השופט שסבר שיש לזכות את רומן זדורוב: "סיכוי לא מבוטל למשפט חוזר"
שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר, שקבע בדעת מיעוט כי יש לזכות את הרוצח של תאיר ראדה, אמר הבוקר כי "סיכוי לא מבוטל שהתיק יעבור עוד שלב וייערך משפט חוזר". אשתו של זדורוב: "רומן מתרגש ושמח"
שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר - שהיה בדעת מיעוט וסבר שיש לזכות מחמת הספק את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה - אמר הבוקר (יום ו') בכנס באוניברסיטת תל אביב: "יש סיכוי לא מבוטל שהתיק הזה יעבור עוד שלב וייערך בו משפט חוזר". הוא דיבר בעיצומה של ההתפתחות הדרמטית בתיק רצח תאיר ראדה, עם חשיפת הראיה החדשה. ynet העביר את דבריו בשידור ישיר.
בטרם עלה לדוכן הנואמים, נשאל: אתה היית השופט שזיכה את זדורוב מחמת הספק. האם אתה באמת חושב שהוא זכאי לפחות למשפט חוזר?
דנציגר השיב: "נשבעתי לעצמי שלא אדבר על התיק, בפרט אחרי מה שקרה אתמול. אני כן אגיד שלפני חודשים כשסירבתי לדבר עליו, הסברתי שיש סיכוי לא מבוטל שהתיק הזה יעבור עוד שלב וייערך בו משפט חוזר. לא מתאים ולא ראוי ששופט בדימוס יחווה דעתו האם דעת הרוב הייתה נכונה או דעת המיעוט. לא חושב שזה רצוי. יש לנו מערכת רצינית. אני מניח שאם זה יגיע לשלב משפט חוזר, כל התהיות יתבררו".
דנציגר, שנשא דברים באירוע פתיחת השנה של ידידי אוניברסיטת תל אביב, מיקד את דבריו בספק הסביר. הוא אמר באופן כללי כי "במדינת ישראל אפשר לשלוח אדם למאסר עולם לאחר שעמד לדין, הואשם והורשע בעבירת רצח גם אם הייתה דעת מיעוט מזכה. סעיף בחוק קובע שאם נחלקו דעות שופטים, תכריע דעת הרוב. ניתן בדעת רוב לשלוח אדם למאסר עולם. האם זו תוצאה רצויה? זו שאלה. אני לא בטוח".
רצח חנית קיקוס כדוגמה
הוא הזכיר בהרצאתו את סיפור רצח חנית קיקוס מאופקים והרשעתו השנויה במחלוקת של סולימאן אל-עביד: "הסיפור שאציג לכם עכשיו אמיתי, דרמטי אולי כמו משפט זדורוב. ב-10 ביוני 1993 יוצאת חנית קיקוס מביתה של אופקים להשתתף בחגיגת יום הולדת, היא נראית בערב בטרמפיאדה ליד תחנת האוטובוס. היא עומדת לבדה בתחנה לא עלתה לאוטובוס וזו הפעם האחרונה שנראתה. גופתה התגלתה כעבור שנתיים בתוך בור מכוסה סמוך לנאות חצרים. היא הגיבורה הטרגית של הסיפור.
"השני הוא סולימאן אל-עביד בדואי שעבד במזבלה על הדרך בין אופקים לבאר שבע. את עבודתו היה מסיים ב-6:00 בבוקר. ביום היעלמותה הוא הגיע לעבודה ברכב פרטי ואמר שהולך לבדוק את כמות האשפה באתר ויוצא משם אחרי ששטף את הרכב. בחקירות הראשונות שלו הוא מכחיש, אז מוכנס מדובב לתאו והוא מודה כי אסף בחורה במכונתו אנס וזרק אותה. בהמשך מודה שוב מודה ומשחזר. בשלב מסוים אומר שהוא הודה במה שלא עשה וכעבור כמה זמן שב והודה. מוגש נגדו כתב אישום בגלל הודאתו. התיק עבר ארבעה שלבים. המחוזי קבע שהוא אשם ברצח ובאינוס המנוחה, דעת המיעוט קבעה אחרת.
"השופט הנדל שהחליט לזכות סבר שההודאה לא שיקפה את האמת, הוא סבל מפיגור קל. ב-95 התגלתה הגופה, אל-עביד הודה שאנס ורצח וטמן באתר אחר - דודאים. בהסכמת המדינה והסנגור, חזר התיק למחוזי בבאר שבע לדיון מחודש. שם דעת הרב נשארה בעמדתה - אשם. הנדל הפעם בדעת המיעוט היה נחרץ יותר. אם סבר שיש לזכותו מחמת ספק בפעם ראשונה, בפעם השנייה אמר שזה צריך להיות זיכוי מוחלט. אל-עביד סבל מפיגור קל בינוני, שמשליך על מהימנותו, הופעל עליו לחץ על ידי החוקרים והמדובב, מיקום הגופה, הוא חזר מהודאתו והשופט הנדל אומר 'אל-עביד המציא תשובות מתאימות', שאלות החוקרים היו מדריכות ואין גרסה חוץ מאותה הודאה שלו מחוץ למשטרה. בבית משפט אמר 'לא עשיתי כלום'".
דנציגר ציין כי דווקא משפטו של אל-עביד עורר שורה של פעולות ותהיות על המצב שבו די בדעת רוב לשלוח אדם לרצות מאסר עולם. "הצעת החוק ב-98 אומרת שהרשעות ברצח צריכות להיות פה אחד. ב-2007 פנתה הסנגוריה הציבורית לשר המשפטים לשקול לשנות את החוק שמאפשר הכרעה ברוב דעות. מרים בן פורת הכינה חוות דעת אם יש לתת חנינה לאל-עביד ולבדוק אם יש מקום לשנות את עניין דעת הרוב. היא חשבה שלא צריך לשנות את החוק אבל המליצה לקצוב את עונשו של אל-עביד כי עלול להיווצר הרושם שיתרחש בעניינו עיוות דין כי צדק לא אמור רק להיעשות אלא גם להיראות".
"רומן מתרגש ושמח"
אשתו של זדורוב, אולגה, אמרה ל-ynet בעקבות ההתפתחות בתיק: "הבעיה שלי היא שאנשי החוק עדיין לא רוצים להכיר בזה, למשוך את כתב האישום ולשחרר את בעלי. ראייה פורנזית, שכולם חיכו לה. יש כמה אנשים שרוצים פשוט לעמוד על שלהם ולא מסכימים להרפות, לא מסכימים בעצם להודות. אנחנו בני אדם, כולם מבינים שקרתה טעות - תשחררו את בעלי לאלתר!"?
היא הוסיפה: "דיברתי עם רומן, הוא מתרגש ושמח, הוא מאוד נסער. כולם בבית הסוהר כבר מברכים אותו, גם אסירים וגם סוהרים, אומרים לו 'אתה הולך הביתה'".
"אם לא היינו מתעקשים על ההגנה, משלמים כסף, התעקשנו שיבדקו שוב את השיערות וזה מה שקיבלנו", הוסיפה אולגה. "אני בטוחה שהוא יחזור הביתה, זה רק עניין של זמן, אבל אני כבר לא רוצה לחכות. אני רוצה שזה יקרה כמה שיותר מהר".
השופט שזיכה
דנציגר, שכיהן עד לאחרונה כשופט עליון החליט לפרוש מכהונתו שנים לפני תום הכהונה לאחר שמונה לתפקיד ב-2007 והיה אמור לכהן חמש שנים נוספות. הוא היה היחיד מבין שלושת השופטים שדנו בערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הילדה תאיר ראדה, שקבע שיש לזכותו: "הצטברות הראיות מטילה צל כבד בשאלת חפותו. לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש לזכות את המערער מחמת הספק", קבע דנציגר, והוסיף: "אין לפסול את המשקל המזכה של דעת המיעוט כי עקרון דעת הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות", אמר השופט שציין כי "במשפט הפלילי קשה להשיג ודאות מוחלטת".
דנציגר מצא שיש ראיות שעומדות בסתירה להודאות, ובהן חתך הסכין ועקבות הדם. הוא קבע שההמצא שהחתך על סנטרה של ראדה בוצע בידי סכין משוננת עומד בסתירה להודאות. בנוסף דנציגר טען שעקבות הנעליים הזרות בתא השירותים מפחיתות את עוצמת הראיות. בסופו של דבר הדגיש אז דנציגר כי מדובר במקרה גבולי, המצוי כ"פסע" מהרשעה, וכן כי האפשרות שזדורוב הורשע על לא עוול בכפו אינה גבוהה ומחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה.
בשיחה שערך בכנס עורכי הדין ב-2017, התייחס דנציגר לפרשה: "יש בתא השירותים הזה שלוש עקבות של נעל שהן לא של זדורוב.... המשטרה בודקת את כל מי שהיה בחקירה. אף נעל של אף שוטר לא מתאימה לזה. אף נעל של עובד כלשהו בבית הספר לא מתאימה לעקבות האלה. אותי זה מטריד. האם זה אומר שזדורוב לא היה יכול להיות הרוצח? אבל זה מטריד. יכול להיות שיש עוד סכין שלא נמצאה. יכול להיות שיש עוד אדם שמעורב שלא נמצא".
הוא העלה טענות נוספות בעד זיכויו של זדורוב וסיכם: "אני לא אומר שעל זה בלבד צריכים לזכות אדם. זדורוב הודה בקולו שהוא עשה את זה. זה לא אומר שבוודאות זדורוב לא היה שם. אבל זה לדעתי נופל בקטגוריה של דבר מה סותר או דבר מה חסר. רק אציין בסיום העניין הזה, שבסוף פסק הדין שלי אמרתי שמבחינתי זה לא 'אני משוכנע שהוא לא עשה את זה'. אני אמרתי שזה זיכוי שהוא כפסע מהרשעה".
אמש זימן המכון לרפואה משפטית את סניגורו של זדורוב ואת נציגי הפרקליטות בעקבות "ממצאים פורנזיים חדשים". כך פורסם לראשונה ב-ynet. לפי המכון, נמצאה שערה שמתאימה ל-DNA של א"ח, בן זוגה לשעבר של א"ק - שלגביה הצטברו כמה עדויות בנוגע לרצח. מהמכון נמסר כי "נלקחו שתי דגימות חדשות שייתכן שיובילו לבדיקות נוספות". לנוכח הממצאים, במשטרה יבקשו ככל הנראה לגבות עדות מא"ק - ששוהה כעת בחו"ל.
לפנייה לכתב/ת 
