המחוזי: הסכם לחיים משותפים יכול לשלול את זכות הירושה
ידועים בציבור הסכימו בחוזה שלא ירשו האחד את השני אלא אם יצוין כך במפורש בצוואה. אחרי מות הגבר התעקשה האישה לרשת אותו – אך נדחתה
בית המשפט המחוזי הפך
לאחרונה את החלטת בית המשפט למשפחה וקבע שידועה בציבור לא תירש חצי מרכושו של בן זוגה המנוח – חרף זכאותה העקרונית לפי חוק הירושה. השופטים שאול שוחט ויונה אטדגי נימקו זאת מטעמי הגינות, לנוכח הסכם חיים משותפים שעליו חתמו בני הזוג וקבע שהם לא זכאים לרשת האחד את השנייה. לעומתם, השופטת יהודית שבח סברה בדעת מיעוט שההוראה הזו בהסכם סותרת את החוק.
בערעור שהגישו ילדיו של המנוח הם טענו כי יש לכבד את רצונו, כפי שהובע במפורש בהסכם. לטעמם, העובדה שבת הזוג הגישה תביעה הנוגדת הסכם שעליו היא חתומה מעידה על חוסר תום לב. הם הוסיפו כי יש לראות בהוראה הזו בהסכם כצוואה המבטלת את זכות הירושה על פי חוק.
בני הזוג ניהלו רומן עוד כשהיו נשואים לאחרים. לימים הם התגרשו, עברו לחיות יחד וחתמו על הסכם לחיים משותפים. זמן מה לאחר מכן הלך הגבר לעולמו. ב-2014 הגישה זוגתו תביעה על חצי מעיזבונו ודרשה לבטל את ההסכם, שכלל סעיף שקבע כי לא יירשו זה את זה אלא אם יובע רצון מפורש בצוואה. בית המשפט למשפחה אמנם לא הסכים לבטל את ההסכם, אבל קבע כי כמי שהייתה הידועה בציבור של המנוח - היא זכאית לרשת אותו מכוח חוק ירושה.
דיני משפחה
זכתה ב-13 מיליון ש' בלוטו – הגרוש תבע חצי
עו"ד יונתן דה פריס
הבעל לשעבר טען שלאחר הגירושים הוא המשיך לחיות כידוע בציבור של אשתו לשעבר, אבל בית המשפט קבע שלא הוכחה כוונת שיתוף בנכסים
המשיבה טענה מנגד כי חוק הירושה קובע שהעברת זכויות שלאחר המוות יכולה להיעשות רק על ידי צוואה ולא באמצעות הסכם.
שופטי ההרכב במחוזי נחלקו בדעותיהם. השופטת יהודית שבח קיבלה את עמדתה של בת הזוג וציינה שגישת הילדים סותרת את "אחד מעמודי התווך של דיני הירושה", שאוסר על ביצוע עסקאות לגבי ירושה עתידית שלא באמצעות צוואה.
לעומתה, השופטים שאול שוחט ויונה אטדגי סברו שזכות הירושה של בת הזוג נשללה – וכל תוצאה אחרת לא תהיה הוגנת לנוכח העובדה שבהסכם ביטאו בני הזוג רצון מובהק שלא להוריש אחד לשנייה דבר.
כל אחד מהם הגיע למסקנה הזו מטעמים שונים. השופט שוחט הסביר שהחוק שמקנה זכות ירושה לידועה בציבור קובע כי אפשר להתנות על הזכות באמצעות צוואה. בניגוד לשופטת שבח, הוא סבר שההסכם בין המנוח לבין זוגתו כן נחשב לצוואה, ולו משום שהמקרה הנוכחי מצדיק פרשנות מקלה מטעמי הגינות.
השופט אטדגי לעומת זאת הסכים עם עמדת השופטת שבח שלפיה אי אפשר לראות בהסכם כצוואה. עם זאת, הוא סבר כי במצב שבו שני בני הזוג הביעו רצון מפורש בהסכם שלא לפעול לפי הוראות החוק – יש לכבדו.
לפיכך נקבע כי התוצאה "לפיה יש לכבד את רצונם המשותף של בני הזוג, הולמת יותר את נסיבות ענייננו, ולכן גם צודקת יותר". הערעור התקבל בדעת רוב והכרזת המשיבה כיורשת בוטלה. לא נפסקו הוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערים: עורכי הדין יעקב וינרוט, נסים שלם, סמדר וולק,יחיאל וינרוט ועמית חדד
- ב"כ המשיבה: עו"ד שלומי נרקיס
- עו"ד רון ניב עוסקת בירושות וצוואות
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
