לרקוד עם גיא
נראה שאין משהו שגורם לקהל הישראלי בתפוצות געגוע גדול יותר מהמוזיקה שגדל עליה. סבנטיז, אייטיז, ניינטיז ומוזיקה עכשוית תנוגן על במת קפה ווא בניו יורק ביום שני הקרוב על ידי אחת הלהקות המקצועיות שקמו כאן בשנים האחרונות. ותהיינה הפתעות.
גיא זלצר הגיע רק לפני שנים בודדות לניו ג'רזי וזה מרגיש כאילו היה כאן מאז ומעולם. המוזיקה שזרמה לתוך עורקיו עוד מההורים, שניהם מוזיקאים (אמא פורטת עלי פסנתר ואבא נגן אבוב בהרכבים) לא ויתרה עליו. גיא הקטן בן ה-4 ראה את המתופף בלהקת החתונות ומאז הכל היסטוריה "נדלקתי באופן בלתי הפיך" הוא מספר. ההורים שגידלו את גיא על החופים במושב בית ינאי, עם המודעות הגדולה למוזיקה, שכרו בשבילו את בכירי המורים בישראל בינהם גבי הרשקוביץ מהפילהרמונית, ואח"כ רוני הולנד. הילד האמביציוזי לא ויתר על אף ביט. הוא נסחף לעולם להקות הרוק בגיל צעיר, וניגן אינדי, גראנצ', רוק מתקדם, לטין וג'אז. לימים למד הנדסה באוניברסיטה וברור היה שהמוח בצד של המוזיקה-מתמטיקה עושה פלאות במקרה שלו ושוב מוכיח עד כמה יש קשר ישיר בין הדברים.
במשך כל שנותיו זלצר היה בצד המקצועי. ניגן עם להקות, הקליט וליווה. הוא לא היסס "לעבוד" בתור מתופף שכיר, שם נדרש ממנו להפנים את הדינמיקה של ההרכב באופן מיידי, ללמוד את המוזיקה ולבצע בצורה מדוייקת את מה שציפו ממנו. כשהגיע עם זוגתו במסגרת שליחות מהעבודה (שלה) ושלושה ילדים למוסקווה, עבד בתור מתופף עם להקות גדולות והופיע בפני קהלים של אלפי אנשים.
ב-2015 נחתו הזלצרים בניו ג'רזי. גיא חיפש מיד את ה'ביט' והבין שיש כאן הכל, אבל אין להקת קאברים מקומית-מקצועית, שתביא לבמה את מה שהקהל הישראלי כה צמא לו, במיוחד כשהוא חי מחוץ לישראל. מאז הוא פעל והצליח להקים הרכבים שונים שמתאימים לכל סוג ארוע וסגנון, והופיע אין ספור הופעות בינהן כ-BACK BAND של רון רוזנפלד מפורטרט, קובי אפללו, ארועי מאמאנט, IAC, JCC, ארועים פרטיים והרשימה ארוכה, כל זאת בזמן הקצר מאז נחת במחוז ברגן. "רציתי להקה מקצועית וזו השאיפה. צוותים בלהקות קאברים יכולים להשתנות בהתאם לארוע. הלהקה שלי מוזמנת להופיע בארועים ואני גם מרים ארועים משלי. אני אוהב להיות נגיש לקהל. אני עובד עם טובי הנגנים במנהטן והדרישות מהם גבוהות מאוד. עולם הקאברים מביא לאוזן את השיר שהתגעגענו אליו, שאנחנו מכירים, עם הביצוע הכי קרוב האפשרי למקור" הוא נותן את תפיסת העולם של התחום הכל כך שונה הזה בהפקות מוזיקאליות "ההפקות חייבות להיות מהודקות כדי שהקהל יקבל את מה שהוא כל כך ציפה לו. הקהל רוצה את המוכר והאהוב. להקת קאברים לא כותבת את השירים, אבל האתגר הוא להשמע הכי קרוב למקורו ובשביל זה צריך את מי שמבין כל תו ותיבה מוזיקאלית".
וכדי להביא את רמת הדיוק הזו לשיאים חדשים, הוא מביא הפעם לקידמת הבמה את שירה אברבוך, בוגרת בתי הספר הנחשבים בניו יורק בינהם AMDA והניו סקול. אברבוך המוכרת נולדה ברוצ'סטר, ניו יורק לאבא שהגיע לעשות את הפוסט דוקטורט בארה"ב ואמא, יועצת ארגונית מצליחה. הילדה אברבוך נדדה בין ארה"ב לישראל במסגרת "השליחות העצמית" כמו שנהגו לכנות זאת הוריה. כשהגיעה למרילנד שוב בגיל 10 עת אביה ז"ל נקרא לעבוד ב-FDA ידעה שהמוזיקה תוביל את חייה. כשחזרה לתיכון קריית שרת בחולון למגמת מוזיקה, ידעה היטב שמצאה את עולמה. "בצבא שרתתי בצוותי ההוואי. זה חלום של כל מוזיקאי. חלמתי להיות גלי עטרי ששרה במיקלטים ובבסיסים מאובקים, וכשהציבו אותי בלהקת הבקו"ם לא לקח הרבה וזזתי הלאה" היא מספרת בהתרגשות "לא התאים לי לעשות מינימום, לא רציתי לבזבז את הזמן וכך מוניתי לפקד על להקת תיקשוב. עברנו המון חוויות יחד, ואחת שזכורה לי במיוחד וגם תתווה את דרכי אח"כ בעולם הבמה היתה הופעה במקלט בצפת, בזמן מלחמת לבנון השנייה. הופענו שעה בכל מקלט. כשנכנסנו האנשים שם קצת נבהלו כי היינו מחוייבים לשכפ"צים וקסדות. מרגע שהתחלנו להופיע המקום הפך לרגוע, הילדים היו מאושרים והיתה לנו שעה קסומה. כשהתקפלנו כדי להמשיך הלאה, ילדה קטנה ניתלתה לי על הרגל וביקשה עוד והסבירה שהמוזיקה כל כך מרגיעה אותה. זה היה הרגע שבו ידעתי שאעסוק במוזיקה כל חיי" היא מספרת בהתרגשות על ציון הדרך.
אברבוך הספיקה הרבה, והיא רק פרצה לתחילת שנות ה-30 לחייה לאחרונה. היא הופיעה עם הווקא-פיפל במסע הופעות, התחברה עם מוזיקאי בשם פול קרבונר ואיתו מסיירת בכל העולם, מופיעה מול מאות אנשים במסגרת שישי ישראלי ומובילה את השירה בציבור, היא זמרת בהרכבים שונים, אבל נראה שיותר מהכל הקבלה שלה עם חומרים מקוריים שלה לפסטיבל TUNE IN TEL AVIV מרגשת אותה מאוד "הלב נמצא בישראל, במוזיקה הישראלית, וחשוב לי מאוד שישמר הקשר הזה" היא אומרת כשהיא משדרת את החיוך הכובש שלה.
אז מה יהיה ביום שני הקרוב? זלצר: "מופע שמתגלגל כאילו די ג'יי מתקלט אותו, וויב חם על הבמה, רפרטואר בכל המיקצבים, בעיקר אלה שאנחנו אוהבים לרקוד אותם, מיכה גלעד על הקלידים, עומר ברגר על הגיטרה, רן ליבנה על הבס, גיא זלצר על התופים ושירה אברבוך בפרונט עם הפתעות. הווליום יהיה מדוייק ואף אחד לא יחזור ביום שלישי בבוקר לעבודה עם אזניים מצלצלות" הוא מציין בלי צחוק "הבמה של קפה ווא המיתולוגי תעשה את שלה ומובטח ערב בלתי נשכח". הוא מבטיח.
להזמנת כרטיסים: cafewha.com או בטלפון 212.254.3706
שוברים שיאים
סניף ניו ג'רזי של ה-FIDF שבר שיא בגיוס כספים בערב הגאלה שנערך לפני שבוע בסימן 70 שנה למדינת ישראל
בכל שנה מגייסים מליון, שני מליונים. השנה גייס סניף ניו ג'רזי מעל 4 מליון דולר בארוע הגאלה השנתי של ידידיי צה"ל בניו ג'רזי. סניף ניו ג'רזי התפרסם בזכות התמיכה שלו בחיילים בודדים. מעל 6,500 חיילים מגיעים מרחבי העולם לשרת בצה"ל בכל שנה. חייל בודד מוגדר מי שאין לו תא משפחתי בישראל, גם אם יש לו משפחה בישראל. חיילים בודדים יכולים להיות בנים ובנות להורים ישראלים שחיים מחוץ לישראל, נמצאים בשליחות, הם יכולים להיות חיילים שלא נולדו בישראל או להורים ישראלים, אבל החליטו לעשות עלייה ולשרת בצה"ל. הם גם חיילים שאין להם משפחה להשען עליה למרות שמשפחתם בישראל. חיילים בודדים מגיעים מ-80 מדינות ברחבי העולם לשרת בצה"ל ולוקחים על עצמם לעיתים קרובות את התפקידים הקשים והמשמעותיים ביותר, כשהם יודעים שגם עול התחזוקה השוטפת האישית שלהם שלרב החיילים יש בבית, מוטל על כתפיהם.
צה"ל דואג לכל מחסורם. הם מקבלים שכר גבוה יותר ותמיכה רחבה יותר. הכל באופן יחסי. כדי שהם יהנו ויקבלו גב, הם נדרשים לגופים נוספים שמרימים תרומות עבורם ברחבי העולם ודואגים לרווחתם.
לפני שבוע התקיימה כאמור הגאלה השנתית של סניף ה-FIDF, Friends of the Israel Defence Forces בניו ג'רזי לגיוס כספים למען חיילי צה"ל באופן כללי וחיילים בודדים בפרט. הארוע התקיים במלון מאריוט בטינק. את סניף ניו ג'רזי הקימו סמי בר-אור שעלה מאיראן ושרת בתור חייל בודד בצנחנים ואבי אורן איש עסקים בתחום הנדל"ן "כשאני שרתתי בצבא, לא היתה משמעות מיוחדת למילים חייל-בודד. החיים קשים לחיילים בודדים שאין להם משפחה מדרגה ראשונה בישראל. אני קורא לתת תמיכה באיכות החיים שלהם, זהו דבר חשוב ומשמעותי וחלק מהמטרות של צה"ל" אומר בר-אור. מעל 300 איש, חברי הקהילות השונות בניו ג'רזי לקחו חלק, רבים מהם הורים ובני משפחה של חיילים בודדים שתרמו את הכסא שלהם ולא חסכו בתרומה פומבית או אנונימית במסגרת הארוע. הפעם לקח המנחה את מבצע ההתרמה בשיטה חדשה, הוא קרא לכל מי שיכול לתרום שמונה עשרה אלף דולר, והידיים התרוממו, חמש עשרה אלף, אלף וכן הלאה. בכל דרגת סכום לא היסס הקהל לקחת חלק. או אז הגיעה ההפתעה הגדולה, ותורמת ותיקה הרימה את ידה, הזרקורים והמצלמות כוונו אליה, ולאחר שנים רבות בהם תרמה אמבולנסים לצבא ועוד תרומות משמעותיות, מחליטה דונה קלקטרה להעניק תרומה על סך 3.7$ מליון לבסיס חיל האויר בחצור לשם הקמת מרכז לרווחת החיילים שם. הקהל קם על רגליו ומחא לה כפיים בהתרגשות דקות ארוכות.
בראש סניף ניו ג'רזי עומדים כיום אנט שטרן ואלן סוקולוף. הן אירחו על הבמה לאחר סרטון מרגש עד דמעות את סגן משנה שרה ששרדה לאחר שנפצעה פציעות קשות בארוע טרור בירושלים. עוד נוכחו על הבמה תת אלוף (במיל.) עמי מורג ובנו סגן אלוף עידן, אב ובן היחידים בצה"ל שקיבלו את אות המופת.
הארוע נערך בנוכחות האלוף (במיל.) מאיר כליפי ותת אלוף (במיל.) גילה כליפי אמיר ובניהולו של הווארד גזס.
