הודה ששילם לאישה בזנות – וחויב להתגרש

גבר התנגד לתביעת הגירושים שהגישה אשתו, בין השאר בטענה שהוא מעוניין בשלום בית. אבל בית הדין הרבני סבר שיש מספיק ראיות לבגידה

עו"ד דורית גלוברמן-קרטפורסם: 18.10.18 , 20:47

בית הדין הרבני באשקלון קיבל לאחרונה תביעת גירושים שהגישה אישה נגד בעלה, בין השאר משום שהודה ששילם לאישה בזנות. הדיינים פסקו כי יש ראיות נוספות לכך שבגד באשתו, ולכן יש בסיס הלכתי לחייב אותו בגט.

בני הזוג נישאו ב-1991 והביאו לעולם שלושה ילדים, אחד מהם עדיין קטין. ב-2015 הם נפרדו והגישו לבית הדין הרבני הסכם גירושים לאישור. אולם בדיון חזר בו הבעל מההסכם וטען שחתם עליו כשלא היה מיוצג ותחת לחץ. הוא סירב להתגרש והוסיף שהוא אוהב את אשתו ומעוניין לשקם את הבית.

דרש פטור מהכתובה:

"אשתי קיללה ולא שכבה איתי"

מערכת psakdin

בעקבות גירושי בני זוג ביקש הבעל שלא לשלם לאשתו, בטענה שמנעה ממנו יחסי אישות והתעמרה בו. בית הדין דחה אותו וחייב אותו ב-250 אלף ש'

דרש פטור מהכתובה: אשתי קיללה ולא שכבה איתי

בתגובה הגישה האישה תביעת גירושים ודרשה לחייב את הבעל בגט. לטענתה, ביולי 2015 גילתה שהוא בוגד בה כשחברה שלה ראתה אותו עם אישה אחרת. היא הציגה מסרונים שנשלחו מהטלפון שלו לאישה, המעידים לדבריה על קשר חריג ביניהם. בנוסף היא סיפרה ששכרה חוקר פרטי ובשיחה עמו הבעל הודה בבגידה.

היא ציינה שהבעל נהג לשלם לנשים בזנות וסיפרה שהתנהג כלפיה וכלפי הילדים באלימות פיזית ומילולית. לדבריה הוא סובל מבעיות פסיכיאטריות ונוטל כדורים – דבר המקשה עליו לפרנס את המשפחה ומשפיע על התפקוד שלו, כך שהוא לא מסוגל לקיים יחסי אישות.

הבעל הכחיש שיש לו מאהבת וטען שהלך לפרוצה "פעם אחת" עקב מצבו הנפשי. הוא גם הכחיש את האלימות וטען שהאישה היא שמרדה בו ובמשך שנתיים סירבה לקיים עמו יחסי אישות.

רועה זונות

"בפנינו מקרה חמור של פירוד ממושך בין בני זוג, פירוד שכבר נמשך קרוב לשלוש שנים", כתבו הדיינים הרב ישי בוכריס, הרב שמעון לביא והרב דניאל כ"ץ בפתח דבריהם, וציינו שאין אפשרות נראית לעין לגישור או שלום בית בין בני הזוג.

לעניין חיוב הבעל בגט הובהר כי ניתן להגדיר אותו כ"רועה זונות". לדברי הדיינים, יש ראיות התומכות בכך שהוא יצר קשר עם נשים והוא עצמו הודה שקיים יחסים עם אישה בזנות. לראיות אלה מצטרפים הודאתו של הבעל בפני החוקר הפרטי והמסרונים ששלח לאישה האחרת, שתוכנם "אינו מיני מובהק" אך חורג מקשר עבודה מקצועי.

הדיינים הבהירו כי הפסיקה המקובלת בבתי הדין היא לחייב בגט את מי שבוגד ברעייתו. זאת הן בשל המאיסות הגבוהה שהעניין יוצר אצל האישה כלפי הבעל והן בשל הסיכון הבריאותי הגדול שאליו היא נחשפת.

עוד התרשמו הדיינים כי בקשת הבעל לשלום בית אינה כנה ומאחורי סירובו עומדים שיקולים כלכליים. לפיכך קבעו הדיינים שעל הבעל לגרש את אשתו ואם יסרב יינקטו נגדו סנקציות.