שיקום היחסים עם הממשלה ועתיד הריבית: האתגרים שעומדים בפני הנגיד החדש
מניהול המדיניות המוניטרית וההחלטה האם ומתי להעלות את הריבית, דרך שיקום מעמדו של בנק ישראל מול ראש הממשלה ושר האוצר ועד קידום התחרות בבנקאות ושמירה על יציבות - לנגיד הנכנס לא צפויה תקופה של חסד ודי מהר הוא יצטרך להשמיע את קולו ולקבל החלטות חשובות
נגיד בנק ישראל החדש, פרופ’ אמיר ירון, לא יקבל תקופת חסד ובמהרה הוא יידרש להתמודד עם שלל אתגרים מהותיים.
נתניהו וכחלון הודיעו: פרופ' אמיר ירון ימונה לנגיד בנק ישראל
פלוג: "במדינה מתוקנת מאיישים תפקידים מספיק זמן מראש"
האתגר הבולט מכולם הוא ניהול המדיניות המוניטרית. ביום ראשון החליטה הנגידה היוצאת קרנית פלוג להותיר את שיעור הריבית על 0.1%. אם עד אז יאושר מינויו, בסוף החודש הבא ירון יידרש להחליט בנוגע לשיעורה כראש הוועדה המוניטרית - האם הוא יעלה אותה או שמא ישאיר אותה באותה הרמה שאותה ירש?
פלוג הורישה לירון מצב חריג, שכן ריבית אפסית מצמצמת את ארגז הכלים להתמודדות עם האטה במשק. מנגד, היעדר האינפלציה חרף הריבית האפסית יוצר קושי בהעלאת הריבית.
בשל החשש שכלכלת ארה"ב תיכנס להאטה בעקבות עלייה במחירי הנפט וירידה בסחר העולמי - האטה שתגרור אחריה גם את ישראל - ההתלבטות של ירון הופכת קשה יותר: האם להעלות את הריבית ולצבור תחמושת, או להשאיר את הריבית בשיעורה הנמוך כדי לנסות ולעודד את האינפלציה להגיע אל תחום היעד שלה ולמנוע מהשקל להתחזק כדי לא לפגוע בצמיחת המשק?
על הקושי לאזן בין הגורמים הרלבנטיים להחלטה, יש להוסיף את ההערכות שלפיהן הפדרל ריזרב צפוי להפסיק להעלות את הריבית בארה"ב בשנתיים הקרובות. אם ירון יעלה את הריבית, הוא יצמצם את הפער מול ארה"ב, מה שעשוי להוביל להתחזקות השקל ולפגיעה ביצואנים. כלומר, ירון יידרש כבר עכשיו להחליט אם משתלם לו לצבור תחמושת לקראת משבר ולשלם את המחיר בדמות פגיעה בצמיחת המשק.
אתגר נוסף הוא שיקום מעמדו של בנק ישראל ומערכת היחסים האישית עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון. במהלך הקדנציה שלה פלוג שמרה על קו מקצועי אחיד מול המדיניות המשתנה של הממשלה, אולם הדבר הוביל לקרע ביחסים עם ראש הממשלה ושר האוצר. כעת ירון יידרש להלך בין הטיפות כדי ליצור מערכת יחסים יציבה ופורה.
לבלום הצעות פופוליסטיות של השרים
על כך יש להוסיף את הקושי למלא את תפקידו של בנק ישראל כיועץ לממשלה בימים אלו. הממשלה נכנסת לימיה האחרונים, שנוטים להתאפיין בהצעות פופוליסטיות חסרות אחריות כלכלית מצד השרים. עם כניסתו לתפקיד ירון יידרש לתת גיבוי לדרגים המקצועיים שיצטרכו לבלום מהלכים כאלו.
בנוסף, על ירון יהיה להתמודד עם גירעון גבוה יחסית שמוביל להגדלת החוב הציבורי - מצב שמקשה על הממשלה לממש את הרצון שלה להעלות את ההוצאות בלי להעלות מסים, ומזמן שלל פתרונות יצירתיים שביחס אליהם ירון יצטרך להיות המבוגר האחראי שעוצר אותם.
עוד אתגר שממתין לירון הוא השמירה על יציבות המערכת הבנקאית תוך קידום התחרות. בשנים האחרונות בנק ישראל הבין שאין לו ברירה אלא לתמוך ולקדם את הרפורמות שכחלון מבקש לחולל בענף הבנקאות, תוך דאגה ליציבות. הרפורמות האלו כוללות מהלכים כמו הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים (שמתחוללת כעת) ושימוש גובר באמצעים דיגיטליים שנועדו להגביר את התחרות במערכת.
ירון יידרש לקדם את המהלכים הללו לטובת התחרות, אך להקפיד שהם לא ייצרו בועת אשראי שתסכן את הציבור הרחב.
לפנייה לכתב/ת 
