"שהציבור יצביע עבור מי שמציע תכניות ארוכות טווח"
על פי ההערכות, אוכלוסיית ישראל בשנת 2048 צפויה להכפיל את עצמה ולהגיע לכ-17 מיליון תושבים - מה שמחייב תכניות לטווח ארוך מבחינת דיור, תחבורה ותעסוקה לעוד מיליוני אזרחים שיגורו בפריפריה - אבל לא רק. "יש אתגר גדול של פיתוח כלכלי בפריפריה, שהמועמדים והבוחרים צריכים לשים עליו דגש", אומר פרופ' שלמה חסון ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, באוניברסיטה העברית
בשיתוף יוזמת ישראל 2048 עתיד משותף
הבחירות לרשויות המקומיות ממש מעבר לפינה, ומיליוני ישראלים מתרשמים בימים אלו משלטי החוצות, מהתכניות הגרנדיוזיות ומההבטחות של המועמדים לראשות העיר או המועצה. אך במבט מעמיק יותר, כיצד ניתן לוודא שהמועמד העדיף עליכם יחשוב גם על העתיד הרחוק, על טובת ילדינו ונכדינו? רבים מאיתנו נוטים להצביע בבחירות המקומיות לפי שיוך מפלגתי או מתוך מניעים אישיים, אך אולי אפשרי גם אחרת - בחירה מתוך מחשבה על עתיד המדינה והאזור בו אנחנו גרים.
מה צופן העתיד הלא-כל-כך-רחוק
"כרגע הפריפריה מוזנחת. הייתה חשיבה על סיוע לצפון, לדרום ולירושלים, אבל מה שנותנים לא מספיק, לא מכסה על הצרכים, והפריפריה נותרת מאחור". את הדברים הללו אומר פרופ' שלמה חסון, ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, שיצר מסמך לרגל שנות ה-70 למדינה: "2048 - חשיבה אסטרטגית רב תחומית" ובו מפורט כיצד ישראל עלולה להיראות ב-2048 במידה ולא יתחילו לתכנן את אזורי ההתיישבות, הכלכלה והתחבורה עם ראייה ארוכת טווח - 30 שנים קדימה.
על פי ההערכות מבוססות, אוכלוסיית ישראל בשנת 2048 צפויה להכפיל את עצמה ולהגיע לכ-17 מיליון תושבים, מתוכם 13 מיליון באזור המרכז, 2.5 מיליון באזור הגליל, ו-1.5 מיליון תושבים בנגב - מה שאומר שיש צורך דחוף בהקמת אפשרויות תעסוקה, תחבורה ודיור לעוד מיליוני תושבים במרכז ובפריפריה עם דגש על הפריפריה משום שאחרת "מרכז הארץ.
"המשמעות היא שהשטח הבנוי בישראל יוכפל, כי רמת הרווחה תגדל. על כל מטר רבוע קיים, יהיה עוד מטר רבוע. חלק מהשטחים האלו הם דיור, אשר יתפרשו גם במרכז וגם בפריפריה", אומר
האתגר לעתיד הרחוק - יצירת מקורות הכנסה יציבים
לדברי פרופ' חסון, אם ברצוננו להצביע למועמדים שדואגים לאוכלוסייה המקומית גם לטווח הרחוק, במיוחד באזורי הפריפריה, כדאי לוודא שיש להם תכניות ארוכות טווח ליצירת הכנסה עבור האזור.
"לאזור המרכז יש מקורות הכנסה - חברות הטכנולוגיה, חברות הפיננסים, מתחמי בילוי. בפריפריה עושים הסכמי גג שקשורים לדיור, אבל הממשלה וראשי הרשויות צריכים לדאוג למקורות הכנסה. אין ספק שזה אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני רשויות מקומיות בכל רחבי המדינה, אבל במיוחד בפריפריה".
לדעתו של פרופ' חסון, "ייצוב כלכלי לטווח הרחוק חייב להיות על סדר היום בבחירות הקרובות. ישנן ערים מבוססות, וישנן גם ערי עוגן שיכול להיות בהן פיתוח, כמו יוקנעם למשל, שנמצאת על ציר אסטרטגי של כביש 6, אבל ככל שמצפינים או מדרימים יותר, המצב קשה יותר. בערי הקצה- דימונה, ירוחם, מצפה רמון, קריית שמונה - יש אתגר גדול של פיתוח כלכלי, שהמועמדים והבוחרים צריכים לשים עליו דגש".
נכון להיום, מעיד פרופ' חסון, ישנה הגירה שלילית בערים בצפון ובדרום לכיוון המרכז, וחלק גדול ממי שיוצא מהן ללא שוב הם הצעירים, שלא רואים את עתידם בעיר או ביישוב בפריפריה. "אם התעסוקה והפיתוח תישאר רק במרכז ובערי העוגן, ההגירה הזו תימשך", הוא מזהיר.
לשבור את מעגל הקסמים שמוביל להגדלת הפער
פרופ' חסון מדגיש כי הפער ההולך ונפער בין הרשויות מבחינת הכנסות, יוצר פערים בכל ההיבטים של חיי היום-יום. "אם אין לי מקורות הכנסה לרשות, אז אני לא יכול לתגבר את תקציב החינוך, כמו שקורה ברשויות חזקות במרכז הארץ". לדבריו, נוצר מצב בו למרות שהאוכלוסייה חלשה וזקוקה ליותר תקציבים לחינוך, לרשות אין את המשאבים לספק את השירותים, כך האוכלוסייה החזקה מקבלת חינוך טוב במרכז, ואוכלוסייה חלשה מתקשה לקבל את מה שהיא צריכה בחלק מהרשויות בפריפריה.
בימים האחרונים התפרסם דו"ח של ה-OECD, על כך שהפער בין האזורים בישראל הלך וצמח בעשור האחרון". פער דומה נוצר לא רק בנושא החינוך, אלא גם בשירותי בריאות, תרבות, ועוד.
לכן אומר פרופ' חסון שכבר בבחירות הקרובות, ראשי הערים והרשויות צריכים לחשוב איך מקדמים עסקאות חבילה מול הממשלה, שכוללות לא רק דיור, אלא להבין מה עוד צריך לבוא עם דיור". לדבריו, "במשרד הפנים מבצעים מהלך מבורך של קידום נושא האשכולות האזוריים. המהלך חוזר לעקרונות הבסיסיים של פיתוח אזורי - שותפויות בין רשויות מקומיות, מתוך מחשבה שרשות אחת בפני עצמה לא תוכל לקדם מהלכים גדולים, אבל ביחד קל יותר להתמודד ולהביא לשינוי ארוך טווח. זו מחשבה ראויה להערכה שכל ראש רשות צריך לקדם".
הבעיה הנוכחית - חוסר יציבות ויכולת משילות נמוכה
אין ספק כי על מנת שהמועמד שלנו יצליח ליישם תכניות לטווח רחוק, חייבת להיות יציבות, מחויבות, ומשילות ברמה גבוהה בהתנהלות של הרשות המקומית. "חשיבה לטווח ארוך פירושה מחויבות, מה שדורש מאיתנו לחשוב- איך יוצרים מערכת יותר יציבה", הוא מבהיר. אחת ההצעות שלו היא "מערכת מקצועית, שיושבת ומפתחת תכניות, ולאחר מכן דואגת ליישום שלהן. משום שאם ההחלטות והיישום יהיו לטווח קצר בלבד, יש סכנה שהתכניות ארוכות הטווח לא ייושמו כלל".
לטענת חסון, בנושא זה יש תפקיד גדול לראש הרשות וגם לסגל המקצועי. "אני מתייחס בכבוד רב לסגל המקצועי. הפוליטיקאים שנבחרים למועצות זה חשוב, אבל פחות חשוב. בשורה התחתונה, ראש הרשות והסגל המקצועי הם אלו שיבטיחו את היציבות".
באשר למשילות, מעיד פרופ' חסון כי "מדובר בנושא כאוב, בכל הארץ, כי הוא עוסק ביכולת להתוות מדיניות, לקבל החלטות וליישם אותן. בישראל, לצערי, המערכת לוקה בחסר בתחום, ולכן מדובר על אחת הבעיות המרכזיות. ברמה המקומית, במקרים רבים מדובר על בעיה באיכות ההון האנושי. יש מי שחשוב שמדובר על דמוקרטיה ושכל אחד יכול להיות ראש רשות, אבל העובדה שאין כללים ברורים פוגעת לעתים בתפקוד של המערכת. אני קורא למשרד הפנים לדאוג לא רק לרמה של הסגל המקצועי, אלא גם של הסגל הפוליטי ברשויות המקומיות".
איך משלבים את ההתפתחות הטכנולוגית בעתיד של העיר שלנו?
"צריך להביא בחשבון שהטכנולוגיה עומדת להשתנות בצורה ניכרת", אומר פרופ' חסון. "התפתחויות בתחבורה באנרגיה, ביו-טכנולוגיה, וכו'. השאלה הגדולה היא מה תעשה התפתחות הטכנולוגית על מצב הרשויות המקומיות והערים בישראל? - האם היא תעצים את המרכז, או שהטכנולוגיה, משום שהיא מאפשרת ליצור מכל מקום - תביא לכך שיהיה אפשר לאחד את כל מדינת ישראל ולהתגבר על המרחק באמצעות תקשורת, בינה מלאכותית ואוטומציה".
לדבריו של פרופ' חסון, "יש כאן הזדמנות מיוחדת במינה. ישראל היא אחת המדינות המובילות בחדשנות, אבל אין זליגה שלה לכל הרשויות והערים. על מנת לענות לאתגר הזה, לדעתי צריך להושיב את הצוותים הכי מנוסים של אנשי תעשייה, אקדמיה וממשלה - ולחשוב לא רק על הפיתוח, אלא איך מביאים ומפיצים אותו לתעשיות המסורתיות, לבעלי כישורים בינוניים בכל המדינה".
התפקיד של הרשות המקומית הוא לאחד בין הכוחות, ליזום פיתוח מקומי ולהביא את המנופים המתאימים. "המחשבה היא שאם הממשלה לא תעשה, כלום לא יקרה", אומר פרופ' חסון. "אבל זה לא נכון. המגזר הפרטים והתאגידים יכולים למלא תפקיד חשוב מאוד בפיתוח, ולכן חייבים להכליל אותם כבר בשלב התכנון. אם הרשויות יצליחו להביא גורמים מסחריים וליצור משוואה של win-win עבור כולם, יהיה ניתן להבטיח את הצמיחה והפיתוח גם בטווח הרחוק". את הנושא הזה אומר פרופ' חסון, ראשי הרשויות שייבחרו צריכים לקדם וגם לגעת בתקופת הבחירות.
לראשי הרשויות והערים יש יכולת להשפיע על העתיד ועל האופק של האזור בו הם פועלים. "כאשר הבוחרים יבואו לבחור בבחירות המקומיות הקרובות, צריך לקחת בחשבון גם את העתיד, על הרווחה של ילדיכם ועל הכיוון אליו צועדת העיר או הרשות המקומית - עתיד של יצירת מקורות הכנסה, שיתופי פעולה, דאגה לכלל ההיבטים של איכות חיים, וניצול הטכנולוגיה. לאחר הבחירות, אסור לשכוח להזכיר לראשי הרשויות את החזון והתכניות ארוכות הטווח שהבטיחו - על מנת להביא לעתיד טוב יותר לדור שיבוא אחרינו".
למרות האתגרים והבעיות, פרופ' חסון מסכם ואומר כי "אני מאוד אופטימי בקשר לעתיד. יש בישראל הון אנושי אדיר, ואם נמצא את הדרך למצות אותו - נזניק את מדינת ישראל קדימה".
בשיתוף יוזמת ישראל 2048 עתיד משותף
לפנייה לכתב/ת 
