בוסניה בחרה נשיא שרוצה לפרק את המדינה
מילורד דודיק הפרו-רוסי מקבל תמיכה מפוטין, מתנגד למערב, ורוצה שהאזור הסרבי בבוסניה יפרוש ויצטרף לסרביה: "בוסניה מדינה בלתי אפשרית". בבחירות אתמול הצליח להיבחר למועצת שלושת הנשיאים של בוסניה, והמדינה עלולה להתרחק מהאיחוד האירופי ומנאט"ו
לאומן סרבי המתנגד לעצם קיומה של בוסניה כמדינה זכה במושב הסרבי במועצת שלושת הנשיאים הבוסנית – עובדה שסביר להניח שתאט את תהליך הצטרפותה של בוסניה לאיחוד האירופי ולמוסדות מערביים. תוצאות הבחירות הכלליות שנערכו אתמול עלולות להעמיק את הפילוג בין הסרבים, הקרואטים והמוסלמים הבוסניאקים בבוסניה, מדינה שרק לפני 25 שנה ידעה מלחמה אכזרית בשל המתחים בין הקבוצות האתניות בה.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מאז תום מלחמת בוסניה, שהתנהלה בשנים 1995-1992 ושבה נהרגו 100 אלף איש, מורכבת בוסניה משתי ישויות פוליטיות – האחת היא "רפובליקה סרפסקה" הסרבית והשנייה היא הפדרציה הקרואטית-מוסלמית, המחולקת לקנטונים. במסגרת הסכם דייטון, שסיים את המלחמה, כוּננה מערכת פוליטית שבה מתקיימים מעל שתי הישויות הפוליטיות הללו מוסדות של ממשלה מרכזית, בכלל זה מועצת נשיאות המורכבת משלושה נציגים – סרבי, קרואטי ומוסלמי. בבחירות אתמול הצביעו הבוסנים לשלל מוסדות במערכת הסבוכה הזו, בהם הפרלמנטים של שתי הישויות הפוליטיות והקנטונים. הבחירות נתפשו כמבחן שילמד על הכיוון שאליו צועדת בוסניה: הצטרפות לאיחוד האירופי ולנאט"ו או שקיעה בסכסוכים פנימיים בלתי נגמרים.
ההישג הדרמטי ביותר בבחירות האלה היה זה של המנהיג הסרבי הפרו-רוסי מילורד דודיק, שזכה במושב הסרבי במועצת הנשיאים עם 56% מהקולות לעומת 42% של יריבו העיקרי, מלדן איבניץ'. דודיק, שמנהיג את רפובליקה סרפסקה מאז 2010 ושזכה לתמיכה גלויה מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר אמש כי המצביעים הענישו את איבניץ' על מדיניותו המתרפסת כלפי המערב.
דודיק תומך בהיפרדות של הסרבים החיים בבוסניה משאר המדינה ובצירופה של של רפובליקה סרפסקה לסרביה. בעבר כינה שוב ושוב את בוסניה "מדינה בלתי אפשרית". על דודיק מוטלות סנקציות אמריקניות בשל ניסיונו הפעיל לפגוע ביישום הסכם דייטון, שסיים את מלחמת בוסניה, והיבחרותו למועצת הנשיאים היא מכה למאמצים לחזק את האחדות בבוסניה. נוסף על כך, מפלגת ה-SNSD של דודיק צפויה להיות המפלגה החזקה ביותר בבוסניה כולה, ויחד עם שותפותיה הקואליציונית היא צפויה לשלוט הן בוועידה הסרבית בפרלמנט הבוסני והן בפרלמנט האוטונומי של רפובליקה סרפסקה.
התומכים בבוסניה אחת, כזו שבה יחיו זה לצד זה כל העמים השוכנים בה, מצאו נחמה בניצחונו של זלייקו קומשיץ', המועמד המתון במרוץ לתפקיד הנציג הקרואטי במועצת הנשיאים המשולשת, על פני דרגן קוביץ', שתומך בהפרדה גדולה עוד יותר של בוסניה על-ידי הקמת ישות נפרדת לקרואטים החיים בה. לאומנים קרואטים טוענים כי קומשיץ' אינו נציג לגיטימי למושב הקרואטי במועצה, משום שהוא זוכה לתמיכה גדולה בעיקר ממוסלמים. במושב המוסלמי במועצה זכה ספיק דז'פרוביץ', איש מפלגת השלטון "מפלגת החזית הדמוקרטית".
ככלל, המפלגות האתניות הגדולות של הסרבים, המוסלמים והקרואטים, שהחזיקו בשלטון במשך רוב הזמן מאז סיום המלחמה, שמרו בבחירות אתמול על הדומיננטיות שלהן בכל שדרות השלטון. הן ביססו את קמפיין הבחירות שלהן על מצע לאומני, והשמיעו התחייבויות כמו אלה שהשמיעו הצדדים בימי המלחמה – אבל מבלי להציע חזון כלכלי או פוליטי ברור. אחיזתן החזקה של המפלגות האתניות לאורך השנים הקשתה את המאמצים לחולל רפורמה בכלכלה הבוסנית ולצרף את בוסניה לארגונים מערביים כמו האיחוד האירופי ונאט"ו.
הצלחתו של דודיק בבוסניה מצטרפת להישג נוסף שיכול להסב נחת לקרמלין: בבחירות שנערכו אתמול בלטביה ניצחה מפלגת אופוזיציה הזוכה לתמיכה מהמיעוט הרוסי הגדול שחי במדינה – מפלגת "הרמוניה", שגרפה 19.8% מהקולות. כשני מיליון איש חיים בלטביה, וכ-25% מהם רוסים – שריד של כמעט 50 שנות שלטון סובייטי בלטביה, שהסתיימו ב-1991.
את המפלגה מנהיג נילס אושקוב, ראש העיר של הבירה ריגה. תוצאות הבחירות אתמול נותנות למפלגה 23 מתוך 100 המושבים בפרלמנט, אחד יותר משיש לה כיום. עם זאת, היא צפויה להתקשות להקים קואליציה. רק מפלגה אחת אותתה עד כה כי היא נכונה לקיים משא ומתן עם מפלגת הרמוניה.
היחסים בין רוסיה ללטביה נפגעו בעקבות החלטת רוסיה לפלוש לאוקראינה ולספח לעצמה את חצי האי קרים בשנת 2014. נשיא רוסיה פוטין מרבה להדגיש שרוסיה תדאג לאינטרסים ולזכויות של רוסים החיים במדינות הבלטיות, והמדינות הללו – אסטוניה, לטביה וליטא – מודאגות מהנוכחות הצבאית ההולכת וגוברת של רוסיה באזור. היום טענה סוכנות מודיעין לטבית כי רוסיה ביצעה מתקפות סייבר נגד מערכת הביטחון הלטבית, שירותי החוץ של המדינה ומוסדות ממשלתיים שונים.
לפנייה לכתב/ת 
