אחת ושניים: דנה עדיני, בן ארצי ודניאל סלומון באולפן

כבר לא מעט שנים שדנה עדיני ודניאל סלומון עובדים ושרים יחד, אבל עכשיו הצמד הנצחי הוסיף אליו את בן ארצי ויחד הם הפכו לשלישייה. במופע החדש שלהם "אחת ושניים", הפקת מקור מיוחדת להורים וילדים שתעלה לראשונה בפסטיבל הפסנתר הקרוב שחוגג 20, הם מבצעים שירי ילדים. באולפן שלנו הם ביצעו את "פזמון ליקינטון" של לאה גולדברג, "הילד הכי קטן בכיתה" של עוזי חיטמן ו-"עדיף" הלהיט של סלומון.

איך נוצר החיבור המשולש?

דנה: דניאל הציע לבן את העניין הזה, חשב לעשות משהו לילדים ואיכשהו דרכיהם נפגשו ובן הסכים לעשות את הדבר הזה ביחד איתנו וזו המתנה הכי גדולה שיש".

דניאל, איך חשבת במובן הזה של ילדים דווקא על בן?

לא חשבתי במובן הזה של ילדים דווקא על בן, זה גם נשמע קצת סוטה. בן הוא נער נצחי, ואני כבר המון שנים בקשר עם בן וכמובן מכיר אותו וגם את הדברים שהוא עושה ובעיניי בן הוא אחד המוזיקאים הכי נפלאים שאני מכיר. אני מתקנא ביכולת שלו לנגן כל כלי כל כך יפה".

בן ארצי דנה עדיני ודניאל סלומון

עוד הופעות באולפן:

נצ'י נצ': "אני לא קול של דור, זה גדול עליי"

דיקלה: "חוק הפונדקאות חשוך ולא אנושי"

סטטיק ובן אל: "הרחוב המליך אותנו - לא נבגוד בו"

סלומון וארצי חיפשו דרך לעבוד יחד כבר לא מעט זמן, אבל כאשר פסטיבל הפסנתר הציעו להם להעלות מופע שחוגג 70 שנה לשירי ילדים זה פשוט "נפל טוב", אומר סלומון ומתאר כיצד פנה לארצי, "אם כבר בא לך לשתף פעולה, אולי במקום רק איתי, עם שנינו, אם דנה לא תפריע לך, מסתבר שלא רק שלא מפריעה לו, גם נראה שהוא אוהב אותה וזה מסתדר טוב".

זה לא מרגיש קצת כמו להיות גלגל שלישי?

בן: לא, לא, אני במודעות לזה. ניכר שהם זוג מוזיקלי של שנים, קצת נראה כזה זוג נשוי, כאילו שהם עשרים שנה ביחד אבל אני לא מרגיש שאני מפריע לאיזה דיאלוג.

אתה מפלפל להם את הקשר

דנה: כן, לגמרי. הוא הביא וייב מגניב.

במופע החדש השלישייה מנגנת שירים של עוזי חיטמן, אהוד מנור, לאה גולדברג וקלאסיקות אחרות עם פרשנות חדשה ומרעננת משלהם. "בקלאסיקות הגדולות באמת, כמו של לאה גולדברג, אהוד מנור ואחרים, יש איזה פיצוח אנושי אמיתי של שירי ילדים, הם באמת מספרים את הסיפור של הארץ הזאת", מסביר סלומון, "אני מאוד שמח שאנחנו מסוגלים להכיל את המורכבות של השירים האלה ואפילו לתת להם איזו תלבושת חדשה, להביא את עצמנו לתוך השירים האלה".

ומה הם חושבים על השירים שרוב הילדים שומעים היום?

בן: הילד הבכור שלי הוא בן כמעט שש, כן, אני מכיר לגמרי, שוחה בשירים של נועה קירל, סטטיק ובן-אל וברח לי השם של הכוכב החדש. שוקובו, אם אנחנו נטפלים לשיר הזה, הוא לא שיקוף של עולם של ילד. כשאנחנו שרים: הילד הכי קטן בכיתה, זה באמת יהונתן גפן שידע בכישרון מאוד גדול לקחת משהו שהוא נצחי. הוא באמת מצייר איזו תמונה אנושית אוניברסלית ונצחית.

יש דברים שאתה מנסה להסתיר מהילדים שלך?

בן: לא, אני לא מאמין בזה, קודם כל דברים שלי היה כל מיני סטיגמה שלילית עליהם, התבדיתי וגיליתי שיש בהם המון קסם. ושסתם אתה בא עם איזה סטריאוטיפ על משהו ויש בו הרבה פעמים המון חן ומתיקות ואני מנסה שהם לא ייגעו בחשמל ושהם לא יקפצו ממקומות גבוהים ומעבר לזה שישמעו מוזיקה, אין לי בעלות על הטעם הטוב בעולם. אני מנסה להשמיע להם ג'ון לנון ולצד זה שישמעו את מה שטוב להם.

המופע אחת ושניים יעלה ב-27 באוקטובר בפסטיבל הפסנתר במוזיאון תל אביב, ב-17 בנובמבר בזאפה הרצליה, ב-5 בדצמבר בזאפה תל אביב, וב-22 בדצמבר בגריי ביהוד.

בימוי: אלי סגל | צילום: אלי סגל, אורי דוידוביץ' וניצן דרור | הפקה טכנית: עידן ארבל ואופיר גונן | סאונד: ניסו עזרן| הפקה ראשית: רז גרוס | איפור: קורל בר ציון בנימינוב| עריכת וידאו: בן שכטר