השילוש הקדוש בהיריון: יוד, ויטמין D וברזל
למרות שאנחנו חיים בחברת שפע המספקת לנו מגוון מזונות בריאים ומועשרים, יותר ויותר אנשים סובלים מחסרים תזונתיים, בייחוד נשים בתקופת ההיריון. הכירי את שלושת הוויטמינים והמינרלים החשובים לך ולהתפתחות העובר, שמשרד הבריאות ממליץ לדאוג למניעת חסרונם
בשיתוף חברת סיקורה
"את צריכה לאכול עכשיו בשביל שניים", הוא משפט שאין היריונית שלא שומעת אותו. אבל לפעמים תזונה מרובה לא ממש מספיקה לבריאות האישה ההרה ולבריאות העובר.
היריון היא תקופה שבה כל המשאבים והאנרגיות הגופניים מופנים ליצירתו של אדם קטן. כתוצאה מכך, נשים רבות סובלות מחסרים תזונתיים, שעלולים להשפיע על התפתחותו התקינה של העובר וגם על הסיכון לתחלואה אימהית ועוברית.
על מנת לשמור על תזונה תקינה משרד הבריאות ממליץ על אכילת מזון מגוון, הקפדה על ארוחות מסודרות, המעטה באכילת מזונות ממותקים, שתיית מים ונטילת תוספי תזונה.
מה חסר בגוף במהלך ההיריון?
הכירי את השילוש הקדוש של הוויטמינים והמינרלים שמשרד הבריאות ממליץ לדאוג למניעת חסרונם בתקופת ההיריון וגם אחריה: ברזל, ויטמין D ויוד.
מה שמאפיין את שלושת החומרים האלו, אומר ד"ר יניב עובדיה, תזונאי ודיאטן רפואי מוסמך, הוא הקשר הישיר שלהם לתפקוד בלוטת התריס. תפקיד בלוטת התריס לייצר הורמונים המווסתים מערכות רבות של הגוף כגון מטבוליזם, לחץ דם, קצב לב ובהיריון היא גם אחראית על הגדילה וההתפתחות התקינה של העובר.
הברזל, או יותר נכון החוסר בו, הוא תופעה נפוצה שרבות מכירות הרבה לפני ההיריון. הברזל הוא מינרל חיוני לתפקוד של המוגלובין תקין והוא מסייע בניוד של חמצן אל אברי הגוף. מחסור בברזל בזמן ההיריון עלול לגרום לאנמיה ולתופעות כגון עייפות, כאבי ראש, חולשה, קושי בנשימה והאצה בדופק הלב. כמו כן, בזמן ההיריון נוצרים מאגרי ברזל בעובר שישמשו את היילוד בחודשי חייו הראשונים.
"בהיריון יש צורך מוגבר בברזל מפני שהאם זקוקה ליותר אנרגיה לטובת התפתחות העובר ולטובת התפקוד שלה עצמה. אנמיה הנובעת מחוסר ברזל עלולה להפחית את ריכוזי הורמוני התריס בתאי הרקמות המרוחקות בגוף והתוצאה היא תת פעילות של בלוטת התריס, הנקראת גם תת תריסיות", אומר ד"ר עובדיה.
הוא מוסיף כי ספיגת הברזל בגוף מוגבלת מלכתחילה, ולכן משרד הבריאות ממליץ לצרוך תוסף ברזל מתום החודש השלישי להיריון ועד שישה שבועות לאחר הלידה.
ויטמין D הוא שם של קבוצת תרכובות מסיסות שמן, שמהוות חומר מוצא להורמונים בגוף האדם ואשר מיוצרות בעת חשיפה לשמש. ויטמין D נמצא בדגים שמנים כמו סלמון, חלמון ביצה ובשר אדום.
"חשיבותו של הוויטמין D מתבטא ביציבות של משק המינרלים בעצמות הגוף ובשמירה על זרחן וסידן תקין בדם. יש למשק ויטמין D תקין השפעה מיטיבה גם על מערכת העצבים", מציין ד"ר עובדיה.
"משק תקין של ויטמין D יכול להגן בפני מחלות נוגדנות עצמית בבלוטת התריס. מחלות נוגדות עצמית מקשות על כניסה להיריון ועלולות להעלות את השכיחות להפלות. ישנה חשיבות להימנע גם מחוסר בוויטמין D על מנת לשפר את סיכויי הכניסה להריון ולהימנע מהפלות.
ואחרון חביב הוא היוד – שנכנס לרשימת ההמלצות של משרד הבריאות. את היוד ניתן למצוא בעיקר באצות, בדגים ובפירות ים.
"יוד הוא אחד המינרלים החשובים ביותר להתפתחות וחומר גלם הכרחי לייצור הורמונים של בלוטת התריס T3 ו-T4. לצריכת היוד יש השפעה משמעותית על מצב הרוח, לחץ הדם, תפקוד הלב והתפתחות המוח. אחד החלקים הקריטיים של התפתחות המוח מתרחש בזמן היות העובר ברחם ולכן צריכה נאותה של יוד היא חיונית".
מתי צריך לקחת תוספי תזונה?
למרבה הצער, ויטמין D והיוד לא נמצאים במזונות רבים, ולכן על מנת להשלים את החסרים רצוי ליטול תוספים.
ישנם מגוון רחב של תוספי ברזל, ויטמין D ויוד. מי שמעדיפה ליטול תוסף אחד עם שלושת הוויטמינים והמינרלים במקום 3 תוספים שונים, תוכל לקחת למשל את התוסף החדש, גרין ג'וי של סיקורה, שמכיל את שלושתם. הוא מופק מיוד טבעי מאצת אולווה אורגנית וברזל ידידותי למערכת העיכול. היוד נוצר בהתאם להנחיות החדשות של משרד הבריאות בנוגע לתוספים בהיריון.
האם כל אישה בהיריון חייבת לקחת תוספי תזונה?
"לא, אבל הם מסייעים לה לשפר את התזונה. בגלל שיש מעט מאוד מזונות שאפשר לספוג בהם את הברזל, הוויטמין D והיוד, לתוספי תזונה יש יתרון בכך שהם יכולים לכפר על החסרים בקלות. הכי חשוב זה להתייעץ עם איש מקצוע שידריך באיזה קצב, מינון ועיתוי ליטול את התוספים".
למה זה חשוב?
"כיוון שצריך לוודא שקצב נטילת התוסף הוא מדורג, בייחוד אצל נשים שסבלו מחוסר יוד כרוני. יש כמובן מקרים שלא צריך ליטול את התוספים בהדרגתיות. אנחנו רואים את זה בעיקר באוכלוסיות שסבלו מחוסר יוד תקופה ארוכה והחלו לצרוך יוד באופן בלתי מדורג ולא מבוקר".
איך ייתכן שאנחנו סובלים מחסרים תזונתיים למרות שאנחנו חיים בחברה של שפע עם מגוון מזונות בריאים ומעושרים?
"לגבי היוד, החשד נובע משימוש מסיבי בהתפלת מים ים וירידה בצריכת חלב, שהוא ככל הנראה מקור עיקרי ליוד. לגבי ברזל, החשש הוא שיש ירידה בצריכת בשר בקר אדום כיוון שהוא נתפס בתור מזון שמעלה את הסיכון לתחלואה. לגבי ויטמין D אין תמימות דעים, אבל אחת הסיבות האפשריות היא חשיפה מועטה לשמש. רוב היום אנחנו נמצאים במקומות סגורים ואנחנו פחות חשופים לשמש ישירה".
ולסיכום, איפה ישראל עומדת ביחס לעולם בכל הנוגע לחסרים של יוד, ויטמין D וברזל?
"לגבי היוד – ישראל ממוקמת בעשירון התחתון. אנחנו חושדים שיש מגוון סיבות ובראשן צריכת יוד נמוכה. יש מדינות בעולם שבהם אחוזי נטילת תוספי התזונה הם יותר גבוהים ומדינות, כמו למשל ארצות סקנדינביה, שידוע כי אזרחיה אוכלים יותר דגים. לגבי ויטמין D וברזל קשה להשוות כי לא בוצע סקר לאומי אלא רק הערכות של משרד הבריאות".
בשיתוף חברת סיקורה - חווה לגידול אצות ים
לפנייה לכתב/ת 
