תוך עשור: זינוק של 82% במספר הסטודנטים הערבים
בשנת הלימודים האחרונה 17% מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה היו מהחברה הערבית. כשני שליש מהם - סטודנטיות. המל"ג: "הצלחנו להסיר חסמים של עשרות שנים"
הצמיחה במספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה נמשכת, ובשנת הלימודים האחרונה 17% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מהחברה הערבית. כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
בשנת הלימודים האחרונה למדו 48,627 סטודנטים מהחברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה – נתון שיא. מדובר על זינוק של 82% במספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון לעומת 2006. מגמה בולטת נוספת היא מספר הסטודנטיות הערביות, כאשר בראשית שנות התשעים הן היוו כ-40 אחוזים מכלל הסטודנטים, והיום כשני שליש מהסטודנטים מהחברה הערבית הן סטודנטיות.
בספטמבר 2016 הציגה המועצה להשכלה גבוהה את התוכנית הרב שנתית שלה לשנים 2017–2022, כאשר אחד היעדים שלה הוא שילוב מאסיבי של סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה. התוכנית שמה דגש על חשיפה לאקדמיה עוד בשלב התיכון, ייעוץ והכוונה אקדמית בשלב הרישום, תמיכות בקורסי פסיכומטרי, תגבורים בעברית וייעוץ בזמן הלימודים.
בנוסף, הוועדה לתכנון ותקצוב מעניקה גם מלגות מחקר והצטיינות לסטודנטים ערבים בתארים המתקדמים. התוכנית הציגה יעד ולפיו לפחות 17 אחוזים מהסטודנטים יהיו ערבים עד 2022 - יעד שלמעשה כבר הושג.
עם זאת, יש לציין כי מגמת העלייה במספר הסטודנטים הערבים התחילה עוד לפני תוכנית החומש. ב-2006 למדו במוסדות להשכלה גבוהה 22,531 סטודנטים ערבים, ב-2010 מספרם כבר עמד על 29,046 ושש שנים מאוחר יותר למדו במערכת ההשכלה הגבוהה 46,332 סטודנטים מהחברה הערבית.
הפופולריים במגזר: מקצועות עזר רפואיים וחינוך
מה לומדים הסטודנטים הערבים? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 היו מקצועות העזר הרפואיים ומקצועות החינוך הפופולריים ביותר בקרב הסטודנטים, עם 24% מקרב הלומדים בשני המקצועות. חוגים נוספים עם ייצוג משמעותי לסטודנטים ערבים: רפואה עם 16 אחוזים, ניהול ומינהל עסקים עם 15 אחוזים ומדעי החברה עם 14 אחוזים.
"מהפכת שילובם של הסטודנטים הערבים באקדמיה היא בשורה גדולה למדינת ישראל בכלל ולחברה הערבית בפרט", אומרת יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), פרופ' יפה זילברשץ. "בזכות תוכנית הוליסטית רחבת היקף, ליווי אישי והכוונה החל משלב התיכון ועד לתארים המתקדמים, ובזכות השקעה גדולה של משאבים הצלחנו לפתוח את שערי ההשכלה הגבוהה לסטודנטים הערבים ולהסיר חסמים של עשרות שנים".
היא מוסיפה: "האקדמיה הינה מפתח לצמצום פערים ולמוביליות חברתית, לתעסוקה ולהשתלבות בחברה הישראלית. בשנים הקרובות נמשיך להשקיע משאבים ניכרים לטובת שילובם באקדמיה של הסטודנטים הערבים, בדגש על מקצועות מבוקשים במשק, לצד תמיכה בקליטת חברי סגל בכיר ותוכניות ממוקדות לשילוב סטודנטים בדואים ותושבי מזרח ירושלים".
סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אדו פרלמן, אמר כי "שילובה של החברה הערבית באקדמיה היא משימה לאומית, והנתונים שמתפרסמים היום מראים שעמדנו במשימה. הרחבת מעגל הסטודנטים הערבים בישראל מאפשר את שילובם בחברה הישראלית בצורה מיטבית ומצמצם את שיעור הסטודנטים הערבים שיוצאים ללימודים בחו"ל. הסטודנטים הערבים נמצאים היום בכל הקמפוסים, באוניברסיטאות ובמכללות, וכעת המשימה שלנו היא להכווין את הסטודנטים ללמוד את מקצועות המדעים וההייטק, פסיכולוגיה ותחומים אחרים המבוקשים במשק ובקרב החברה הערבית".
על אף הנתונים, החברה הערבית עדיין מתמודדות עם מספר אתגרים באשר לנגישותה להשכלה הגבוהה, ובהם מספר הסטודנטים הנמוך במיוחד מהמגזר הבדואי, הפערים המשמעותיים בחתכי הקבלה ובמיוחד בציוני הפסיכומטרי מול סטודנטים יהודים (580 לנבחנים בעברית לעומת 488 לנבחנים בערבית בשנת 2017) וגם הקמת האוניברסיטה הערבית הראשונה, שעליה הוכרז בשנת 2016, שנראה כעת כי לא תצא לפועל בקרוב.
לשלב האחרון במכרז הגיעה מכללת סכנין, ואולם דו"ח חמור של רשם העמותות על התנהלות העמותה הביא בשלב זה לעיכוב בביצוע התוכנית. בנוסף, על אף הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בשל חסמי קבלה גבוהים בוחרים סטודנטים ערבים רבים כיום ללמוד בירדן ובשטחי הרשות הפלסטינית.
לפנייה לכתב/ת 
