מספר הסטודנטים דורך במקום: "שוק התעסוקה השתנה"

האם מעמדו של התואר האקדמי בשחיקה? מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שפורסמו אתמול (ג') עולה כי מגמת ההתייצבות במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה נמשכה גם בשנת הלימודים הקודמת. ואולם, לדברי גורמים במערכת, אחת הסיבות לכך שמספר הסטודנטים יציב ואינו עולה, הוא המגמה של צעירים רבים לפנות דווקא ללימודים מקצועיים, שאותם הם מעדיפים על פני תארים אקדמיים.

גם חברות ענק כמו גוגל ו-IBM הסירו לאחרונה את הדרישה לתואר אקדמי כתנאי לקבלה לעבודה בחלק מהמשרות. מנגד, במועצה להשכלה גבוהה דוחים את הטענות, מביעים דווקא סיפוק מהנתונים וטוענים כי בוגרי המוסדות האקדמאים נחשבים לאטרקטיביים יותר. כך או כך, מזה כמעט עשור מספר הסטודנטים לתואר ראשון נותר כמעט ללא שינוי.

שינויים דמוגרפיים? הנתונים מראים אחרת

מהנתונים שפורסמו אתמול עולה כי לאחר שנים של עלייה מתמדת במספר הסטודנטים לתואר ראשון, בשנים האחרונות נרשמה התייצבות ואף האטה במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים אקדמאים. בין השנים 2016 ל-2017 אף נרשמה ירידה קלה (מ-307,780 ל-306,440) במספר הסטודנטים. למעשה, כבר כמעט עשור שמספר הסטודנטים לתואר ראשון נותר כמעט זהה. בשנת 2009 הוא עמד על כמעט 228 אלף סטודנטים ובשנת הלימודים האחרונה הוא הגיע לכמעט 231 אלף.

במל"ג, כאמור, אמרו שהסיבה העיקרית לאותה התייצבות היא "שינויים דמוגרפיים", כלומר התייצבות במספר המועמדים הפוטנציאליים בשנתונים הרלוונטיים להשכלה הגבוהה. ואולם, המספרים מציירים תמונה שונה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 היו בישראל כ-577,7 אלף תושבים בגילאי 20-24, קבוצת הגיל הדומיננטית ביותר של כניסה לאקדמיה. בשנת 2017, לעומת זאת, מספרם עמד על 625,2 אלף תושבים. כלומר, נרשם גידול משמעותי באוכלוסיית היעד לכניסה למוסדות להשכלה גבוהה, אך מספר הסטודנטים נותר כמעט זהה.  

גרוסברד. "עולם התעסוקה הולך למקום של 'מי אתה ומה אתה מביא'" (צילום: ארסני גורביץ')

פרנקל. "הרבה פעמים האוניברסיטה לא מכשירה אותך לחיים"

אם כך, איפה הסטודנטים? לדברי שירי גרוסברד, הבעלים של Join Digital Talent Agency, סוכנות להשמה של עובדי דיגיטל – הם מעדיפים לפסוח על האקדמיה. "באופן כללי, שוק התעסוקה השתנה", היא אומרת. עם זאת, חשוב להדגיש כי מאחר והקורסים המקצועיים הם פרטיים ברובם, אין נתונים רשמיים באשר למספר המשתתפים בהם, אך לדברי גרוסברד, את השינוי רואים דווקא מצד המעסיקים.

 "ההשכלה הגבוהה צריכה להתיישר עם שוק התעסוקה", אומרת גרוסברד. "פעם מעסיקים היו הרבה יותר מוטרדים מעניין התואר. היום זה משהו שאנחנו כמעט ולא נשאלים לגביו מצדם. כל עולם התעסוקה הזה הולך למקום של 'מי אתה ומה אתה מביא', והכישור הכי חשוב היום זה כמה מהר המועמד יכול ללמוד משהו חדש, ולא מה הוא למד לפני שנתיים. מעסיקים היום רוצים לדעת כמה מהר אתה יכול להדביק את הפער, ולבד. צריך לוותר על הפרדיגמה הזו של ללמוד את התחום שבו רוצים לעסוק בהמשך. ברור שאם היית מצטיין דיקן בטכניון, זה חשוב ומרשים, אבל אם עשית תואר זה אומר שבסך הכל עשית תואר. זה לא נותן הרבה מידע על היכולות שלך ועל מי שאתה".

גרוסברד אומרת כי "אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא 'ארנסט אנד יאנג', פירמת ענק שוויתרה על הדרישה לתואר. בנוסף, מי שרוצה היום להיות כותב תוכן בדיגיטל, שזה אחד התפקידים הכי מבוקשים, ממש לא צריך תואר אקדמי. זה משהו שיש לך או שלא, ויש יותר ויותר מקצועות כאלה".

ליאור פרנקל, שותף בחברת JOLT, הוא אחד הקולות הבולטים שקוראים לחשיבה מחודשת באשר לתואר האקדמי. "המחשבה שבן אדם ילך ללמוד תואר אקדמי ויעסוק בו במשך שארית חייו - משוללת כל היגיון בימינו", הוא אומר. "המחשבה שהוא יודע מה הוא רוצה לעשות בגיל 22 אחרי שהוא חזר מהודו ואז יעסוק בו עד הפנסיה, זו מחשבה שהיא לא כל כך רלוונטית להיום. פעם רכשו מקצוע ועסקו בו עד הפנסיה, אבל היום הרבה מאוד אנשים מסיימים את הלימודים, יוצאים לשוק ומבינים שאין לתואר שלהם ערך מעשי. זה לא נכון לכל התארים, אבל זה כן נכון לחלק מספיק גדול. כנראה שסטודנטים לשעבר אומרים לאח הקטן או לחבר שלהם: 'חבל על הזמן שלך, לך ללמוד משהו יותר פרקטי שלוקח פחות זמן'.

פרופ' יפה זילברשץ. "אנחנו עדיין מאוד רלוונטים"

"הרבה פעמים האוניברסיטה לא מכשירה אותך לחיים", טוען פרנקל. "היא לא מתחייבת לייצר עובדים בהתאם לצרכים של התעשייה, אז מה שקורה זה שהפופולריות של התארים באוניברסיטה מפגרת לפעמים ב-30 שנה אחרי התעשייה עצמה. הדור היום הוא דור אחר. ארבע שנים נראה לצעירים כמו המון זמן, ואנשים מחפשים אלטרנטיבה חינוכית כי הם מבינים שגם אם הם הולכים לאוניברסיטה – עתידם לא מובטח".

המל"ג: "לא נהיה מערכת שמנפיקה תארים"

במל"ג דוחים את הטענות לשחיקה של התואר האקדמי וכאמור, מביעים שביעות רצון מהנתונים החדשים. "תוך 25 שנה מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הכפיל את עצמו", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג. "אני ממש לא מתרגשת ורואה בחיוב את ההתייצבות של המערכת סביב ה-300 אלף תלמידים מידי שנה. המספרים הם יציבים עבור מערכת שצמחה כל כך הרבה, ואנחנו לא רוצים להיות מערכת שמנפקת תארים רק כדי לנפק תארים. הייתי שמחה אם עד 2025 לפחות היינו נשארים עם אותם מספרים, והיינו משקיעים את האנרגיות לא בלהגדיל אותם, אלא בלהשקיע אנרגיות להביא לאקדמיה קבוצות חדשות, בדגש על האוכלוסייה החרדית, זאת לאחר שינויים משמעותיים שהובלנו בחברה הערבית".

פרופ' זילברשץ אומרת כי בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה נחשבים דווקא לאטרקטיביים בתעשייה. "אנחנו בקשר עם התעשייה וגורמים שם אומרים לנו שהם מאמינים בתארים האקדמאים. יכול להיות שמישהו ילמד את העולם היישומי, אבל בסוף בן אדם שלא למד את המתמטיקה ואת הבסיס  – ייתקע. לכן, הם ממש מחבקים את ידינו וקוראים לנו להמשיך ולהביא את כל הקהלים שלנו לתעשייה. המעסיקים בעצמם מאמינים ביסודיות שלנו ואומרים לנו שאנחנו נחוצים בצורה בלתי רגילה. יש היום הרבה מאוד פתיחות בתוך החוגים למדעי המחשב. התוכניות שלנו אינן ארכאיות, אנחנו עובדים בשיתוף עם התעשייה. הם אומרים לנו שאנחנו נחוצים בצורה בלתי רגילה. אנחנו עדיין נישאר מאוד רלוונטיים".