מה קורה לבית כשאישה מרוויחה יותר מהגבר?

ביותר משליש מבתי האב בארץ האישה מרוויחה יותר מהגבר או כמוהו. מהפכה בבית? לא בהכרח. מחקרים שערכתי מראים שהגברים "מפצים" על כך

פרופ' ליאת קוליקפורסם: 09.10.18 , 11:56

(צילום: Shutterstock)

במרבית המדינות המערביות ניכרת תמורה בהשתכרות במשפחה. אף שבממוצע שכרו של הגבר עדיין גבוה באופן ניכר מזה של האישה, מתחזקות והולכות מגמות שעל פיהן משכורותיהם של שני בני הזוג שוות וכן מצבים שבהם האישה מרוויחה יותר מבעלה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

על פי נתוני למ"ס, ב-2016 עמד שיעור המשפחות בישראל שבהן השתכרו הנשים יותר מבעליהן (שכרן היווה 61% ויותר מהשכר הכולל של שני בני הזוג) על 8.6%.

שיעור המשפחות שבהן שכרן של הנשים ובעליהן היה שווה (שכרן היווה בין 40% ל-60% מהשכר הכולל של שני בני הזוג) עמד על 26.1%.

שיעור המשפחות שבהן השתכר הבעל יותר מהאישה (שכרם היווה 61% ויותר מהשכר הכולל של שני בני הזוג) עמד על 65.3%.

כאמור, אף ששכרן החודשי הממוצע של הנשים במשק בארץ נמוך באופן משמעותי מזה של הגברים, על פי נתונים אלו ניתן להסיק שב-34.2% ממשקי הבית בארץ איבדו הגברים את מעמדם ההיסטורי והמוחלט כמפרנסים העיקריים במשפחה. היתרון הכלכלי של גברים על נשותיהם שימש לאורך שנים להסבר חלוקת העבודה בבית, הנשענות בכבדות על כתפי הנשים. אבל על רקע השינויים הללו עולה השאלה: האם בעלת המאה היא גם בעלת הדעה? כלומר, האם במקרים שבהם האישה מרוויחה יותר מהגבר חלים שינויים מהותיים גם בזוגיות, במשפחה ובתפקוד בבית?

במחקרים שערכתי במהלך העשור האחרון בנושא חלוקת העבודה בין בני זוג יהודיים בישראל מצאתי שלמעשה מה שהיה הוא שיהיה. לא חלו בתחום זה שינויים מהותיים גם כשהאישה הרוויחה כמו הגבר או יותר ממנו. נהפוך הוא, המחקרים הוכיחו שלעיתם דווקא במצב של יתרון האישה בהשתכרות - ובפרט בקרב גברים בעלי עמדות מסורתיות לגבי תפקידי המינים - מופעל עיקרון של פיצוי עצמי, ועל מנת להגן על התדמית הפגועה נטו הגברים לקחת חלק קטן.

כל זה אמור לגבי הגברים, אבל מה קורה לנשים בדפוסי הפרנסה החדשים?

במחקר שבחן לאחרונה את המעורבות ההורית בגידול הילדים מצאתי שדווקא נשים המשתכרות יותר מבעליהן, ומתאפיינות בעמדות שיווניות לגבי תפקידי המינים, מקדישות לטיפול בילדים יותר מאשר אימהות אחרות.

ייתכן שאימהות שהן מפרנסות עיקריות, ומקדישות אנרגיות ושעות רבות לעבודה, מרגישות צורך לפצות את ילדיהן באמצעות מעורבות רבה בטיפול בהם והשקעה אינטנסיבית בחינוך שלהם. ייתכן גם שאימהות אלה רואות במעורבותן הרבה בגידול ילדיהן אמצעי לביטוי כוח נשי שבאמצעותו הן משפיעות על עיצוב שיטות החינוך והאופי של ילדיהן, דור ההמשך.

פרופ' ליאת קוליק

לדפוסי הפרנסה יש השפעה על השיטות המועדפות על גברים ליישב קונפליקטים זוגיים. מצאתי שבזמן מחלוקת זוגית בין בני הזוג המרוויחים שווה בשווה משתמשים הגברים בשיטות של פשרה ומעדיפים אותן על פני שיטות לוחמניות וכוחניות.

ייתכן שהסיבה היא שכאשר בני הזוג הם שותפים שווים בפרנסת המשפחה, הגברים מרגישים נינוחים דיים מחד מכיוון שאין איום על מעמדם כמפרנסים בזירה הביתית, ומאידך דפוס הפרנסה השוויוני מפחית מהם עומס רב הנובע מעול שהיה מוטל בכבדות על כתפיהם בעבר. ומתוך תחושת נינוחות זו, ללא צורך להגן על תדמיתם, גברים מרגשים מספיק בטוחים "לשחרר" ולהתפשר עם נשותיהם בעת חילוקי הדעות ביניהם.

ומה בקשר ליחסי הורים ילדים? האם הפיכת אם למפרנסת הראשית משליכה על הקשר בין האב לילדיו? המחקרים מאפשרים לשרטט מעגל של מצוקה בחוויה האבהית אשר ראשיתו ביתרון האישה בהשתכרות. מצב זה פוגע בזהותו האבהית ופוצע אותה, ופגיעה זו גורמת לתחושת תפקוד נמוכה כאבות, המביאה בעקבותיה לתחושת ריחוק מהילדים, ולבסוף לתחושת חוסר סיפוק כללי מהתפקיד האבהי, וכך מונצח מעגל המצוקה האבהי.

דפוסי הפרנסה החדשים משנים מוסכמות קיימות בקשר לתפקידי המינים וללא ספק מזמנים לבני זוג צעידה בשבילים חדשים מאשר אלה שבהם צעדו הוריהם. הם מזמנים מחד שינויים בזהויות גבריות ונשיות ומאידך מצבי מתח הדורשים הסתגלות, גמישות ויכולת הכלה לנוכח התמורות הרבות הנוגעות לתפקידי גברים ונשים בתקופתנו.