חקלאי מובלעת צופר בערבה: "החזרת השטח לירדן - גזר דין מוות עבורנו"
ארז מעלה מחשבות נוגות על עזיבה: "אין מה לעשות כאן אם אתה לא חקלאי". איתן עזב את רחובות לטובת הערבה: "כל ההשקעה תרד לטמיון". במושב צופר נדהמו מהחלטת מלך ירדן לא לחדש את חכירת המובלעת הסמוכה ומובלעת נהריים בצפון בשנה הבאה: "זו תהיה קטסטרופה לחקלאים"
הכרזת המלך, שלפי ההערכה נבעה מלחצים פנימיים של האחים המוסלמים בתוך ירדן, מתייחסת לנספח בהסכם השלום בין שתי המדינות. בהתאם לנספח, שני האזורים הועברו ב-1994 לריבונות ירדנית, אך עם זכויות שימוש מיוחדות לישראל למשך 25 שנה. ההודעה של הממלכה, שנה לפני תום מועד החכירה, הועברה לשגרירות ירדן בישראל ומשם למשרד החוץ הישראלי.
החקלאי גיבורי, שמשמש מג"ד במילואים, אמר עוד על החלטת המלך הירדני כי "הגעתי לערבה לפני כ-12 שנה, כל השטחים שלי במובלעת הירדנית. לא תהיה הצדקה כלכלית להקים שוב את העסק הזה. ההסדרה מול הירדנים היא בעיקר מול המעבר, זה מה שאני הכרתי, היום אני מבין שזה כבר לא נכון".
גיבורי ציין כי "הפועלים שלי ישראלים ותאילנדים, היינו שמחים לקבל עובדים ירדנים, אין עוד שטחים בצופר שיכולים להחליף את 1,400 הדונמים שיש שם. אני צריך לשקול טוב טוב מה אני עושה. אין בצופר יותר מדי מה לעשות אם אתה לא חקלאי, מה שכנראה יוביל אותנו להחלטה קשה לעזוב את המושב. אבל אנחנו נילחם מלחמת חורמה עד שזה יקרה כי אנחנו לא רוצים לעזוב".
אלון גיבורי, אחיו של ארז, מגדל במובלעת 105 דונמים פלפל ו-40 דונמים פרחים. "אני נמצא שם כל יום, כל היום. הכול עובר חלק עם הירדנים, הכול באווירה טובה", סיפר אלון. "מבחינתי, ההחלטה הזאת היא גזר דין מוות עבורנו. מבחינה כלכלית אין שום אופציה להעביר את המבנים האלה, ואין גם לאן להעביר אותם. לכן, מבחינתי זה לסגור את העסק. לא יודע אם זה יוביל לפשיטת רגל, אבל לקריסה כלכלית בטוח. אני מקווה שמנהיגי המדינה יעזרו לנו ולא יוותרו".
איתן ליפשיץ, רכז המשק של מושב צופר, הסביר כי "חקלאי צופר יצטרכו להתפנות בעוד כשנה. היכולת של חקלאי לעבור מהמובלעת לשטח אחר תוך שנה הוא בלתי אפשרי, מה גם שאין שטחים חלופיים מוכשרים. אין לאן לעבור. שליש מהמושב מתפרנס בצורה זו או אחרת מהמובלעת. זה גזר דין מוות לאותם חקלאים שמגדלים שם וגם גזר דין מוות למושב. אנחנו מאמינים ומקווים שממשלת ישראל תעשה את כל המאמץ האפשרי להשאיר אותנו במובלעת לעוד 25 שנה, כפי שהיה עד היום".
במושב הדרומי חיים כ-400 איש, ובסך הכול 98 משפחות. 35 מתוכן עוסקות בחקלאות במובלעת, כשרוב השטח (1,200 דונמים) מנוצל לייצוא ירקות. איתן גדז', חקלאי זה תשע שנים, החליט לעבור לערבה מהעיר רחובות. "נפתחו עבורי אפשרויות ומשפחתה של אשתי מהערבה, יש בי גם אהבה לחקלאות", סיפר גדז'. אחרי לימודי ביולוגיה והחתונה, החליטו גדז' ורעייתו לעבור לצופר כדי לגדל את ילדיהם במושב.
כ-30 דונמים מתוך 50 בשטח החקלאי של גדז' נמצאים במובלעת ומשמשים לגידול פלפלים ותמרים. "כשהגענו לצופר קיבלנו משק, וחלק מהשטחים החקלאיים נמצאים במובלעת. ההחלטה של הירדנים תכריח אותנו להעתיק את חממות הפלפלים למקום אחר. זו עלות של כ-600 אלף שקל, דבר שלא כלכלי בכלל למשק משפחתי. מעבר לזה, מדובר בשטח שעיבדתי והכשרתי במשך תשע שנים והכול יירד לטמיון".
"פועלים מול משרד רה"מ"
ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה אייל בלום אמר כי "ההודעה היא של שנה לפני. כלומר, אם באמת יבוטל ההסכם מדובר בעוד שנה. ברור שזו קטסטרופה מבחינת החקלאות. זה אמור להשפיע על כ- 30-20 חקלאים וכאלף דונמים שיעברו לירדנים. זו קטסטרופה למושב צופר. זה אומר שייסגרו 30-20 משקים. גם כך המצב של החקלאות הוא לא מהטובים. אנחנו פועלים מול משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ כדי להבין מה קורה. כולם לומדים את ההודעה שהתקבלה".
המובלעת הצפונית באזור נהריים, שאף היא צפויה להיות מוחזרת לשליטת ירדן בשנה הבאה, כוללת בתוכה שטח חקלאי בגודל של 800 דונמים. מהמועצה האזורית עמק הירדן, שבשטחה נמצאת המובלעת, נמסר כי "ראש המועצה עידן גרינבאום עומד בקשר עם גורמים בכירים במשרד החוץ. המועצה הגיבה בהפתעה על הידיעות בנוגע להחלטה של הממלכה השכנה, שעמה יש לנו קשרים יום יומיים מצוינים. אנחנו פועלים כעת בכפוף להנחיות ממשרד החוץ והגורמים המוסמכים".
אלי ארזי מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד היה חבר בגוף שניהל את המשא ומתן עם הירדנים לפני הסכם השלום, וחבר בוועדה הקבועה לדיונים עם הירדנים גם כיום. "בהתחלה היא התכנסה הרבה, ועכשיו פחות", אמר על הוועדה הקבועה.
הוא סיפר כי בשטח החקלאי בנהריים מגדלים מטעים וגידולי שדה. "בשנה שעברה עקרנו זיתים שגידלו שם, ועכשיו שותלים אבוקדו. אלה שטחים שההורים שלנו עיבדו עוד לפני קום המדינה, והפכו אותה מאדמת בור לאדמה חקלאית".
ארזי הוסיף כי הקרקע נמצאת בשטח ישראל עוד מתקופת הסכמי רודוס ב-1949, בעקבות הסכמים שחתמו הבריטים ב-1919 עם פנחס רוטנברג, ובהמשך עם המלך עבדאללה, סבו של המלך חוסיין.
על האפשרות שבשנה הבאה יועברו השטחים לרשות ממלכת ירדן אמר ארזי: "לא יקום ולא יהיה". לדבריו, "מדובר בסעיף בהסכם שקובע כי שנה לפני שתסתיים החכירה כל אחד מהצדדים שרוצה לשנות את ההסכם צריך להודיע על כך לצד השני, ואז תיפתח התדיינות. זה מה שקורה כרגע. הם רוצים לדון".
נתניהו: "ניכנס למשא ומתן"
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא במהלך טקס האזכרה במלאות 23 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. "בהסכם השלום, ירדן שמרה לעצמה את האופציה לקבל לידיה את השטח בנהריים ליד הירדן ואת מובלעת צופר בערבה. נמסר לנו שהיא מבקש לממש את האופציה הזאת בשנה ה-25", אמר נתניהו.
הוא הוסיף כי "ניכנס איתם למשא ומתן על האפשרות של הארכה של ההסדר הקיים, אבל אין ספק בראייה כוללת, שההסכם כולו הוא נכס חשוב, חשוב ויקר לשתי המדינות ומצטרף לשלום עם מצרים שאותו כונן בגין. שני הסכמי השלום מתבלטים כעוגנים מרכזיים של יציבות אזורית. בנוסף, הם מרחיבים את הקשרים עם עוד מדינות ערביות שישראל איננה אויב שלהן".
המלך עבדאללה הסביר: "ההנחיות שלי לממשלה מההתחלה היו לבטל את ההסכם שהתיר לישראל לעשות שימוש באדמות. כמובן שההנחיות בוצעו, והודענו לישראל על ההחלטה הירדנית בדבר ביטול ההסכם בהתאם לנספח הסכם השלום. מדובר באדמות ירדניות והן יישארו ירדניות, אנו נשלוט באופן מלא על אדמותינו".
לפנייה לכתב/ת 
