סקס, בגידות וטרגדיות: סודות המלון ההוליוודי המקולל
הוא נוסד לפני 90 שנה בלב הוליווד והפך למוסד אגדי עבור כוכבי העיר, כשהסתיר את הרומנים האסורים והסמים המסוכנים, אבל לא כולם יצאו ממנו בחיים - ג'ון בלושי נמצא מת בבונגלו, סקוט פיצג'רלד חטף התקף לב בצד השני של הכביש וג'ים מוריסון קפץ מהגג - וזו רק ההתחלה. "אם אתם חייבים להיכנס לצרות, עשו זאת בשאטו מרמונט"
לאחרונה הודיעה חברת האופנה "גוצ'י" על כוונתה להוציא קולקציה במהדורה מוגבלת לפריטים המשלבים את הלוגו של השאטו מרמונט, המלון ההוליוודי האגדי (ויש שיאמרו גם ידוע לשמצה). בין היתר הוא יכיל סווטשירט מכותנה ותיק על שם ג'קי קנדי, ומחיריהם ינועו בין 790 ל-2200 דולר. אשליית מיתוג ומחירים מופרכים בצד, יש סיבה שעבורה אנשים מוכנים להוציא סכומים שכאלה על פריטי אופנה סטנדרטיים (לפחות עבור הנון-פשניסט הממוצע) - והיא נעוצה בלוגו המפורסם, או נכון יותר במוסד שעומד מאחוריו.
קשה לחשוב על מוסד הוליוודי שמשך אליו יותר סיפורים ביזאריים מהשאטו מרמונט. ההיסטוריה המפוקפקת של המקום החלה זמן קצר לאחר הקמתו כמלון פעיל בשדרות סנסט בהוליווד בשנות ה-30 המוקדמות של המאה ה-20. במקור הוקם המבנה בשנות ה-20 כבניין הדירות הראשון בלוס אנג'לס שעמיד בפני רעידות אדמה. עיצב אותו הארכיטקט ארנולד ויצמן, שביסס את השראתו על טירה בעמק הלואר בצרפת, שרבים מחשיבים כמקום הקבורה של לאונרדו דה וינצ'י. מאז שהפך למלון פופולרי בקרב שחקני ושחקניות קולנוע, השאטו מרמונט נחשב סמל לדקדנס המסתתר מתחת למעטה הזוהר של הוליווד. בגידות, מיתות, מין, מסיבות, סמים וכמויות לא מבוקרות של בדידות – כולם היו מנת חלקו של המלון, הנחשב גם כתחנת מעבר הכרחית בדרך לתהילה.
עוד בערוץ המוזיקה:
קטינות, מאגיה שחורה ואלכוהוליזם קטלני: השערוריות של לד זפלין
טיפקס וגל תורן: אינדינגב 2018 - לא להיפסטרים בלבד
אחת ושניים: דנה עדיני, בן ארצי ודניאל סלומון באולפן
הוא נפתח ב-1929, באותה שנה שבה נוסד מוסד האוסקר, ושימש כבניין דירות. אך משום שבעליו נאבקו בהשכרת דירותיו נוכח המשבר הכלכלי האמריקני של תחילת שנות ה-30, הוא נמכר והוסב למלון ב-1931. לאחר מכן הפך למוסד הוליוודי בשנים הקריטיות שבהן עיר הסרטים עיצבה את דמותה, תדמיתה ואשלייתה. באותן שנים, כוכבי הוליווד היו נתונים תחת קוד התנהגותי שמנהלי האולפנים הטילו עליהם. לצד חוקים נוקשים שקבעו מה ניתן להציג על מסך הקולנוע ומה לא, נדרש מהכוכבים להתנהל בדרך שתמנע מהאולפן מבוכה.
אבל כשאנשים מפורסמים, עשירים ויפים פוגשים בדומים להם (ויש להם גישה בלתי מוגבלת לאלכוהול וסמים), הדרך אל אירועים מפוקפקים סלולה. מכיוון שקל יותר לטשטש התנהגויות מסוימות מאשר למנוע אותן, בעלי האולפנים שכרו את החדרים בשאטו מרמונט, כדי שכוכביהם יוכלו להמשיך במעלליהם בדיסקרטיות. או כפי שהארי כהן, שעמד בראש חברת הסרטים "קולומביה", אמר לוויליאם הולדן וגלן פורד, שניים משחקניו השובבים יותר: "אם אתם חייבים להיכנס לצרות, עשו זאת בשאטו מרמונט".
מקור השראה
מאז עמד השאטו מרמונט במרכז כמה יצירות, האחרונה שבהן היא אלבום הסולו האחרון של ג'רוויס קוקר, סולנה האגדי של להקת פאלפ. Room 29 נקרא האלבום ההוא, שיצא בשנה שעברה ונכתב בעקבות שהות של המוזיקאי בחדר המדובר בתקופה קודרת ואפלה בחייו בשנת 2012. ביצירתו חזר קוקר אל ימי הוליווד הזוהרת והחשאית, וניסה לתעד ולתעל את האנרגיה הרעילה של המקום, שכמו ניקז אליו את הרפש שעיר הסרטים ניסתה פעם אחר פעם להסתיר.
אבל עוד לפני כן המקום היה השראה לשלל יצירות ספרותיות, מוזיקליות או קולנועיות. בהן שובר הקופות המזמר "לה לה לנד" של דמיאן שאזל, וסרטה היפה של סופיה קופולה מ-2010 "אי שם" שצולם במלון. "התחלתי את התסריט שלי עם דמות בשם ג'וני מרקו וחשבתי לעצמי: הוא מתגורר בשאטו מרמונט", סיפרה קופולה. "זה נראה כאילו לכל שחקן צעיר שדיברתי איתו היה סיפור שהתרחש כשהתגורר בשאטו. כולם שהו שם. 'או כן, גרתי שם שנה', 'גרתי שם כמה חודשים'. הוא כל כך מקושר להוויית ה'לעשות את זה בהוליווד' בזמן שאתה מראה שאתה עדיין עם שתי רגליים על הקרקע".
"יש בו אווירה פתיינית להדהים", העידה בעבר סנדרה בולוק, שחקנית שדווקא לא מקושרת לסקנדלים רבים בקריירה שלה. "אין פלא שאנשים באים לכאן לנהל רומנים. יש כאן תחושת היסטוריה, אתה יודע שהרבה אנשים עוללו כאן דברים שהם לא היו אמורים לעולל". בין האנשים שההגדרה הזו חולשת עליהם ניתן למנות את קייט מוס וג'וני דפ, שסיפר שבזמן שהיו יחד שכבו בכל אחד מהחדרים במלון, וגם חברי הביטלס והרולינג סטונס שביקרו שם בשיא הצלחתם.
סולן להקת סטון טמפל פיילוטס, סקוט ווילנד (שמצא את מותו בטרם עת, אם כי לא בין גבולות המלון), הקדיש שיר למלון, שמוזכר גם במילות השיר West L.A Fadeaway של הגרייטפול דד ובשירה של לנה דל ריי Off to the Races. עיתונאי הגונזו האנטר ס.תומפסון כתב שם, וכמוהו גם סולן הרד הוט צ'ילי פפרז אנתוני קידיס (שהרבה לכתוב על קליפורניה, ניאוף וכל מה שביניהם). הוא הוזכר בסדרות כמו "פמילי גאי" ו-"בוג'אק הורסמן" (שם הוא נקרא "שאטו מרמוסט", במשחק מילים - מרמוסט הוא סוג של קוף אדם) ויש הטוענים ש"הוטל קליפורניה", הקלאסיקה העל-זמנית של האיגלז נכתבה בהשראת המלון רווי ההתרחשויות.
מין ומוות
הכלל הבלתי כתוב היה ברור: מה שקורה בשאטו מרמונט נשאר בשאטו מרמונט. על כן, צוות המלון שמר על פרטיות אורחיו המפורסמים והפוחזים, שהעניקו בהם אמון כי לא יפיצו לתקשורת את המתרחש בין קירותיו. לא מעט התרחש שם כבר בשנותיו המוקדמות, כך בשנת 1933 ניהלו השחקנים ג'ין הארלו וקלארק גייבל רומן בין כתליו. זה קרה בזמן שהארלו הייתה אמורה להיות בירח דבש עם הקולנוען ובעלה השלישי, הרולד רוסון. עם תום הרומן בין השניים, הארלו עדכנה את העובדים בדלפק הקבלה כי בכוונתה לצוד גברים בלילה באומרה את שם הקוד "Gone Fishing".
ב-5 במרץ 1982 השחקן ג'ון בלושי נמצא מת בבונגלו מספר 3 בשאטו מרמונט. במהלך אותו יום התארחו בחדרו בזמנים שונים רובין וויליאמס ורוברט דה נירו, אך הם עזבו את המקום כשבלושי עוד היה בחיים. מותו נקבע כתוצאה מנטילת ספידבול, שילוב בין קוקאין והרואין. באותה שעה שהה במקום גם בילי איידול, אז בשיא תהילתו, רגע אחרי שיצא להיט הענק שלו White Wedding. לאחר שהרס את חדר המלון בו שהה, העביר איידול את זמנו עירום במרפסת. הסיבה להרס הגיונית בסך הכל: הצ'יפס שהוזמן אל חדרו הגיע כשרוטב כמהין מכסה את המנה, ולא מונח לצידה כפי שביקש הזמר. המשטרה אם תהיתם, נדרשה למותו של בלושי שנדמה אקוטי יותר מהרס חדרו של איידול, באותם רגעים.
נהוג לחשוב שסקוט פ. פיצג'רלד מצא את מותו אחרי התקף לב שחטף בלובי המלון, אך למעשה זה קרה בעת שרכש חפיסת סיגריות בצדו השני של הרחוב. המקרה התרחש לאחר שורה של כישלונות הוליוודים מהדהדים שחירבו לו את הקריירה. בין שבלובי המלון או מולו, מותו של פיצג'רלד קרוב מספיק גיאוגרפית כדי להיכלל במורשת הטרגדיות, המיתות והתאונות שהמקום הזה מטפח מזה 90 שנה.
קטגוריית "טרגדיות שכמעט התרחשו במלון" כוללת קפיצה של ג'יימס דין מחלון כאודישן לסרט "מרד הנעורים" ב-1955. או נכון יותר - במטרה להרשים את במאי הסרט, ניקולס ריי, שבאותה עת התגורר בבונגלו במלון וניהל רומן עם השחקנית נטלי ווד (שעוד נחשבה קטינה לפי החוק). סולן להקת הדורז, ג'ים מוריסון, קפץ ממרפסת או גג המלון (הדעות חלוקות, כמו בכל סיפור שהתרחש בשאטו מרמונט). מוריסון, כך מספרת האגדה, גם נפל מספר פעמים מצינור ניקוז שהתנדנד עליו ונעזר בו כדי לרדת מהתקרה. וג'ון בונהאם, המתופף האגדי של לד זפלין, רכב על אופנוע היישר אל תוך לובי המלון (וגרם לנזק משמעותי למלון, אך מינורי במונחי לד זפלין).
סיפור מפורסם נוסף שאופף את המלון עוסק בהאוורד יוז, הטייס/מיליונר/איל הון, שנהג לשכור את חדר מספר 64, הפנטהאוז, שמתוכו יכול היה להציץ על הסלבריטאים ששכשכו בבריכה. ואילו השחקן דניס הופר אירח לא פעם אורגיות בחדר המלון שלו (יש הטוענים כי באחת מהם נכחו לא פחות מ-50 אנשים).
מדיסקרטי לפומבי
בעשורים האחרונים רודפים את המרמונט עדר צלמי פפארצי, מה שהעלים את הילת המסתורין שאפפה אותו בעבר והפך אותו לסמל סטטוס פומבי למדי. במילים אחרות – אם פעם היה מדובר במקום לברוח אליו מעין הציבור והסערה, היום מדובר בפלטפורמה יח"צנית שבה אפשר להיתפס על חם. לינדזי לוהאן, למשל, טוענת ששכבה במקום עם השחקן ג'יימס פרנקו. הוא מצידו, מכחיש את הסיפור ("אבל התבדח על כך בסרט "סוף העולם" ואמר "הזדיינתי עם לינדזי לוהאן בשאטו מרמונט. היא כל הזמן נקשה על דלת החדר שלי. היא הייתה מסטולה וכל הזמן קראה לי ג'ק ג'ילנהול. אמרתי לה 'פשוט תקראי לי נסיך פרס שלך'").
מי שלא הכחישה את ליל האהבים שלה בשאטו היא דווקא סקרלט ג'והנסון. במשך כמה שנים נפוצה שמועה לפיה היא והקולגה בניסיו דל טורו קיימו יחסי מין במעלית המלון, בליל האוסקר של 2004. ג'והנסון אישרה את האירוע, לפחות חלקית. בריאיון סיפרה כי חשקה בשחקן הלטיני עד כדי כך שלא הצליחה להחזיק את עצמה, והחלה לקרוע ממנו את בגדיו כבר במעלית. "התמזמזנו או עשינו סקס או משהו כזה", אמרה.
ובחזרה למוות. ב-2008 השחקן הית' לדג'ר מצא את מותו, אחרי בינג' סמים חוצה יבשות. הוא אומנם מת בחדר השינה שלו בביתו שבמנהטן, אבל בצילומי הווידאו שנחשפו לאחר מותו הוא נראה במסיבה במלון, מסניף קוקאין שזר הגיש לו ואומר "אני ממש הולך להסתבך עם חברה שלי. יש לנו תינוקת בת חודשיים. לא כדאי שאהיה פה בכלל".
גם צלם האופנה הגרמני-אוסטרלי הלמוט ניוטון, שחי במלון במשך שנים מספר, מצא שם את מותו. ניוטון, שרבות מעבודותיו צולמו בין קירות המלון, היה בן 83 כשעמד לצאת ממנו, איבד שליטה על רכב הקדילק שלו והתנגש בקיר. קורטני לאב סיפרה שב-2010 היא זרקה את פיצ'ס גלדוף (בתו של בוב גלדוף) מחדר המלון שלה לאחר שזו הופיעה בפתח חדרה עם "500 כדורי מרשם" (ארבע שנים מאוחר יותר גלדוף מצאה את מותה בעקבות מנת יתר של הרואין). שנה לפני כן השחקנית סלמה הייאק התפרצה על מלצרית שלא הצליחה למצוא לה שולחן במסעדת המלון והחלה לקלל אותה בספרדית.
גם השחקן דיוויד ארקט מצא עצמו מטפס דרך אחד מחלונות המלון כדי להזמין קוקטייל בבר המלון, בעוד חברי להקת ההיפ-הופ דת' גריפס עברו למלון לאחר שסיימו להקליט אלבום והחלו לחולל בו צרות משלהם. בין היתר הם צילמו את איברי המין שלהם, שהגיעו לבסוף אל עטיפת האלבום, ואפילו הדליפו את האלבום שאך סיימו להקליט ללא אישור מחברת התקליטים שלהם. "יש אנרגיה אחרת בבניין הזה", הם אמרו בראיונות. "זה נשמע כמו קלישאה וכולם טוענים שהוא רדוף, אבל אנחנו הרגשנו כאילו הבניין מדבר אלינו בכל דקה ודקה".
צרות בצרורות
כנראה שקירות הבניין ניהלו דיאלוג פורה גם עם בריטני ספירס, שגורשה ממסעדת המלון ב-2007 בשיא ההתמוטטות הנפשית המסוקרת שלה (או פאזת הקרחת, בשבילכם). מאבטחי המלון ליוו את ספירס אל מחוץ לכתליו לאחר שנראתה מעורערת, דגמנה התנהגות מוזרה ומרחה מזון גורמה על פניה, מול פרצופם ההמום של באי המסעדה.
בחזרה ללינדזי לוהאן, שראתה במלון בית של ממש. אחרי הגמילה שלה ב-2010, השאטו היה המקום הראשון אליו שבה. בחירה לא חכמה במיוחד, שכן ב-2012 היא גורשה מהמלון ונאסר עליה לשוב אליו אחרי שצברה חוב על סך 46,350 דולר. אם תהיתם החוב כלל לצד מחיר החדר גם חיובי עתק על סיגריות והמגזין Architectural Digest.
עד עצם היום הזה השאטו נחשב למלון פופולרי במיוחד בקרב סלבריטאי-על בעלי עבר בעייתי. אחד מהם הוא השף והסופר האהוב אנתוני בורדיין, שתלה את עצמו בתחילת הקיץ האחרון. "אני אוהב את המלון הזה יותר מאשר את כל היתר", אמר בריאיון ב-2016.
הלינה במלון לא שמורה רק לאנשי עיר הסרטים או לסלבריטאים. גם אתם יכולים ללון בו - תמורת סכום מופרך כמו 911 דולר ללילה (אתם מוזמנים לבחור בין 23 סוויטות וארבעה בונגלו). החוויה ההוליוודית, החלק היוקרתי יותר במלון שכולל 63 חדרים, תשעה קוטג'ים וארבעה בונגלו, תעלה לכם קצר יותר - קרוב ל-4500 דולר ללילה. ממש כפי שספג את התמוטטויות העצבים והסקנדלים של אורחיו, השאטו מרמונט שרד כל רעידת אדמה משמעותית מאז שנבנה. זו של 1933, 1953, 1971, 1987 ו-1994 ללא נזק משמעותי למבנה. חבל ששיעור ההישרדות של אורחיו הזוהרים נמוך הרבה יותר.
