תרבושים, חיג'אב וגוספל בעצרת תמיכה בפיטסבורג: "לא שכחנו את עזרת היהודים"
לא הרחק מבית הכנסת שבו נרצחו 11 מתפללים, נערך מפגן תמיכה עצום ממדים בקהילה היהודית. גבר שחור אמר לי "לא שכחנו איך היהודים עזרו לנו כשנלחמנו עבור זכויות האזרח". על הגעת הנשיא טראמפ הם לא מוכנים לשמוע: "אינך רצוי בעירנו". שליחת ynet לפיטסבורג מדווחת
בדיוק כשהקהילה היהודית עסקה בהכנות להלוויות 11 קורבנות הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, הובא לבית המשפט במרחק של חמש דקות נסיעה משם הרוצח רוברט באוורס. "האם אתה מבין את 29 האישומים שהוגשו נגדך?" שאל השופט את הנאשם שישב באולם על כיסא גלגלים, אזוק בידיו וברגליו, ועל פניו מבט אטום. באוורס השיב: "כן".
התביעה האמריקנית הודיעה כי תבקש לגזור על הרוצח עונש מוות, ובינתיים נקבע כי הוא יישאר במעצר ללא אפשרות שחרור עד לשימוע שייערך לו בבית המשפט הפדרלי בפיטסבורג ביום חמישי הקרוב. שני האחים שנרצחו בטבח, דייוויד וססיל רוזנטל, יובאו למנוחות היום (יום ג'). עדיין לא נקבע מועד להלוויות שאר הנרצחים מאחר שהליכי זיהוי הגופות טרם הסתיימו.
בלילה שקדם להלוויות נערך מפגן תמיכה עצום ממדים בקהילה היהודית של פיטסבורג שחוותה את האירוע האנטישמי הקשה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. על הבמה עמדה מקהלת שירי גוספל ובכללה לבנים, שחורים, יהודים, נוצרים ומוסלמים. בקול גדול הם שרו "הללויה", ולאחר מכן מזמורי אבל ונחמה.
האירוע התקיים באולם מרהיב ביופיו שקושט בדגלים, בלב מוזיאון "החיילים והמלחים" בשכונת אוקלנד בפיסטבורג, לא הרחק מבית הכנסת "עץ חיים" שבו אירע הטבח. אלפים הצליחו להיכנס לעצרת ההזדהות עם הקהילה היהודית, אבל אלפים אחרים נותרו בחוץ, בגשם, עם נרות ודמעות.
אין מילים שיכולות לנחם
בטעות נכנסתי לאזור שהיה שמור לאבלים, לא לעיתונאים. אישה מקומית, אפרו-אמריקנית, נפלה עליי בחיבוק גדול ואמרה לי שאין לה מילים שיכולות לנחם. היא דיברה אליי בדמעות. התיישבתי באחת השורות הראשונות. לידי משפחה חבוקה: אב, אם ושתי בנות. מלפניי אישה מבוגרת, אולי בת 90, נתמכת על ידי שתי נכדותיה שלא הפסיקו לחבק אותה וללטף לה את הראש.
"אני אתפלל בשבילך, אתה תתפלל בשבילי", שרה המקהלה על הבמה. ג'ף פינקלשטיין, נשיא הפדרציה היהודית של פיטסבורג, אמר: "בטבח הזה איבדנו יותר ממניין", וקול גדול של בכי נשמע בקהל. לאט לאט הוא הקריא את השמות ו-11 פעמים אמר בקול שבור "ברוך דיין האמת".
שעתיים לפני עליית הנואמים לבמה, החלו אנשים סביבי לדבר זה עם זה בכעס, האבל החל להפוך לזעם. "רק שלא יבוא לכאן, רק שלא יבוא", הם אמרו אחד לשני. הכוונה בדבריהם הייתה לנשיא דונלד טראמפ, שאותו רואים בקהילה היהודית כשותף ובעל אחריות לזוועה.
הנוכחים כיבדו במשך שעתיים את הנרצחים ואת בני משפחותיהם, והבטיחו כי תושבי "עיר הפלדה" לא יישברו. אבל בטקס הזה, שנועד לחבק ולהעצים את בני הקהילה היהודית, הפך כאמור היגון לכעס מתפרץ: 11 מנהיגים יהודים בקהילה ניסחו מכתב שהועבר לנשיא טראמפ. "אינך רצוי בעירנו עד שתוקיע את הלאומנות הלבנה בארצות הברית".
טראמפ מצדו אמר שהוא מתכוון להגיע עוד השבוע לעיר, אבל הקהילה היהודית לא רוצה את החיבוק שלו ולא את מילותיו המנחמות. "הפצת שקרים וזרעת פחד", הם כתבו לו. "ערערת את הביטחון של אנשים מצבע אחר, הלהט"ב ובעלי מוגבלויות. התורה לימדה אותנו שכל אדם נברא בצלם האלוהים".
הזעם כלפי הנשיא התגבר כשהוא הגיב לטבח ואמר כי אם למתפללים היה נשק - היו פחות הרוגים. בקהילה ראו בכך הפניית אצבע מאשימה כלפי הקורבן. "הרוצח ירה בשוטרים חמושים מכף רגל עד ראש", אמר לי בדמעות צעיר חובש כיפה שמשפחתו חברה בבית הכנסת "עץ חיים". הוא אמר עוד: "הנה, לשוטרים היה נשק, והרוצח פצע אותם קשה. מה זה היה עוזר אם לרב או לגבאי של בית הכנסת היה אקדח?"
מרקם החיים בשכונת הסנאים בפיטסבורג הוא מיוחד במינו: זו קהילה שידועה ברוח הליברלית והפתוחה, עם נכונות לקבל את האחר. לעצרת התמיכה במוזיאון הגיעו חובשי תרבושים, עטויות רעלות וחיג'אב, גברים בבגדי כמורה וכמובן חובשי כיפות. הם גאים בכך שהצליחו לאמץ אורח חיים של משפחה אחת גדולה.
עד אמש אספה הקהילה המוסלמית באזור 50 אלף דולר כדי לסייע למשפחות האבלים. לבתי קרובי הנספים הגיעו שיירות של מאכלים בטעמים של כל בני הדתות. "אנחנו לא שכחנו איך היהודים עזרו לנו כשנלחמנו עבור זכויות האזרח ועמדו לצד השחורים של אמריקה", אמר לי אדם שחור מבוגר שצעד לדבריו ליד מרטין לותר קינג בשנות ה-60. "הם צעדו איתנו, הם שלחו את עורכי הדין הטובים שלהם לסייע לנו. אנחנו לא שכחנו ועכשיו אנחנו כאן איתם בפיטסבורג".
לתחושות הזעם חהיה מן הסתם ביטוי בשבוע הבא בבחירות האמצע: אמנם פיטסבורג, כמו פילדלפיה, הן שתי הערים שבהן יש רוב דמוקרטי אבל פנסיבלבניה כולה הצביעה עבור טראמפ בבחירות לנשיאות והשאלה הפוליטית עתה איך ישפיע הטבח הזה, אם ישפיע, במצב שבו כל יהודי אמריקה כבר לא יכולים להרגיש בטוחים בארצות הברית של טראמפ.
לפנייה לכתב/ת 
