קרב נתניהו מול סער: פצצת אטום לצורך הריסת בית
ב-DNA של מפלגת השלטון, יודע כל מתפקד טרי, יש בקנה כדור אחד בלבד שיודע לייצר פגיעה קטלנית. חתירה נגד המנהיג. נתניהו שלף בדיוק את הכדור הזה ונקט תגובה לא פרופורציונלית לטעות קטנה שאולי סער עשה
בכל הקריירה הפוליטית המפוארת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יותר משהוא נהנה מרגעי הפופולריות שלו, הוא נהנה לתכנן הלאה. מביט סביבו, סורק תמידית את השטח ומאתר מי עלול לסכן אותו ולפגוע בו.
נתניהו סרק, בדק והבין את התמונה המצטיירת. בקדנציה הבאה הוא עלול למצוא את עצמו עם כתב אישום אחרי שייבחר שוב ואם זה יקרה, צריך כבר עכשיו לאתר ולמגר את הגורם שינסה לגרום לו לפרוש. ואם כבר, עדיף לעשות את זה כשאתה חזק ופופולרי מאשר חלש ונתון לחסדי אחרים.
להוציא את סער מהרשימה
השאלה אם הייתה לא הייתה מזימה בהקשר של השר לשעבר גדעון סער כבר לא ממש רלוונטית. נתניהו היה צריך להזיז מדרכו יריבים עתידיים לתקופה שבה הוא יהיה חלש יותר וסער הוא בדיוק מאלה שצריך להזיז. שלא יהיו טעויות, נתניהו לא ניסה להחליש את סער. הוא ניסה לחסל אותו פוליטית.
אם רצה להחליש אותו או לדרדר אותו לאמצע העשירייה השנייה בליכוד, היה מרים טלפון לשורת פעילים בולטים ועושה ביום הפריימריז את מה שהוא יודע לעשות. אבל זה לא קרה במקרה הזה. מגה-פיגוע כזה כוון כדי להוציא את סער מהרשימה לגמרי.
הנזק של סער קופץ בכפולות
האירוע הזה, עורר מחדש במערכת הפוליטית את השאלה המוכרת: מתי יבין "הליכודניק הראשון" שהוא צריך פשוט להרים את הראש ולהגיד "עם כל הכבוד לביבי, אני מתכונן להתמודד מולו בפריימריז על ראשות המפלגה".
זה הרי יהפוך אותו באופן אוטומטי למנהיג עם מחנה משלו, כזה שיש לו גם לו כוח עצמאי בלתי תלוי ויקעקע את האגדה שהליכוד זה רק ביבי.
העובדה שכל בכירי הליכוד שונאים את ביבי אבל פוחדים להתייצב מולו, מציבה אותם כבר שנים ארוכות בדיוק במקום שהוא רוצה אותם - בכלוב של השפנים. אפילו הטיעון הקבוע שלהם - "בליכוד לא יוצאים נגד מנהיג מכהן" - פשוט לא נכון עובדתית. היחידים שהפכו לראשי ממשלות בליכוד בסופו של דבר הם אלה שיצאו נגד המנהיג. נתניהו בעצמו עשה את זה.
הנזק שנגרם לסער אתמול, הוא לא נזק נקודתי. הוא נזק בכפולות. ביבי כפול 10. כלומר, כל נזק שנגרם לסער בביצוע של הקרובים לנתניהו, הוגדל והועצם אתמול והיום גם על ידי קרוביהם של שרי הליכוד הבכירים המתמודדים על מקום בעשירייה הראשונה.
צפוף בצמרת הליכוד, אף אחד מהשרים הבכירים לא מחכה לסער עם שטיח אדום. אם לישראל כץ, שסימן את ראשות הממשלה ביום שאחרי נתניהו יש 500 קטגורים, סביר להניח שהם כבר פועלים איתו או בלעדיו כדי לחדד את הנזק שלא יחלוף חלילה כמו גל בינוני.
כך גם במקרה של מירי רגב, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין וכך הלאה. בהקשר הזה אגב, נתניהו עשה להם שירות מעולה. קשה לדמיין את גלעד ארדן מזיל דמעות על הנזק שנגרם לחברו למפלגה או את מירי רגב מסתובבת מדוכדכת. גם אדלשטיין כנראה לא לא סבל מנדודי שינה בעקבות האירועים ביממה האחרונה.
ב-DNA של מפלגת השלטון, יודע כל מתפקד טרי, יש בקנה כדור אחד בלבד שיודע לייצר פגיעה קטלנית. חתירה נגד המנהיג. נתניהו שלף בדיוק את הכדור הזה.
גורמים שמכירים את השניים תיארו את מה שעשה נתניהו לסער אמש כהטלת פצצת אטום לצורך הריסת בית. כלומר: הגזמה פראית ותגובה לא פרופורציונלית לטעות קטנה שאולי סער עשה בשיחות שניהל. וסער אגב, עשה טעויות.
בתקופה הקרובה יצטרך סער להחליט איזו אסטרטגיה הוא נוקט ואיך הוא יוצא מהמשבר הזה. האם הוא ממשיך לנהוג בממלכתיות שהקפיד עליה עד עכשיו או נעמד מול ביבי ומתחיל את הקמפיין.
לפנייה לכתב/ת 
