זוכה פעמיים מנהיגה בשכרות בשל פער בין התוצאות

החוק פוסל תוצאות בדיקה כפולה של אוויר נשוף כשמתגלה פער של יותר מ-10% בין התוצאות. נהג שהגיע לביהמ"ש התבסס על כך - וזוכה

עו"ד ירון בוכובזהפורסם: 22.10.18 , 07:20

סגן נשיאת בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, השופט אלון אופיר, זיכה לאחרונה נהג שהואשם בנהיגה בשכרות, לאחר שהגיע למסקנה כי קיים פער בלתי תקין בין שתי תוצאות בדיקות הינשוף שנערכו לו.

כל בדיקת ינשוף מסתיימת בשתי תוצאות: הראשונה מבוססת על הקרנת גלי אינפרא-אדום (IR) והשנייה על תרגום אות כימי לחשמלי (EC). יוצא ששתי בדיקות מעלות ארבע תוצאות. במקרה הנדון דובר על נהג שנעצר ב-2015, ובבדיקה שנערכה לו (שתי נשיפות בפערים של כמה דקות), התגלו תוצאות עם פער שנוי במחלוקת. התוצאות בבדיקה הראשונה היו 450 מיקרוגרם (IR) ו-435 (EC), ואילו בבדיקה השנייה 420 (IR) ו-405 (EC), כולן מעל הרף המותר.

עבירות תנועה

בגלל טעות של שוטרת: זוכה מנסיעה באדום

עו"ד מיכה אהרוני

רוכב אופנוע קיבל דו"ח בגבעתיים אבל התעקש להישפט. ואכן, ביהמ"ש קבע כי הנאשם הותיר רושם אמין אל מול גרסתה הסדוקה של התביעה

בגלל טעות של שוטרת: זוכה מנסיעה באדום

המדינה התבססה על כך שבדיקת ה-IR היא הקובעת ואילו הבדיקה הכימית מהווה אינדיקציה נוספת לאימות הימצאותו של סוג החומר בדם. כלומר, לשיטתה, יש לבחון רק את הפער בין בדיקות ה-IR.

הנאשם הודה ששתה שני שליש ליטר בירה, אך כפר בתקינות המכשיר, מיומנות המפעיל ואמינות התוצאה. לטענתו תקנות התעבורה קובעות שאסור שיהיה פער של יותר מ-10% בין כל אחת מארבע הבדיקות. כלומר, ניתן להשוות בין תוצאות של כל שתי מדידות, ואם מוצאים פער של יותר מ-10% (במקרה זה בין 405 ל-450), הרי שלא ניתן לקבוע כי בוצעה נהיגה בשכרות.

בית המשפט לתעבורה בבאר שבע קיבל את טענה זו – שלפיה אין צורך אפילו להשיב לאשמה ולנהל פרשת הוכחות – וזיכה את הנאשם מיד. אולם המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעורה של המדינה, והורה לביהמ"ש לתעבורה לדון בעניין, תוך שציין כי אין להצליב בין הבדיקות השונות, וכי ההנחיה היא שיש להשוות רק בין מדידות ה-IR.

שתייה אינה אסורה

למרות זאת, השופט אופיר שוב הגיע לאותה מסקנה וזיכה את הנהג בהתבסס על פסיקה של המחוזי ("פרשת עוזרי"), שאחריה חל שינוי ברישומי בדיקות הינשוף. עד אז בפלטי הינשוף נרשמו רק מדידות ה-IR כתוצאות רשמיות, ואילו מאז החלה המדינה לרשום את תוצאות בדיקת ה-EC לא כאינדיקציה לזיהוי סוג החומר הנמדד כאלכוהול אלא כמדידה עם ערך מספרי לכל דבר ועניין. במצב זה, לדעתו, יש לבחון את כל ארבע התוצאות והפערים ביניהן.

השופט הוסיף כי בעיניו, אילו המחוקק היה מתקן את התקנות וקובע שיש להתעלם מבדיקות ה-EC, או מבהיר כי פער של 10% יהיה רק בין שתי בדיקות מאותו הסוג, הרי שניתן היה לדחות את טענת ההגנה. אולם ברגע שהתקנות "שותקות" לגבי סוגי הבדיקות, יש לבחור בפרשנות המקלה עם הנאשם, בהיותה סבירה לא פחות מפרשנויות אחרות, ולקבוע כי היה פער בלתי תקין בין שתי הבדיקות.

בנוסף צוין כי לא הייתה אינדיקציה אחרת לשכרות, שכן הנאשם עבר בדיקת מאפיינים בהצלחה (ריח, תגובות, הופעה), וכן כי המדינה לא הציגה מסמכים המעידים על תקינותו של המכשיר המודד.

בתוך כך נדחתה טענת המדינה שלפיה די בכך שהנאשם הודה ששתה שני בקבוקי בירה. השופט הזכיר כי שתיית אלכוהול אינה אסורה בהתאם לחוק, אלא מה שאסור הוא לשתות מעבר לרף המותר בחוק.