ירדן עונה לנתניהו: לא ננהל משא ומתן על הריבונות בנהריים
שר החוץ הירדני הגיב על ההחלטה שלא להאריך את תוקפו של נספח השטחים מהסכם השלום עם ישראל: "לא ינוהל משא ומתן עם ישראל על ריבונות השטחים, ואם יהיו התייעצויות שכאלה - הן יעסקו באופן שבו הנספחים יבוטלו"
שר החוץ הירדני, אימן אל-ספדי, התייחס הערב (ב') להחלטה שלא להאריך את תוקפו של נספח שטחים מהסכם השלום עם ישראל, ואמר כי ירדן לא קיבלה בקשה מישראל להתחיל בהתייעצויות בנושא.
בראיון לטלוויזיה המקומית, הוסיף השר כי לא ינוהל משא ומתן עם ישראל על ריבונות השטחים, ואם יהיו התייעצויות שכאלה - הן יעסקו באופן שבו הנספחים בנוגע לנהריים וצופר יבוטלו. משמעות ההחלטה היא שתוך שנה ישוב שטח נהריים ומובלעת צופר לריבונות ירדנית.
"הממלכה הירדנית קיבלה את ההחלטה לסיים את הנספחים בדבר אדמות נהריים וצופר בהתאם להנחיות שהגיעו מהמלך, העבודה בהתאם לנספחים תסתיים בשנה הבאה", אמר. שני האזורים נמצאים תחת ריבונות ירדנית אך כפופים להסדר מיוחד (כחלק מהסכם השלום) ואין החכרה של השטחים לישראל.
את דבריו חתם אל-ספאדי בהתייחסות לזכויותיה הריבוניות של הממלכה בשטח: "שמירה על ירדן והאינטרסים שלה הן בעדיפות עליונה, ואנו נטפל בכל התפתחות שתהיה בנושא. החלטתנו התקבלה על רקע זכותנו הריבונית, ואנו נפעל מתוך שמירה על האינטרס הלאומי".
דבריו של שר החוץ הירדני באים בעקבות הודעתו של המלך עבדאללה, שהודיע אתמול כי אין בכוונתו להאריך את תוקפו של נספח מהסכם השלום עם ישראל, ולפיו שטח בערבה והשטחים החקלאיים הסמוכים לנהריים ימשיכו להיות בריבונות ישראלית. המשמעות: תוך שנה ישוב שטח נהריים ומובלעת צופר לריבונות ירדנית.
ירדן הודיעה לישראל למעשה כי החליטה לבטל נספח זה להסכם שלום. אותם אזורים הועברו ב-1994 לריבונות ירדנית, אך עם זכויות שימוש מיוחדות לישראל למשך 25 שנה. אזור נהריים הוגדר כשטח בבעלות ישראלית, ועם אפשרות מעבר לחקלאים ותיירים לשטח זה. משנה זו נפתחה נהריים למעשה למבקרים ישראליים, תחת הכינוי "אי השלום". חקלאים ישראלים עיבדו את האדמות במשך שנים רבות, ובעקבות ההודעה ישראל תיאלץ להחזירן לירדן.
אתמול התייחס נתניהו להודעה הירדנית על ביטול חלק מהסכם השלום והחזרת שטחים לריבונותה: "בהסכם השלום ירדן שמרה לעצמה את האופציה לקבל לידיה את השטח בנהריים ליד הירדן ואת מובלעת צופר בערבה. נמסר לנו היום שהיא מבקשת לממש את האופציה הזאת בשנה ה-25.
"ניכנס איתם למשא ומתן על האפשרות של הארכה של ההסדר הקיים, אבל אין ספק, בראייה כוללת, שההסכם כולו הוא נכס חשוב, חשוב ויקר לשתי המדינות ומצטרף לשלום עם מצרים שאותו כונן בגין. שני הסכמי השלום מתבלטים כעוגנים מרכזיים של יציבות אזורית. בנוסף, הם מרחיבים את הקשרים עם עוד מדינות ערביות שמדינות שישראל איננה אויב שלהן".
הסכם השלום יש נספחים שמתייחסים לסיפוח של שני האזורים, ולפיהם אחרי 25 שנה כל אחד מהצדדים יוכל לומר אם הוא רוצה להמשיך בחכירה ל-25 שנה נוספות או לא, בתנאי שיודיע שנה מראש. כעת, בדיוק שנה לפני תום מועד 25 השנים, ירדן הודיעה את הדברים, הן בהודעה רשמית שהתפרסמה בעמאן והן בהודעה ששגרירות ירדן העבירה למשרד החוץ בירושלים.
ההחלטה התקבלה בהפתעה גמורה בירושלים, שכן היא מהווה שנמוך של הסכם השלום בין המדינות. חקלאים ישראלים עיבדו את האדמות האלה שנים רבות. המשמעות של הדברים היא שישראל תצטרך למסור לירדנים את שני השטחים, אלא אם תצליח לשכנע את הירדנים להגיע להסכם מחודש.
פרשננו רון בן ישי מעריך כי הכרזת המלך עבדאללה נובעת מלחצים פנימיים של האחים המוסלמים בתוך ירדן, וייתכן שזהו גם ניסיון להפעלת לחץ על ישראל במטרה שזו תיענה לדרישותיו בתחומים כלכליים כמו כמויות מים ומחיר הגז - ואולי גם בהקשר הפלסטיני.
ב-13 במרץ 1997 ידעה נהריים את אחד האירועים הקשים ביותר בתולדות הסכם השלום עם ירדן: קבוצת בנות מבית שמש וממושב צלפון ביקרו בנהריים, ושבע מהן נרצחו בידי אחמד דקמסה, חייל ירדני שנתפס בידי חבריו ונשלח למאסר עולם. כבר בשנת 2013, 110 חברי פרלמנט מהבית התחתון בירדן חתמו על עצומה בדרישה להעניק חנינה לדקמסה, ולפני כשנה הוא שוחרר מהכלא. לזכר הבנות שנרצחו הקימה אורנה שמעוני, חברת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, אתר זיכרון - "גבעת הפרחים שנקטפו" - המהווה חלק ממכלול הכניסה לנהריים.
לאחרונה קראו רבים בירדן לממשלתם שלא לחדש את ההסכם עם ישראל. בין הפועלים למנוע את חידוש החכירה היו לשכת עורכי הדין של ירדן, ששלחה פנייה רשמית לראש הממשלה הירדני עומר א-רזאז. בנוסף, 80 חברי פרלמנט ירדני מתוך 130 חתמו על בקשה לבצע את המלצת הפרלמנט לבטל את ההסכם.
בימים האחרונים התקיימו כמה הפגנות בנושא, לצד קמפיין רשת שבו נראתה ספירה לאחור עד ליום האחרון שבו ירדן הייתה יכולה להגיש את התנגדותה להארכת ההסכם. ברשתות החברתיות עלו קריאות שלא לחדש את ההסכם, אך היו גם כמה שתהו: "איך ייתכן שהאזור הזה שנמצא בשליטת ישראל כל כך ירוק, בעוד שמטרים ספורים משם האדמות הירדניות צחיחות ומדבריות?".
לפנייה לכתב/ת 
