10 עצות למניעת התקף הזעם הבא של הילד
למדו אותם להביע רגשות, קבעו מראש כללים ברורים ותנו דוגמה אישית. התנהגות אימפולסיבית של ילדים היא לא גזירת גורל. אפשר לעזור להם ללמוד לשלוט בתגובות, גם כשהם כועסים. כך תתחילו תהליך לשיפור המצב
זה נורמלי שילדים צעירים מתנהגים מדי פעם בצורה פזיזה - אימפולסיביות קלה, לקפוץ ולרוץ, להחטיף, ליפול ועוד. עד גיל 12 מרבית הילדים משתלטים על הדחפים הפיזיים שלהם, אך עדיין עשויים להיות אימפולסיביים מילולית. ילד עשוי לפלוט דברים מבלי לחשוב כיצד ייתפסו על ידי האחר.
עם הגיל, התרגול והניסיון השליטה משתפרת. עם זאת, ישנם מצבים שבהם השיפור אינו מושג, בעיקר כתוצאה מקשיים, כמו למשל אצל ילדים עם הפרעת קשב. במצבים אלו לא נכון להמתין ורצוי להתערב. ככל שנתערב מוקדם יותר, כך נחסוך תסכולים ואי נעימויות מילדינו.
אימפולסיביות (חוסר שליטה בדחפים) היא מקור לבעיות התנהגות מגוונות. בגילים שונים האימפולסיביות תבוא לידי ביטוי באופן שונה. לדוגמה, ילד בן שש עשוי להכות את חברו מאחר שלא עשה את מה שרצה שיעשה. אצל ילד בגיל עשר, ייתכן פרסום תוכן לא הולם במדיה החברתית כתוצאה מתסכול. בשני המקרים אין מחשבה על התוצאה, וזה עיקר הבעיה.
הנה כמה עצות מעשיות כיצד ללמד את ילדינו לשלוט ולהגיב נכון:
1. למדו את הילדים לתת שם לרגשות: ילדים שאינם יודעים לתת "שם" לרגשותיהם נוטים יותר להיות אימפולסיביים. ילד שאינו מסוגל לומר "אני כועס" עלול להביע כעס באלימות ובמכות. ילדה שאינה מסוגלת לבטא "אני מרגישה עצובה" עלולה לזרוק את עצמה (או חפץ) על הרצפה ולצרוח.
2. למדו אותם להביע רגשות: למדו את הילדים לזהות את קשת רגשותיהם, כך שיוכלו להגיד לכם, ולא להראות לכם כיצד הם מרגישים. התחילו ברגשות כמו כעס, עצב או פחד. לאחר מכן דברו על ההבדל בין רגשות להתנהגות. חשוב שהילדים יידעו שזה בסדר לכעוס, אבל לא בסדר להכות. ככל שירגישו שהם יכולים לדבר על רגשותיהם באופן חופשי, כך פחות יצטרכו להראותם.
הילד בהתקף זעם? כך תגיבו:
3. בקשו מהילדים לחזור על הוראות: לפעמים ילדים מתנהגים באופן אימפולסיבי משום שאינם מקשיבים להוראות. כבר לפני שתסיימו את מתן ההוראות, הם רצים אל עבר הפעולה ללא כל מושג מה אמרתם. למדו את ילדיכם להקשיב להנחיות על ידי שתבקשו מהם לחזור עליהן לפני שיפעלו. שאלו "בסדר, מה בדיוק אמרתי לך לעשות?"; כאשר יהיו מסוגלים לחזור על מה שאמרתם - תנו להם לפעול. ייתכן שתצטרכו להתחיל את ההוראות שלכם באמירה "רגע, לפני שתתחיל, אני רוצה שתסביר לי את ההוראות".
4. למדו אותם דרכים לפתרון בעיות: פעמים רבות לילדים אין מאגר פתרונות יעילים. הם מורגלים בתגובה האימפולסיבית על אף שאינה מסייעת להם. סיעור מוחות אינו פשוט לעיתים, אך הכרחי. הרחבת האפשרויות לפתרון בעיות עשויה להיות אחת הטכניקות היעילות ביותר לשליטה באימפולסיביות. למדו את הילדים שלכם שיש יותר מדרך אחת לפתור בעיה. חשוב להעריך כמה פתרונות פוטנציאליים קיימים לפני שמגיבים.
קראו עוד:
"אמרו לי להחביא את הרגל של בתי"
חופשת לידה: כשהפכתי מסינדרלה ללכלוכית
ההיריון שלי - מריבועים בבטן ל-40 קילו נוספים
5. למדו כיצד לנהל את הכעס: רמה נמוכה של סובלנות לתסכול עשויה לגרום להתפרצויות אימפולסיביות. למדו את הילדים כיצד לנהל את הכעס שלהם, כדי שיוכלו להתמודד עם רגשותיהם באופן בריא. הראו להם אסטרטגיות ספציפיות, כמו לקחת כמה נשימות עמוקות או להסתובב בבית כדי לשחרר קצת אנרגיה. ניתן להכין "פינת התפרקות" שאליה ניתן ללכת כדי להוציא את הכעס מבלי להסתבך.
6. קבעו כללים ברורים: השתמשו בגישה סמכותית להורות. צרו כללים ברורים והסבירו מה עומד מאחורי הכללים. הציפיות שלכם חייבות להיות ידועות מראש לילדים. הסבירו מראש מה יהיו ההשלכות השליליות של שבירת הכללים, ועמדו בהן.
7. עקביות: עקביות, התמדה וחזרה הן המפתח לכל אפשרות של שינוי. התמדה ועקביות מצדכם יסייעו לילדיכם לעבור תהליך ולהפנים את מה שאתם מנסים ללמד. אל תצפו לשינוי ללא יכולת שלכם להתמיד.
8. תרגול ותגמול מסייעים ליישום: ילדים זקוקים להזדמנויות כדי לעכב את הסיפוק. לעיתים קרובות מערכת תגמול על איפוק ושימוש בהדרכה עוזרים.
9. דוגמה אישית: הדרך הטובה ביותר ללמד היא באמצעות דוגמה אישית. הראו לילדים כיצד אתם מתמודדים עם תסכול ושתפו את ילדיכם בדרכים שעוזרות לכם. למדו אותם דיבור פנימי. לשיח פנימי יש תפקיד מרכזי בניהול ההתנהגות שלנו. לילדים עם הפרעת קשב ישנו לרוב קושי בשיח פנימי, והם אינם יודעים להפעילו כראוי וזקוקים שנלמד אותם.
10. עידוד שפע של פעילות גופנית: עודדו את ילדיכם לשחק בחוץ ולעשות פעילות גופנית. פעילות מסייעת לשחרור אנרגיות. חוגי ספורט עוזרים בין השאר גם ללמד שליטה.
התנהגויות אימפולסיביות עשויות להקצין ולהחמיר עם הזמן אצל ילדים עם הפרעת קשב, אך בהחלט ישנה גם אפשרות נוספת - התערבות מותאמת שמאפשרת ללמד ולמתן את האימפולסיביות, ובכך מתווכת במהלך התפתחות הילדים ומסייעת לו.
הכותב הוא בעל תואר שני בחינוך מיוחד ומומחה לטיפול בהפרעת קשב ולקויות למידה