צעירה נגד ביטוח לאומי: נפצעתי מתרגיל יוגה

בת 22 ביצעה את "תנוחת העיט" ופרקה את ברך שמאל. ביטוח לאומי ובית הדין האזורי לעבודה לא הסכימו להעניק לה גמלה. היא ערערה - וזכתה

עו"ד אליהו קייקובפורסם: 16.10.18 , 07:25

בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שפגיעה בשיעור יוגה יכולה להיחשב כתאונה שמזכה בגמלה חודשית מהביטוח הלאומי עקב אובדן כושר התפקוד. בפסק דין עקרוני קבעה השופטת סיגל דוידוב-מוטולה שביטוח לאומי צריך להעניק למונח "תאונה" פרשנות גמישה ומתחשבת, המותאמת לתכליתו הסוציאלית: לשמש "כרית ביטחון" עבור הנפגעים.

הפרק השישי בחוק הביטוח הלאומי מעניק מעין ביטוח תאונות אישיות וקובע שאדם שאיבד זמנית את כושר העבודה שלו יוכל לקבל גמלה חודשית, אם יוכיח שעבר "תאונה". כלומר, אם נפגע על ידי "גורם חיצוני" עקב "אירוע פתאומי". במקרה הנוכחי מדובר בבת 22 (בזמן האירוע ב-2014) שנפגעה כשניסתה לבצע את "תנוחת העיט" (Garudasana) בשיעור יוגה ופרקה את ברך שמאל.

תביעה

660 אלף שקל לאורח שנפצע בקריסת רצפה

עו"ד שרית חרל"פ

אדם שהגיע ליישוב עלי כדי לקחת רהיט מעליית הגג נפל ושבר את רגלו. שורת גורמים שהיו אחראים למחדל הבטיחות ייאלצו לפצות אותו

660 אלף שקל לאורח שנפצע בקריסת רצפה

ביטוח לאומי ובית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחו את טענתה שמדובר בתאונה לפי החוק. זאת אף שהיא לא יכלה לעבוד במשך חמישה חודשים לאחר האירוע. לטענתם מדובר היה בפגיעה עצמית ולא בכזאת שמעורב בה גורם זר, ולכן לא מתקיימת כאן הדרישה לפגיעה של "גורם חיצוני".

הצעירה פנתה לבית הדין הארצי וטענה שתכליתו של חוק הביטוח הלאומי היא לסייע לנפגעים במצוקה כלכלית, ולכן נדרשת פרשנות מרוככת למונח "תאונה", כזו שמקבלת גם פגיעה של איבר אחד באיבר אחר כגורם חיצוני".

ואכן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה פסקה לטובתה בתמיכתם של נציגי הציבור בהרכב - חיה שחר (בשם המעסיקים) ועמית שטרייט (בשם העובדים). נקבע כי הפרק השישי לחוק הביטוח הלאומי נועד לשמש "כרית ביטחון" עבור מבוטחים שאירוע לא צפוי שיבש את חייהם, ופרשנות המונח "תאונה" צריכה להלום זאת.

ניתוח רוחבי מעלה כי הדרישה להוכחת אירוע פתאומי שהתרחש על ידי גורם חיצוני נועדה להבחין בין תאונה לבין מחלה – וכך יש לפרשו. כלומר, יש לראות "גורם חיצוני" בכל מה שאינו מצב פנימי שמתפתח לאורך זמן (כמו מחלה).

מכאן, שתאונה היא כל "תקלה פתאומית, בלתי צפויה ובלתי מתוכננת, שהתרחשותה ברורה וניתן להבחין בה ולהצביע עליה, אשר הובילה לטראומה פיזית שאירעה כהמשך ישיר". להבדיל, תאונה היא לא נזק שנובע מליקוי פנימי שקינן בגוף.

לפי פרשנות זו, נקבע בפסק הדין, פריקת הברך של המערערת היא בדיוק המקרה שלשמו נועד ביטוח נפגעי התאונות – "אירוע פתאומי ובלתי מתוכנן" ששיבש את חייה למשך כמה חודשים.

מאחר שביטוח לאומי דחה את התביעה המקורית מבלי לבדוק את יתר תנאי הזכאות כמו השאלה אם היא אכן איבדה את הכושר לעבוד ולא התפרנסה בתקופת הפציעה, הוחלט שהתיק יוחזר אליו להמשך טיפול. אם המערערת תוכיח תנאים אלו היא תזכה לגמלה זמנית של 90 יום. ביטוח לאומי חויב לשלם למערערת 6,000 שקל עבור הוצאותיה המשפטיות בשתי הערכאות.