אב "מחק" את האם מחיי בנותיו – ואיבד את המשמורת

אזרח ישראלי נהג להשמיץ באוזני הילדות את אשתו לשעבר, עובדת זרה הנאבקת על מעמדה בארץ. ביהמ"ש למשפחה החליט שהבנות יעברו אליה

עו"ד לימור אביטןפורסם: 22.10.18 , 17:04

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של אם להעביר את המשמורת על שתי בנותיה מאביהן אליה: השופטת מירה דהן הסתמכה על תסקירי רווחה שקבעו כי האב מתקשה להכיר בחשיבות הקשר בין הילדות לבין אמן וכי הן חשופות להתעללות נפשית ופיזית מצידו.

האם היא עובדת זרה שהגיעה לארץ ב-2005 והאב ישראלי המבוגר ממנה בכ-30 שנה. בני הזוג נישאו ב-2007, הביאו לעולם שתי בנות ונפרדו ב-2015. ב-2011 קבע בית המשפט שהמשמורת הזמנית תהיה של האב, בין היתר לנוכח אי יציבות בחייה של האם. ב-2013 נקבע כי המשמורת תישאר אצלו, חרף דיווח של שוטר שראה אותו מכה את אחת הבנות. באותה החלטה נקבע כי האם תיפגש עם הילדות במרכז קשר באמצע השבוע והן ישהו עמה בחלק מסופי השבוע.

דיני משפחה

הודה ששילם לאישה בזנות – וחויב להתגרש

עו"ד דורית גלוברמן-קרט

גבר התנגד לתביעת הגירושים שהגישה אשתו, בין השאר בטענה שהוא מעוניין בשלום בית. אבל בית הדין הרבני סבר שיש מספיק ראיות לבגידה

הודה ששילם לאישה בזנות – וחויב להתגרש

בתסקירי רווחה שהוגשו לבית המשפט לאחר מכן נכתב כי הבנות מקבלות מסרים שליליים מהאב על האם והוא משאיר אותן לא פעם לבדן בבית. במפגש אישי עם הילדות עלו סימנים לחרדות והומלץ לבחון את מצבן הנפשי. מנגד נכתב כי האם נמצאת בתהליך העצמה ושיקום של חייה וביתה ערוך לשהייה מיטיבה של הבנות.

במרץ 2017 עתרה האם להעברת המשמורת אליה. לטענתה, מצב הבנות הורע פיזית ונפשית עקב שהייתן בבית האב, ומנגד יכולתה לשמש אם משמורנית השתפרה באופן משמעותי. היא הוסיפה כי האב, כבן 70, מוסיף לפגוע בבנות ולצלק את נפשן מתוך שנאה כלפיה, והוא אינו קשוב לצרכים המשתנים והגדלים של הבנות. לדבריה יש לאפשר לבנות לנוח מהמתח הקשה בבית האב ולאפשר להן מסגרת יציבה, קשובה ותומכת.

האב טען מנגד כי מטרת התביעה אינה לפעול לטובת הבנות אלא להבטיח את מעמדה של האם בארץ. הוא הוסיף שהוא זה שמגדל את הבנות לבדו בשנים האחרונות והן זוכות בביתו לרמת חיים טובה, בעוד האם אינה יכולה לדאוג לצרכיהן המינימליים.

שמחות ומשוחררות

השופטת מירה דהן ציינה כי בתסקירי הרווחה האחרונים הומלץ להעביר את המשמורת לאם ונכתב כי האב מכנה אותה בכינויים בפני הבנות ומעביר להן מסר ברור השולל אותה. כמו כן הוא אוסר עליהן להביע באוזניו אהבה או געגועים לאם ובעבר אף אמר להן "אמא מתה".

נמצא שהוא נוקט דרכי חינוך נוקשות, ובין היתר מוציא את הילדות מחוץ לבית כשהן מרעישות ושולח אותן לישון ללא אוכל. השופטת התרשמה שיכולתו לראות ולהכיל את צרכיהן הרגשיים של הילדות מצומצמת והוא מרוכז רק במאבק לקבל את המשמורת.

היא הוסיפה כי האם תוארה בתסקירים כחיובית ונעימה, רגישה מאוד למצבן הרגשי של בנותיה ודואגת לטובתן. כמו כן, היא התאקלמה בארץ ועובדת למחייתה. עוד ניכר שכשהבנות אצלה הן נראות "שמחות ומשוחררות" ובביתה ניתן מענה לצרכיהן הפיזיים והנפשיים.

בנסיבות אלה, ומשיקולי טובת הבנות, קבעה השופטת דהן שיש להעביר את המשמורת מהאב לאם, תוך קביעת הסדרי שהייה לאב במרכז קשר.