילק השר כץ את רוכבי האופניים החשמליים לשתי קבוצות. הראשונה - אלה המחזיקים ברישיונות נהיגה לכלי רכב דו גלגלי או לרכב פרטי והשנייה - תלמידים בני 16 הנמצאים בהליך של לימוד תיאוריה בבתי הספר. על פי התוכנית החדשה, יחוייבו תלמידים אלה לעבור קורס קצר שיועבר על ידי מורי תיאוריה שיוכשרו בידי הרלב"ד. הקורס יכלול בחינה, שבסופה יקבל התלמיד אישור כשירות נהיגה לרוכב אופניים.
במסגרת התוכנית הוחלט על סנקציה חמורה למי שירכב באופניים חשמליים מתחת לגיל 16- דחיית מתן רישיון הנהיגה בשנה. בנוסף לכך, הוחלט על הטלת קנס של 10 אלפים שקלים לכל מי שהיה מעורב בשינוי מבנה האופניים החשמליים או בהורדת המגבלה של המהירות המותרת (עד 25 קמ"ש). כמו כן הוחלט על החרמת האופניים למי שייתפס נוהג מתחת לגיל 16, כמצוין בחוק.
כמו כן, הוחלט כי הרשויות המקומיות יהיו רשאיות לבטל רישיון עסק למי שימכור אופניים חשמליים בלתי חוקיים או כאלה שיספקו אופניים לא חוקיים ובמידת הצורך לקנוס אותם ב-10 אלפים שקלים לכל אופניים.
בנוסף, הוחלט על העלאה משמעותית של הקנסות למי שייתפס רוכב על אופניים חשמליים או בקורקינט חשמלי בניגוד לחוק. מדובר בין השאר בנסיעה ללא קסדה, בנהיגה מתחת לגיל 16, בדיבור בטלפון במהלך רכיבה על אופניים חשמליים או נסיעה עם אוזניות ועוד.
השר כץ הנחה את הנוכחים לבצע את התוכנית בשיתוף משטרת ישראל ומשרד החינוך. הוא הורה לבחון את המשמעויות והאפשרות להצמדת לוחית זיהוי לאופניים חשמליים, שתאפשר זיהוי של האופניים. בנוסף הוא הנחה לבחון את הדרכים לחייב את רוכבי האופניים החשמליים בשימוש באפוד זוהר ובפנס תקני במהלך רכיבה בלילה.
הנחיות אלו מגיעות לצד הרצון של השר כץ לקדם במרץ הצעת חוק המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה בעת הרכיבה עליהם בכל גיל ובכל הכבישים ולא רק בכבישים הבינעירוניים, כפי שנהוג כיום.
בישיבה נכחו מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, היועצת המשפטית של המשרד, מלי סיטון, המדען הראשי, שי סופר, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחל טבת ואנשי מקצוע נוספים.
בנוסף הנחה אמש השר להאיץ את פרוייקט "האופנידן", שבמסגרתו מוקמת רשת של מסלולי אופניים מיוחדים ומתקדמים בכל גוש דן. פרוייקט "האופנידן" הוא פרוייקט ענק בהיקפו המייצר רשת אוטוסטרדות לאופניים ב-14 רשויות ברחבי מטרופולין גוש דן באורך של יותר מ-100 קילומטרים. עלות הפרוייקט נאמדת ביותר מחצי מיליארד שקל.
הבירוקרטיה
רק ב-2004 אישרה הכנסת לראשונה שימוש בכלי תחבורה ממונע חדש, הקורקינט החשמלי, כשמהירותו המותרת אז עמדה על 12 קמ"ש בלבד. חמש שנים מאוחר יותר עלה ארצה אחיו הבוגר והמפחיד, האופניים החשמליים, שהפכו בין לילה לכלי התחבורה החביב על ילדים ובני נוער בישראל.
הפופולריות של האופניים החשמליים העמידה את הרשויות בבעיה בשל העובדה שרוב רוכביו היו צעירים, ורק בספטמבר 2014 נכנסו לתוקף תקנות הרלוונטיות. המהלך לא רק הגיע מאוחר מדי, אלא שהוא התייחס רק לאופניים עם מנוע עזר ולא לכלים הלא-חוקיים שכבר הגיעו למהירויות גבוהות יותר משהותיר החוק (25 קמ"ש), בזכות שדרוגים שנעשו על ידי המוכרים.
במאי 2016 ניסה שר התחבורה כץ לעשות סדר בנושא, והעביר חוק שקבע שהגיל החוקי לנסיעה על אופניים חשמליים יעמוד על 16 במקום 14. על פי התקנות החדשות דאז המהירות המותרת נשארה על 25 קמ"ש והאופניים היו חייבים להיות מסומנים במילים "אופניים עם מנוע זעיר" כולל שם הדגם והיצרן. באותו מעמד ניתנה גם סמכות לפקחים עירוניים שעברו קורס בנושא לרשום דוחות לרוכבי אופניים שיעברו על החוקים החדשים.
למעשה, החוקים החדשים העבירו את רוכבי האופניים החשמליים מהמדרכה אל מסלולים ייעודיים או לכביש, במקרה שאין שביל אופניים בסביבה. הסמכות שניתנה לפקחים ונכנסה לפועל בשלהי 2017, הייתה להטיל קנסות על נהיגה תוך שימוש בנייד (1,000 שקל) אי נסיעה על מדרכות ומעברי חצייה (קנס של 250-100 שקל) והרכבה בניגוד לתקנות (250-100 שקל). לפקחים אף ניתנה הזכות להחרים את האופניים ואת מבצע העבירה עד להגעת שוטר למקום. נכון להיום, בשל העובדה שנטל העבודה נופל על פקחים עירוניים, לא ברור כמה דו"חות נרשמו בשנה האחרונה.
במושב הכנסת האחרון הוגשו כמה הצעות חוק בנושא, אך כמעט כולן נפסלו בוועדת השרים. כך לדוגמה ירדו מהפרק הצעות חוק של ישראל ביתנו וסיעת דגל התורה, שרצו לחייב את הרוכבים ברישיון וקורס בטיחות בדרכים, הצעת חוק לחייב את הרוכבים בפוליסת ביטוח, יצירת מאגר של מספרי שילדה לאופניים ואפילו שמירה על מרחק מרכבים.
למעשה, הצעת החוק היחידה שאושרה בכנסת הנוכחית הייתה זו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שאישרה את חוקתיות פעילות האכיפה של המפקחים העירוניים על החוקים ברשויות המקומיות. כאמור, חוקים אלו לא נאכפים בפועל ברמה היומיומית, אלא רק גורמים לבני הנוער לרדת מהמדרכות לכביש, לא לשוב לשבילי האופניים כשהם יכולים, ומותיר כאוס בכבישי הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
