תל אביב: מחליפים ריהוט לכיתות הלימוד, אבל לא לחינוך המיוחד

ריהוט באחד מבתי הספר לחינוך מיוחד בעיר

עיריית תל אביב-יפו עושה בשנים האחרונות מאמצים משמעותיים לשינוי פני כיתות הלימוד וליצירת מרחבי לימוד חדשים, בין היתר באמצעות החלפת ריהוט הכיתה. ואולם, בדיקת ynet מעלה כי אף אחד מבתי הספר לחינוך מיוחד בעיר לא קיבל ריהוט שאותו קיבלו בתי הספר הרגילים במסגרת התוכנית.

בעירייה מנמקים את ההחלטה שלא לספק את אותם שולחנות וכיסאות לחינוך המיוחד בצורך ב"ריהוט מותאם", אולם גורמים המכירים את הנושא טוענים כי למעט נכויות ומוגבלויות פיזיות, אין כל צורך בשולחנות ובכיסאות שונים בכיתות החינוך המיוחד.

בנוסף, בחינת אפיון הלקויות בבתי הספר של החינוך המיוחד בעיר מעלה כי רק בית ספר אחד (און) מיועד לתלמידים בעלי נכויות פיזיות. שאר בתי הספר מיועדים לתלמידים הסובלים מפיגור, הפרעות התנהגות, אוטיזם, חירשות וליקויי למידה.

כאמור, בשנים האחרונות מקדמת העירייה מהלך שמתמקד ב"מתיחת פנים" של חלל הכיתה בכיתות א' ו-ב', בין היתר על ידי החלפת שולחנות וכיסאות לחדישים, צבעוניים מודרניים ומעוצבים יותר.

בתוך כך יש לציין כי לא בכל הכיתות בעיר הוחלף הריהוט והתהליך נעשה בהדרגה ובמידה רבה תלוי במידת שיתוף הפעולה של מנהלי בתי הספר. סיבה נוספת לאי החלפת הציוד בבתי הספר הרגילים היא הרחבה, שיפוץ או בנייה של חטיבות חדשות בשנים האחרונות. כך או כך, כיתות החינוך המיוחד לא היו חלק מהמהלך הכולל.

"הוצע לנו ציוד מבית ספר רגיל" 

שני ילדיה של ג' לומדים במערכת החינוך בעיר: אחד מהם בחינוך הרגיל והשני בחינוך המיוחד. "כששוחחתי עם גורם בבית הספר של הילד שלי, תלמיד כיתה ב' בחינוך הרגיל, גיליתי שהוא קיבל רק לאחרונה ציוד חדש לחלוטין, בדומה לבתי ספר אחרים בעיר", היא מספרת. "גיליתי שולחנות וכיסאות חדשים, וזה היה שונה מאוד מבית הספר של הבן השני שלי, בחינוך המיוחד. אני יודעת בוודאות להגיד שבבית הספר של הבן שלי שלומד בחינוך המיוחד, השולחנות והכיסאות לא הוחלפו בבית הספר, גם לא בשכבות א' ו-ב'".

לטענת ג', לא רק שהציוד לא הוחלף, אלא שהוצע לבית הספר ציוד שהוצא מבית ספר רגיל. "דיברתי עם גורם בבית הספר שסיפר לי שהוצע לנו ציוד מבית ספר אחר, רגיל. השולחנות בבית הספר של הבן שלי הן על מסגרות ברזל, עם פלטות מתפוררות. זה נראה מאוד לא טוב. דיברתי עם עוד הורים מבתי ספר אחרים, ואני יודעת שהם נראים אותו דבר, וגם בהם לא הוחלף הריהוט. למעשה, על אך הרחבות שנעשו ובניית כיתות חדשות - באף אחת מכיתות החינוך המיוחד לא הוחלפו השולחנות והכיסאות. גם היום, חלק מבתי הספר במצב נוראי, גם מבחינת המבנה עצמו. אני חושבת שזה בעיקר מאוד מעליב".

"הילדים הם לרוב המוחלשים ביותר"

בתל אביב ישנם 15 בתי ספר לחינוך מיוחד. כמו בשאר המדינה, גם בתל אביב-יפו ילדי החינוך המיוחד לומדים באחת משלוש מסגרות: בכיתה רגילה בבית ספר רגיל בעזרת סייעת, בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל או בבית ספר לחינוך מיוחד.

גילת שנהב, תושבת העיר ואם לילד אוטיסט שמשולב בחינוך הרגיל, פעילה בנושא. לדבריה, "הילדים שלומדים בבתי הספר של החינוך המיוחד ולא משולבים בבתי הספר הרגילים, הם לרוב המוחלשים ביותר", אומרת שנהב. "ההורים בבתי הספר הללו הרבה פעמים לא מודעים לזכויות שלהם. הם בדרך כלל לא הורים שיעלו פוסטים זועמים לפייסבוק".

העירייה: "מיליוני שקלים מושקעים בשנה" 

כאמור, בעיריית תל אביב-יפו מאשרים כי הריהוט בחינוך המיוחד לא הוחלף, אך מכחישים כי הוצע לבתי הספר של החינוך המיוחד באופן גורף ריהוט מבתי הספר הרגילים. "בניגוד לנטען, במערכת החינוך בעיר יש ציוד רב המועבר בין בתי הספר השונים לפי הצורך הפדגוגי באותו מוסד", נמסר מהעירייה. "עשרות בתי ספר קיבלו השנה ציוד מבתי הספר אחרים. באשר להשקעה בבתי הספר, דווקא במענה לחינוך המיוחד עיריית תל-אביב-יפו היא העירייה המובילה בארץ, ובכל שנה ושנה מושקעים מיליוני שקלים בתוכניות של תמיכה והעשרה לימודית, כמו גם במערך טיפולים תומך, השקעות בשיפוצים ובשדרוג המבנים והתשתיות הפיזיות של בתי הספר.

"בנוסף, בתחילת שנת הלימודים חנכה העירייה בית ספר חדש לחינוך מיוחד בשכונת ליבנה והוחלף בו כל ריהוט הכיתות בהתאם לצורכי הילדים. כמו כן הורחבו בתי הספר יחדיו ונתיב ומבוצעת בנייה חדשה של בית ספר גיל. יצוין כי לבתי הספר של החינוך המיוחד נדרש ריהוט מותאם ולא ריהוט סטנדרטי והם מקבלים ציוד לאורך כל השנה, ללא קשר למהלך העירוני להחלפת מרחבי הלמידה. לדוגמה: חדרי סנוזלן, חדרי טיפול כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, חדרי מייקרים, ציוד לשיעורי רובוטיקה, בריכות שחייה, אקוסטיקה מיוחדת, חצרות מונגשות ומותאמות בהשקעה של מאות אלפי שקלים לכל בית ספר ועוד".

ברקע הדברים יצוין כי העירייה לא נעתרה לבקשת ynet לערוך סיור בבתי הספר של החינוך המיוחד בעיר על מנת לראות את השולחנות והכיסאות בכיתות הלימוד.

עו"ד רויטל לן-כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אמרה כי "תגובת עיריית תל אביב-יפו מתחמקת ומנסה לייצר מראית עין כאילו כל תלמידי החינוך המיוחד זקוקים לציוד מיוחד, בעוד חלקם, כמו למשל ילדים עם לקויות למידה, נצרכים רק לשיטות הוראה, חומרי הוראה ודרכי היבחנות שונות".

היא הוסיפה כי "לאור תשובת העירייה, הם כנראה לא זכאים לציוד בכלל. לו היה אמת בדבריה של עיריית תל אביב-יפו, הרי שלמשל ילדים בכיתות של לקויות למידה היו, לצורך העניין, כיסאות ושולחנות שמאפשרים למידה בצורות ישיבה שונות ולא זה המצב".