הצצה ראשונה למלון החדש והמדובר בתל אביב
איך זה מרגיש לבלות לילה במלון במרחק 500 מטר מהבית? שלחנו את כתבתנו ל-21 שעות במלון "לייטהאוס" החדש בתל אביב, שהוקם בבניין מיתולוגי שנבנה בשנת 1972
אני הייתי אחראית מזוודה, וכשהוא ראה שתפסתי פיקוד על האריזה הוא שאל אם לקחתי הכל. "מקסימום נקפוץ רגע להביא", עניתי בביטחון. "ממש לא", הוא נזף, "אנחנו בשאיפה לא להגיע למצב כזה בכלל", ואני חשבתי לעצמי שזה בסך הכל ממש הגיוני, אבל עדיין מרגיע אותי לדעת שאנחנו במרחק דקות הליכה מהבית.
עם המחשבה המרגיעה הזאת צעדנו אל צומת הרחובות בן יהודה ואלנבי, למלון "לייטהאוס" החדש מרשת בראון בתל אביב.
תמיד תהיתי איך זה מרגיש לגרור מזוודה על רחוב בוגרשוב, או יותר מזה - איך זה מרגיש לגרור מזוודה על הרחוב רווי השפות הזרות והתיירים המבולבלים - בן יהודה. הרי כל קיץ וכל חג ארוך אני צופה בנחילי התיירים חמושים במזוודות שהגלגלים שלהן משמיעים צליל גרירה חמוד.
לצליל הזה כולם כבר התרגלו כאן, ואני חושבת שאותי הוא אפילו קצת מרגיע. מונוטוני כזה ויציב. הרגעים היחידים שבהם הוא משתנה לשנייה זה כשמרצפת אחת התנתקה ממקומה או כשהמזוודה עלתה של שרטון, מה שאומר אבן גדולה מהממוצע או חצץ שנשאר מהשיפוץ באחד הבניינים. צלילי גרירות המזוודות האלו שייכים לאותם תיירים שבדיוק בדרך לדירת ה-Airbnb שלהם או כאלה שהרגע עשו צ'יק אאוט במלון והם מבלים את השעות שנותרו להם בישראל, במרחק אפס מהים, נושמים נשימות אחרונות מהלחות של תל אביב.
עכשיו הגיע תורי להיכנס לנעליים ה"זרות" ולשחק תיירת לכמה שעות. אז התחלנו לצעוד והיה ממש נחמד. המזוודה שייטה לה על המדרכות שכבר ראו הרבה יותר גלגלים של מזוודות ממה שהן יכולות לזכור. והנה - כבר הגענו ליעד: מלון "לייטהאוס".
המלון נמצא בבניין "המגדלור". מבנה תל אביבי מיתולוגי משנת 1972 הנמצא במרחק שתי דקות הליכה מחוף הים, שבע דקות משוק הכרמל ודקות הליכה ספורות ממסעדות וברים טרנדיים בעיר.
פקידת הקבלה מסרה לנו דף עם כל הפרטים החשובים: חוף הים הכי קרוב, מסעדות באזור ומה אפשר לעשות בסביבה. במלון החדש יש כמאה חדרים, כולם צופים לנוף האורבני של תל אביב או לים. בחמישה מהם גם יש ג'קוזי במרפסת תחת כיפת השמיים.
אז קיבלנו חדר חמוד ואינטימי עם מרפסת וג'קוזי, אלו צופים אל דק נהדר ומזמין שבו אפשר לנוח מול הים או לנשנש ארוחת בוקר. עם זאת, חמשת החדרים עם הג'קוזי שוכנים בטור אחד וכולם צופים אל אותו דק. וילון לבן מתאמץ להפריד בין הג'קוזי לבין החלל הציבורי, כשבין המרפסות והחדרים יש צמחייה שאמורה להיות עבותה ביום מן הימים וכרגע היא עדיין תינוקת.
אז בשורה התחתונה הג'קוזי חשוף לגמרי - גם לשכנים בחדרים הסמוכים וגם לאורחים שנחים על הדק היפה מול הים. לנו זה היה קצת מוזר, בהתחשב בעובדה ששכחתי את בגד הים בבית. הבנתי שבפועל המצב הוא שבגלל שלא הבאנו בגדי ים אז הסיכוי היחידי שלנו (או שלי לפחות) להשתכשך במים המבעבעים זה לקפוץ רגע הביתה להביא, כי פרטיות במרפסת אין. ויתרתי.
האקוסטיקה הרסה לנו את השנ"צ. בחדר אחד שרו יומולדת שמח למתן ובחדר אחר ילד ניסה להסביר משהו להוריו בשפה שלא הבנתי, ואחר כך טרק את הדלת בגסות. ספרתי שלוש פעמים כאלה. בהמשך הילד חטף קריז ודפק צרחה על אימא שכללה טריקת דלת פרועה במיוחד. במילה אחת: בעעעעעע. בחמש מילים: אצלי בבית התנהגות כזאת לא הייתה עוברת. אז נכון שמדובר רק בילדים וזה דבר נורמלי לכאורה שקיים בכל מלון בעולם, אבל כאן זה הורגש הרבה יותר ממה שהיינו אמורים ורוצים להרגיש.
אז אולי שנ"צ ופרטיות בג'קוזי לא היו אבל הרבה דברים טובים אחרים יש: בקומה ה-18 של הבניין תמצאו את אחד הברים הכי מגניבים בתל אביב – רופ טופ בשם "הייקו" של השף גיא גמזו ממסעדת "אריא" ואוכל הרחוב "נו נו נו".
מצד אחד של הבר פרוש נוף עוצר נשימה של העיר תל אביב - בניינים צפופים, שרק מי שגר שם יכול להבין למה הוא גר שם. חיפשתי את הבניין שלנו ולרגע יכולתי להישבע שאני רואה את החתול רובץ במרפסת. או שלא. בכל מקרה, מהצד השני נפרש ים כחול גדול, שרק להביט עליו יחסוך לכם חודש אצל הפסיכולוג. הבר הזה היה כל כך לוהט שנשבענו שנחזור בקרוב (המקום פתוח לקהל הרחב, הזמנות רק דרך הפייסבוק).
בבוקר קמנו אל תוך ארוחת בוקר מפנקת ומושקעת שכללה מיצים סחוטים, מאפים (וגם ג'חנון!), שקשוקה, גבינות שוות, ירקות וגם מנות אישיות בכוסיות קטנות. אפשר ליהנות ממנה בחלל הפנימי והממוזג או על דק העץ, אותו דק שצופה גם אל הים וגם אל הג'קוזי של האורחים.
בדיוק בשעה 12:00 עשינו צ'ק אאוט וגררנו חזרה את המזוודה לצומת הרחובות בן יהודה ובוגרשוב. לא יודעת להסביר את זה אבל הדרך חזרה הרגישה לי הרבה יותר קצרה. עצרנו רגע בסופר יודה לקנות חלב ובלב הרגשתי שזכינו לגור בשכונה הכי יפה בעולם.
אחת שיודעת: עשרה דברים שכדאי לעשות במרחק הליכה קצרה ממלון "לייטהאוס"
- ביקור בבית הקברות העתיק "טרומפלדור", שם תוכלו לפגוש את ביאליק וטשרניחובסקי לצד אריק איינשטיין.
- ארוחה רוסית ב"ויקינג", מסעדה שנמצאת ממש מול המלון על בן יהודה.
- לזלול דים סאם אצל הסינים ב"הונג קונג דים סאם" בבן יהודה.
- דרינק בבר השכונתי וההיפסטרי "נילוס" ברחוב אלנבי.
- סיבוב בשוק הכרמל - מתבקש.
- ביקור לילי בבר "לילה" ברחוב הכובשים.
- ארוחה ב"בית תאילנדי" - כל מילה נוספת מיותרת, בבן יהודה פינת בוגרשוב.
- רחיצה לילית בחוף הים - חוויה!
- שופינג בדזינגוף סנטר, כי בכל חופשה חובה קצת שופינג.
- לשחק כדור רשת חופים (או אפילו רק לשבת ולבהות בשחקנים).