האינטרסים הכלכליים של מתנגדי האופניים החשמליים
אופניים חשמליים לא כל כך מסוכנים. זה רק שהמדינה, חברות הביטוח, חברות הדלק, היבואנים והמוסכים לא מוותרים על התרנגולת שמטילה ביצי הזהב
(צילום: shutterstock)
האופניים החשמליים מהווים בעיה. כלומר, הם מהווים בעיה למישהו. אולי אפילו להרבה אנשים. באופן כללי, כל אדם שבוחר להתנייד בסביבת מגוריו הקרובה בכלי רכב שרמת ההוצאות עליו נמוכה עד לא קיימת, מאתגר את הסדר הכלכלי הקיים ומהווה בעיה שיש לטפל בה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הנה הרקע: מיסוי שוק הרכב הניב למדינת ישראל כ-50 מיליארד שקל ב-2016. כל בעל רכב מרגיש את המספר הזה בכיס. וכשסך התקציב ל-2016 עמד על 347 מיליארד שקל, אפשר להבין למה אף אחד לא שש לאפשר פגיעה כלשהי בסעיף שאחראי לשישית (17%) מהכנסות המדינה. מעבר לזה, שוק ביטוחי הרכב גבה ב-2015 כ-13.7 מיליארד שקל ברכוש+חובה, ואליהם תוסיפו את ההכנסות שמגיעות ליבואנים, לחברות הדלק, לחברות הליסינג, לאיגוד המוסכים ועוד.
ולכן, 250 אלף אופניים חשמליים שנעים בכבישים משקפים 250 אלף משפחות שבמקום לרכוש רכב ראשון, שני או קטנוע, רוכשים כלי ללא רישוי, ביטוח, תיקונים יקרים או דלק. ולכן אפשר לסמוך על הלוביסטים ובעלי העניין שינסו לשים קץ למצב האיום הזה.
קל מאוד למצוא דרך לכיסם של הרוכבים, ורבים מנסים לעשות זאת. יאמר לזכותו של שר התחבורה ישראל כץ שהוא מכיר ביתרונות האופניים החשמליים, ובינתיים עומד בפני ניסיונות אלה בהצלחה.
לדוגמה, הדרישה למספר רישוי לכל אופניים - צעד שיוביל בהכרח לאגרה שנתית, בדיקת תקינות שנתית וכמה מאות שקלים מכל רוכב בכל שנה כדי לרצות את הממשלה.
דוגמא נוספת היא הדרישה לביטוח חובה, צעד שיעלה כ-1,000 שקל בשנה לרוכב ויכניס לקופות חברות הביטוח רבע מיליארד שקל בשנה.
עוד אופציה שעלתה היא מיסוי החשמל לטעינה וטעינה משקעים מיוחדים בלבד, כי אין סיבה שדלק לתחבורה ימוסה וחשמל לתחבורה יהיה פטור.
לא קשה לחשוב על עוד רעיונות מבריקים שירוקנו את כיסוי הרוכבים, ירצו את האוליגרכיה הכלכלית של ישראל ויחסלו את הענף לחלוטין.
אשליית המסוכנות
מותו של ארי נשר בתאונה בתל אביב בסוכות הוא מן הסתם טרגדיה למשפחתו, אבל ניצול המצב לניגוח הלגיטימיות של האופניים החשמליים ככלי תחבורה הוא פשוט שגוי עובדתית. בתאונה היו מעורבים שני עבריינים לכאורה: נער שהרכיב את חברו (אסור בחוק) ונהג חדש עם שיעור אלכוהול גבוה מהמותר בדם שברח מהזירה. האשמת האופניים במקרה הזה פשוט נוגדת את ההיגיון הבריא.
עד כמה באמת קטלניים האופניים החשמליים? לפי נתוני הלמ"ס, ב-2017 מתו 12 רוכבי אופניים חשמליים כתוצאה מפציעה בתאונות. על פי הערכות שונות, ב-2017 נעו כ-225 אלף אופניים חשמליים על הכבישים. כלומר: הרוג אחד לכל 18,750 כלים.
באותו הזמן נעו בכבישים 3,373,139 כלי רכב מנועיים, ונהרגו בתאונות 356 בני אדם, כלומר הרוג לכל 9,475 כלי רכב. לפי הנתונים הללו, כלי רכב מנועיים היו קטלניים פי שניים מאשר אופניים חשמליים.
האם יש דרישה לאכיפה מחמירה יותר? להכשרה מעמיקה יותר? לרישוי קשיח יותר? בוודאי שלא. כל השחקנים כבר מקבלים את שלמוניהם מבעלי כלי הרכב המנועיים.
ארי נשר (צילום: דוברות מד"א)
עם זאת, הממשלה פספסה את הרכבת בהסדרת התחום, וכעת, כדי לא לשפוך את התינוק עם המים, צעדי ההסדרה חייבים להיות מדודים, בניגוד לאינסטינקט הראשוני לירות לכל הכיוונים.
בראש ובראשונה יש לחייב כל רוכב אופניים (לא רק חשמליים) בחבישת קסדה ולאכוף איסור זה בחומרה. יש לחנך להכרת וקיום חוקי תעבורה מגיל 14 (כיתה ח') בבית הספר, כך שבגיל 16 הנערים והנערות יכירו את חוקי התנועה ויוכלו להשתמש בכבישים כחוק. בנוסף יש להחמיר את האכיפה על גיל הרכיבה בדמות החרמת אופניים, קניסת הורים וענישת הרוכבים באמצעים חינוכיים.
ומעל הכול, יש לשפר את מצב התשתיות בערים, לסלול שבילי אופניים ייעודיים שמופרדים מהמדרכות ולקנוס הולכי רגל אשר הולכים על שבילי האופניים. צעדים אלה כמעט ולא דורשים חקיקה, אלא רק אכיפה מחמירה יותר של הקיים והשקעה - לא זניחה אמנם - אך משתלמת בתשתיות. אם הרשויות לא מצליחות לאכוף את הקיים אין טעם לצפות מהן לאכוף חקיקה חדשה.
- דוד פוגל הוא איש הייטק שמתנייד מדי יום על אופניים חשמליים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
