חברה תפצה עובדת שעברה לידה שקטה ופוטרה

העוזרת האישית של מנכ"ל "איי.די.וו. מודולר" הוצאה לחופשה אחרי כניסתה להריון, בנימוק שתפקודה לקוי. החברה תשלם לה 31 אלף שקל

עו"ד רבקה הדר-ברבשפורסם: 30.10.18 , 19:27

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה עובדת שהעסקתה בחברת מתקני התצוגה "איי.די.וו. מודולר" הופסקה אחרי היריון שהסתיים בלידה שקטה, ופסק שהיא תפוצה בכ-31 אלף שקל. השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קבעה שהחברה פעלה שלא כדין כשהעלתה את העובדת על נתיב של "מועמדות לפיטורים" עם היוודע דבר הריונה והוציאה אותה לחופשה כפויה.

התובעת החלה לעבוד בחברה ב-2011 כמזכירה ומנהלת. באפריל 2012 נוספו לה סמכויות כעוזרת אישית של מנהל החברה והיא קיבלה תוספת לשכרה. ביולי 2012 היא הודיעה למנהל שהיא בהיריון, ובסמוך לאחר מכן כתב לה המנהל שתפקודה "בלתי מתקבל על הדעת", מכיוון שהיא נעדרת רבות ומבזבזת שעות עבודה בגלישה בפייסבוק ובניהול שיחות אישיות בטלפון.

דיני עבודה

פוטר בגלל רומן עם קרובה של הבוס – ויפוצה

עו"ד אסתי עוקב

עובד במסעדה באילת הושעה לאחר שנחשפו קשריו עם קרובת המשפחה, שהועסקה גם היא במקום. ביהמ"ש קבע שהוא יפוצה בכ-95 אלף שקל

פוטר בגלל רומן עם קרובה של הבוס – ויפוצה

בסוף חודש אוגוסט זומנה העובדת לשימוע שבו הועלו כלפיה טענות בנוגע לאיחורים, יחסי אנוש, חוצפה וזלזול. החברה הודיעה לה שהחליטה לפעול לקבלת היתר לפיטוריה מהממונה על עבודת נשים וכי נוכחותה "מסבה נזק", ולכן והיא מתבקשת לשהות בחופשה על חשבון החברה עד לקבלת החלטת הממונה. בדצמבר איבדה העובדת את העובר ועברה "לידה שקטה". לאחר מכן היא שהתה בחופשת לידה בתשלום מהביטוח הלאומי. כחודש לאחר מכן החליטה הממונה שלא להתיר את הפיטורים משום שיש קשר בין ההיריון לבין רצון החברה לסיים את ההעסקה. אבל העובדת לא שבה לחברה והקשר בין הצדדים נותק.

באפריל 2013 היא הגישה תביעה נגד החברה בטענה שפעלה בניגוד לחוק עבודת נשים כשדרשה ממנה לא להגיע לעבודה עד להחלטת הממונה. לדבריה, פיטוריה נבעו רק בשל הריונה - בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את הטענות ופסק שמשבר אמון בין המעסיקה לבין התובעת הוא שהביא לפיטורים ולא ההיריון. עוד נקבע כי העובדת מצאה מקום עבודה חדש במהלך חופשת הלידה ובחרה מיוזמתה לא לחזור לחברה.

בערעור שהגישה הדגישה העובדת לשעבר שהטענות על תפקודה הועלו רק לאחר שהודיעה שהיא בהיריון, ומרגע זה היא הפכה בבת אחת מעובדת חרוצה לעובדת גרועה. החברה, מנגד, תמכה ציינה שלא הייתה מרוצה מתפקודה העובדת כבר בחודשים הראשונים לעבודתה. היא הוסיפה כי העובדת לא פוטרה אלא בחרה מטעמיה לסיים את עבודתה.

אבל השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קיבלה את הערעור וקבעה שהחברה הפרה את חוק עבודת נשים כשהוציאה את המערערת לחופשה כפויה תוך כדי הריונה בזמן ההמתנה להחלטת הממונה.

באשר לחוק השוויון הובהר שגם אם ניתן לצאת מנקודת הנחה שהעובדת התפטרה בסופו של דבר, אין בכך לפטור את החברה מפיצוי. לדבריה, השתלשלות העניינים מלמדת שהחברה החליטה לפטר את המערערת והבהירה לה זאת בכל דרך אפשרית. "העלאת העובדת על נתיב של 'מועמדות פיטורים' מחמת היותה בהיריון מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה", כתבה השופטת והדגישה שעובדת היותה בהיריון היוותה גורם בהחלטה על פיטוריה.

בסיכומו של דבר חויבה החברה לפצות את העובדת ב-11,250 שקל בשל הפרת חוק עבודת נשים וב-20 אלף שקל על הפרת חוק השוויון. בנוסף היא חויבה בהוצאות בסך 6,500 שקל. השופטים אילן איטח וחני אופק-גנדלר הצטרפו לפסק הדין.