מפלרטוט בפייסבוק למשפחה שמחה
שני ויואב למדו יחד בכיתה א', יצאו לדייט בגיל 24 והקימו משפחה. דבורה אורבך קפצה אליהם לביקור בביתם ביפו ושמעה איך אפשר לקום בלילה לילדים, להתווכח על צחצוח שיניים ועדיין לשמור על תשוקה וזוגיות
יפו בשבת בבוקר שקטה כמו כפר קטן. בפינת הרחוב מכולת קטנה פתוחה, הבעלים וכמה שכנים (כך נדמה לי) יושבים בחוץ על ארגזים ירוקים של סחורה ושותים קפה שחור. בצד המכולת נמצא הבניין בו גרים משפחת מרקס-וזאנה.
בכניסה לבניין מתגלה שער אבן עם פיתוחים וחריטות שמרמזים על עבר מפואר, כזה שעל אף הסדקים והצבע המתקלף עדיין נוכח באופן שקט, כמעט סמוי, כאילו מראה את עצמו רק למי שטורח להתבונן בו בסבלנות וברגישות.
במרכז השער שתי דלתות תמירות מברזל. אני עומדת דקה, מתבוננת בשער ומתקשרת לשני. "אני יורדת לפתוח לך", היא אומרת. מעניין איזו דלת תיפתח.
הכירו את משפחת מרקס-ואזנה:
שני (31), מנהלת ושותפה בבעלות של מסעדת ה"ביצ'יקלטה". שם חיבה "שנשן".
יואב (32), עורך וידיאו ותסריטאי. שם חיבה - בבית "חמייה", בחוץ "ואזנה".
גדעון (משה), בן שלוש, הולך לגן הדו-לשוני ביפו. שם חיבה - "חנטריש".
עדה, בת שנה וחצי. הולכת לגן ויצו ביפו. שם חיבה "עדה בובה".
איך הכרתם?
יואב: "למדנו יחד בכיתות א'-ב' בבית ספר אפרתה בירושלים. המשפחה שלי עברה לרחובות ואז לארה"ב. בכיתה ט' חזרנו לירושלים ונפגשנו שוב בצופים.
שני: "אבל נהיינו ביחד בגיל 24, בתל אביב. הסתובבנו באותם מקומות ואותן מסיבות. אני החלטתי שאני דלוקה עליו וכתבתי לו בפייסבוק".
יואב: "היא פלירטטה איתי בפייסבוק ואני חשבתי שזו הזדמנות מצויינת".
מה משך אתכם לגור ביפו?
שני "הוייב פה טוב. כמו הצפון הישן אבל לא סחי. יש פה הרבה משפחות צעירות".
יואב: "אני מאד אוהב את הדו-לאומיות ביפו, מרגיש פה כמעט כמו עיר בינלאומית ואיכשהו המרקם המגוון הזה עובד טוב יחד".
מה מאתגר ביפו?
יואב: "החראקות בלילה, גם פחות תחבורה ציבורית בלילה".
מי הולך לישון הכי מאוחר?
יואב: "אני, בסביבות 1:00".
השכבות?
שני: "מתחלק בינינו, יואב אולי קצת יותר בגלל העבודה שלי. אני עובדת 4-3 ערבים בשבוע, וחוזרת רק בין 23:00 ל-24:00".
מתחשבנים אחד עם השנייה על השכבות וקימות באמצע הלילה?
שני: "הייתה תקופה די ארוכה וקשה שכל אחד חשב שהוא מסכן והשני עובד פחות קשה או ישן יותר. עד שנפל האסימון ששנינו עובדים קשה אז בואו נפרגן אחד לשנייה ונעבוד יחד".
יואב: "ההסתכלות שלנו השתנתה. פעם היינו רואים בזה מטלה, כמו תורנות שטיפת כלים ומלא התחשבנויות וברטרים - 'אתה תיקח שתי השכבות, אני אקח אותם לגן'. הסוויץ' היה כששינו פרספקטיבה והבנו שזה בעצם אנחנו נגדם", הוא צוחק. "זה TEAM WORK. צריך פה עבודת צוות כדי לנצח את הצרות האלה".
זה סטארט אפ של הורות. מתי נפל האסימון?
שני: "אצלי לפני חצי שנה, כשעדה הייתה כמעט בת שנה. חשבתי שילד שני זה אומר שיהיה ילד ועוד ילד, פשוט. גם ככה לא יוצאים בלילה ואין זמן לדייטים. במציאות הבנתי ששני ילדים זה מורכב וצריך לחשוב את הדברים מחדש ולהתארגן יותר נכון בינינו".
בסדר החדש מצאתם זמן לבילוי זוגי, דייטים וכו'?
שני: "החלטנו שאנחנו מקפידים למצוא זמן לצאת אחד עם השנייה ואח של יואב עבר לתל אביב וזה פתאום התאפשר. יש בייביסיטר!".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מתחשק עדיין לצאת למסיבות כמו בימי הרווקות?
יואב: לפעמים ולפעמים אין כוח לזה".
שני: "אני הרי עובדת במסעדה 4-3 ערבים בשבוע. לא חסר לי תחושת לילה ויציאה".
מי קם ראשון בבוקר?
שני: "מחלקים את השבוע בינינו. פעם שנינו היינו קמים מוקדם ואז הבנו שאפשר לפרגן אחד לשנייה קימה מאוחרת לפי הלו"ז השבועי של העבודה. זה יעיל יותר וגם נותן תחושה קטנה של פינוק".
איך נראה הבוקר?
שני: גדעון קם, מתחילים עם אקטימל וטלוויזיה, מתארגנים ואז מעירים את עדה. מתחיל קצת לחץ של ההתארגנות לצאת - תיקים ואוכל, כדי להספיק להגיע לגן ב-8:30".
יואב: "הגנים האלו זה תיק עם השעות. הם נועלים את השער ב-8:30 בול. אם את מגיעה דקה אחרי צריך לחכות ל-9:00 שיפתחו את השער שוב".
מי מבשל?
שני: "אני, מאד אוהבת לבשל".
מה חייב להיות במקרר?
שני: "גבינות טובות, עגבניות שרי, דגים נאים וכבושים". גדעון צריך לשירותים ושני לוקחת אותו.
יואב, עד ששני תשוב בוא נדבר קצת. יש מאכל מהילדות שלך שנכנס לבית שלכם?
"דייסה פשוטה מסולת. כשהיינו קטנים היינו מערבבים אותה עם שוקולית. נהיה לזה קרום ממש מעולה מלמעלה".
מה הכי השתנה לך מאז שנהיית אבא?
יואב: "קודם כל אני יותר עליז. אני גם יותר מחושב. לפני כן לא היה אכפת לי מכלכלת בית. עבדתי במה שאהבתי לעבוד ואם פתאום אין עבודה כמה חודשים אז ראיתי טלוויזיה וידעתי שאסתדר. היום אני לא מסוגל לעשות את זה. בראש שלי נכנסו בני אדם והם יהיו איתי ובאחריותי מעכשיו עד סוף החיים. זהו".
אתה רואה תכונות שלך בילדים?
"עקשנים מאד. כמוני".
אתה בחור מצחיק, הילדים גם?
"לחלוטין. אני לא לוקח על זה קרדיט. זה המשפחה של שני והמשפחה שלי - לכולם יש חוש הומור".
לכתבות הקודמות במדור "אלבום משפחתי:
דילמת המקרר המלא: הצצה לבית של עדי ולי
"ערימת הכביסה נודדת באופן מסתורי בבית"
שני חוזרת. דיברנו על תכונות דומות של הילדים ושלכם את מזהה תכונות שלך בילדים?
"לא יודעת, חוש הומור אמרתם?"
איך נראה שישי בערב שלכם?
שני: "לא הולכים הרבה להורים, פעם בחודשיים ככה. אמא שלי גם מגיעה פעם בשבוע לבקר ולעזור). אנחנו עושים ארוחות ערב בבית. רוב החברים עדיין לא בענייני הורות ובגלל שלנו יותר קשה לצאת עם הילדים ואני מאד אוהבת לארח ולבשל יוצא שהרבה באים אלינו".
שני את מנהלת ובעלים של מסעדה, את עובדת גם לילות, אמא לשני פעוטות יש לך בכלל זמן וחשק לאיזה סוג של שגרת טיפוח לעצמך?
שני: "כן. חצי שעה כל בוקר מסדרת שיער ומתאפרת, גם החלטתי שבשני בבוקר כשיואב עובד והילדים בגן ולי פנוי זה בוקר שאני מקדישה לעצמי באיזה אופן - טיפול פנים או מניקור או קצת קניות, לישון עד 12:00 לפעמים.
"החיים לא קלים אבל יש גם הגזמה בדיבור הזה על הורות. בסוף הרבה אפשרי וזו שאלה של איך את מארגנת את הזמן. אני לא מדלגת על עצמי וגם מוצאת זמן לצאת עם יואב. הכל סבבה, רק קשה יותר והקשה הזה - שווה לעבוד בשבילו. הילדים הם לא 'במקום'. הם תוספת מדהימה, אדירה וקשה לחיים אבל קודם כל היינו שניים והשניים האלו לא נעלמו".
ההורים שלך מאנגליה, זה לא עובר בכתוב אבל יש לך מבטא בריטי. את מנסה לדבר עם הילדים באנגלית?
שני: "קשה מאוד. ניסיתי בהתחלה ופחות הלך. עכשיו כשגדעון קצת גדל אני מנסה להגיד את הדברים בשתי השפות לפעמים. אמא שלי באה פעם בשבוע ומאד עוזרת וגם מביאה את האנגלית שלה איתה".
יואב: "הוא גם בגן דו לשוני. הוא שומע עברית, ערבית ואנגלית".
הגבלות מסכים?
שני: "אין לנו".
יואב: "אני לא מאמין בדברים האלו. בזמן האוכל הטלוויזיה כבויה. חוץ מזה אני לא מגביל אותו על טלוויזיה ולא על ספרים ולא על מוזיקה ולא לגו. אין מה להגביל אותו. הוא גם משתעמם מזה מהר, מעדיף לשחק".
כשיש שאלה של הורות, מסתכלים בבלוגים? מתייעצים?
יואב: אני מדבר עם אחותי. אומנם היא צעירה ממני בשנה אבל היא עם ארבעה ילדים והיד עוד נטויה. זה ממש תשוקה שלה לגדל ילדים".
שני: "אנחנו לא מתרגשים מכל דבר. אם עדה לא ישנה ובוכה בגלל השיניים שצומחות אנחנו מבינים את זה, תומכים בה אבל לא נכנסים פה להיסטריות".
יואב: "בכלל העניין של בכי באמצע הלילה אומר שצריך לבדוק מה העניין - אולי רעבה, אולי להחליף חיתול, אולי צריכה חיבוק לשתי דקות ולחזור לישון".
יש קונפליקטים ביניכם בענייני החלטות כהורים?
שני: "ברור. אנחנו שני אנשים שונים שמגדלים שני בני אדם שונים, אבל לרוב מדברים ובסוף מקבלים החלטה ומתקדמים הלאה. לפעמים בהסכמה ולפעמים פשוט מסכימים לא להסכים".
דוגמה בבקשה
שני: "יואב תמיד יקום מהמיטה אם עדה תבכה למרות שברור לשנינו ששני לילות שלא נקום והיא תסתגל".
יואב: "אני מבין מה שהיא אומרת אבל היות ועדה מעירה גם את גדעון נראה לי יותר הגיוני לקום לפני שיש שני ילדים ערים. זה יכל להתדרדר מהר מאד.
שני: "אחרי שני לילות שניהם יתרגלו, אבל אם יואב רוצה לקום, סבבה שיקום. לי מאד חשוב עניין צחצוח השיניים אז אני לוקחת את זה יותר על עצמי".
יואב: "כל השיניים האלו ייפלו. אני באמת לא מבין את הקטע".
שני: "זה חשוב".
תכונות שאתם אוהבים אחד בשנייה
שני: "יואב גאון והוא עוד לא יודע את זה על עצמו. אין רגע דל איתו, תמיד צחוקים וסבבה".
יואב: "שני מצחיקה וכייפית, זה ברור. אני אוהב שהיא מנהלת, תמיד רואה את הדרך הנכונה.
שני: "זה נכון, אני רואה את הבית כעניין שצריך לנהל. לפעמים נריב על זה אבל לדעתי אין ברירה".
כתבת וצלמת: דבורה אורבך
לפנייה לכתב/ת 
