טיפול מונע ל-HIV לאחר חשיפה (PEP) - מי צריך לקחת ומתי?
טיפול ה-PEP הוא טיפול המבוסס על שילוב תרופות שניתנות עד 72 שעות מזמן חשש להדבקה בנגיף. באילו עוד מצבים הטיפול הזה מומלץ, איזה רופא יכול לתת אותו ועל מה חשוב להקפיד כדי שהטיפול יצליח?
בשיתוף הוועד למלחמה באיידס
טיפול PEP מבוסס על שילוב תרופות, אותן לוקחים במשך חודש והוא ניתן לכל מי שיגיע לבית החולים תוך 72 שעות מזמן המגע המיני הלא מוגן, ורופא יאשר כי אכן קיים חשש להדבקה ב-HIV כתוצאה ממגע זה והמטרה שלו היא למזער את הסיכויים להדבקה.
חשוב לדעת כי PEP הוא לא גלולת "היום שאחרי" והוא בהחלט לא תחליף לשימוש בקונדום.
מה זה PEP?
* POST – לאחר
* EXPOSURE – חשיפה (לנגיף)
* PROPHYLAXIS – טיפול מונע
באילו מצבים צריך לשקול לפנות לקבלת PEP?
1. חשיפה כמעט ודאית לנגיף, לדוגמא את/ה שלילי/ת ל-HIV ונמצא בזוגיות עם מישהו שהוא חיובי. למרות שאתם מקפידים תמיד על מין מוגן – קרה דבר ונקרע הקונדום בעת החדירה.
2. חשיפה אפשרית לנגיף, כמו לדוגמא קיום יחסי מין מוגנים עם פרטנר שסטטוס ה-HIV שלו לא ידוע, וקרע בקונדום במהלך החדירה (בקונדום תקין בעל תקן אין קרעים קטנים או מקרוסקופיים. או שהוא נקרע לגמרי או שלא).
3. קיום יחסי מין לא מוגנים הכוללים חדירה עם פרטנר שסטאטוס ה-HIV שלו לא ידוע, או ידוע כחיובי.
מתי צריך לבקש לקבל את הטיפול?
כמה שיותר מהר, יותר טוב. יעילות הטיפול תלויה בזמן שעבר מאז החשיפה: ככל שהטיפול ניתן קרוב יותר למועד החשיפה, כך הוא יעיל יותר. אם עברו כבר 72 שעות מרגע החשיפה, לא יינתן PEP בשום מקרה מאחר ובשלב זה הטיפול כבר אינו יעיל.
ממחקרים לא מבוקרים נמצא כי בקרב 66 אנשים שנחשפו לנגיף וקיבלו טיפול מונע הייתה הדבקה אחת, בעוד בקרב 131 אנשים שנחשפו אך לא קיבלו טיפול מונע נדבקו עשרה אנשים.
חשוב לציין, כי לא ניתן לבדוק במאת האחוזים את יעילות הטיפול, כיוון שלא קיימות בדיקות המסוגלות לזהות הדבקה בשלב כה מוקדם, ולמעשה הטיפול המונע ניתן במצבים בהם עדיין לא ניתן לבדוק האם התרחשה הדבקה.
לאחרונה הודגם כי נטילת הטיפול מעל ל-48 שעות לאחר החשיפה מקטינה את יעילותו באופן משמעותי, ולכן במצבים בהם מומלץ לקבל PEP יש לעשות זאת בהקדם האפשרי.
איך מקבלים ומי מחליט על זה?
אם קיים חשש שנחשפתם ל-HIV, פנו בהקדם האפשרי (ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר החשיפה) לחדר המיון של אחד מבתי החולים המפורטים מטה. ניתן לפנות לקבלת הטיפול - 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
בעקבות שיתוף פעולה של הוועד למלחמה באיידס עם איג"י ( ארגון נוער גאה) והחברה הישראלית לרפואת האיידס, כיום גם קטינים (גיל 14 ומעלה) יכולים לגשת למיון ולקבל את הטיפול ללא אישור הורה, לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית של בית החולים המטפל.
אפשר להגיע ישירות למיון או שצריך הפניה?
ביקור במיון חייב בתשלום אגרה, אלא אם יש התחייבות של קופת החולים (טופס 17), או במקרים המוגדרים מראש על ידי משרד הבריאות ובתקנונים של קופות החולים. טיפול מונע ל-HIV אינו אחד מהמקרים האלה, לכן על מנת להיות פטורים מאגרת ביקור במיון עליכם להצטייד מראש בהתחייבות.
איך עושים זאת?
דרך אחת היא לבקר אצל רופא משפחה ולבקש ממנו הפניה למיון. זו עלולה להיות דרך מסורבלת שכרוכה בקביעת תור או ניסיון להיכנס לרופא ללא תור בגלל מקרה חירום, והזמן דוחק. הדרך הפשוטה והמהירה יותר תהיה להתקשר למוקד הטלפוני של קופת החולים ולבקש לדבר עם מוקד האחיות.
אם האחות במוקד תאשר את הצורך בפנייה למיון, הפניה הטלפונית מתועדת במחשב ונחשבת לפי תקנוני הקופות כהתחייבות של הקופה לכל דבר ועניין. במקרים מסוימים האחות עלולה לדרוש מכם לבקר אצל רופא המשפחה. במצב כזה עליכם להבהיר את דחיפות העניין ולהתעקש על קבלת הפניה מהמוקד הטלפוני. בשני המקרים – בין אם ההפניה היא מרופא המשפחה ובין אם מהאחות במוקד, קופת החולים תכסה את אגרת המיון.
מה קורה לפונה בהגעתו למיון?
בקבלתו למיון מבוצעות מספר בדיקות. ראשית, בדיקת HIV הבודקת האם לא היתה כבר הדבקה בעבר (ואז כל הטיפול המונע מיותר). כמו כן, מתבצעת ספירת דם ובדיקת תפקודי כבד וכליות הבאות לשלול מצב בריאותי שאינו מאפשר לקיחת הטיפול.
בנוסף, במידה ומדובר בחשיפה ביחסי מין, ניתן טיפול אנטיביוטי לכיסוי מחלות מין נוספות (זיבה וקלמידיה). בתום הבדיקות, ולאחר התייעצות של רופא המיון עם רופא איידס ניתנות במיון מספר מנות של טיפול ליום או יומיים הקרובים.
האדם מונחה לפנות למרכז האיידס בביה"ח לקביעת תור להתייעצות עם רופא איידס להסבר על הטיפול ותופעות הלוואי שלו, וכן לקבלת מרשם להמשך הטיפול במידה ויוחלט להמשיכו.
במהלך ובתום הטיפול האדם מונחה לביצוע בדיקות נוספות, שהחשובה שבהן היא כמובן בדיקת HIV לאחר שלושה שבועות מסיום הטיפול המונע, לודא שלא התרחשה הדבקה.
מה ישאלו אותי בחדר מיון?
השאלות שהרופא ישאל בחדר המיון יכולות להיות אישיות מאוד וגם לגרום לתחושת אי נוחות. אתם תתבקשו לספר על הפרטנר שאיתו/ה קיימתם סקס לא מוגן, תישאלו לגבי האקט המיני, מתי היה, מה כלל מה היה התפקיד שלך במין והאם הייתה שפיכה בפנים או בחוץ.
זיכרו כי הרופא מבקש לקבל את כל המידע הזה לא בשביל לספק את סקרנותו אלא כדי לקבל החלטה נכונה בעניין בריאותי. אם אתם לא מרגישים בנוח עם הסיטואציה, תתגברו על הבושה שלך וזיכרו למה הגעתם לשם, למנוע הדבקה ב-HIV.
בכל מקרה, על כל המידע שתספרו לרופא חל חיסיון רפואי כך שאתם יכולים להיות רגועים. ככל שתקפידו יותר על מסירת פרטים מדויקים, כך הרופא יוכל להגיע להחלטה המתאימה ביותר עבורכם בנוגע למידת הצורך במתן הטיפול המונע ובהרכבו.
קיבלת PEP? כמה דברים שאת/ה חייב/ת לדעת
ההקפדה על המשטר התרופתי היא חיונית להצלחתו של הטיפול המונע. אם קרה משהו ובאופן חריג החמצת מנה של התרופות, הקפד/ידי לקחת אותה מיד ברגע שנזכרת. אל תדחה את זה למאוחר יותר ואין ליטול מנה כפולה במועד הבא של נטילת התרופות. זה עלול לסכן אותך ולגרום לתופעות לוואי חמורות.
דבר חשוב נוסף: אם אתם משתמשים בסמים מכל סוג שהוא או באלכוהול, קחו בחשבון שהם עלולים לפגום ביעילותו של הטיפול ועשוי לחול שינוי גם באופן שבו הסמים משפיעים על הגוף.
יתרה מכך, צריכת אלכוהול ו/או סמים יכולים לגרום לכם לפספס כדורים ולא לעמוד במשטר התרופתי ההכרחי להצלחת הטיפול.
לפרטים נוספים ולבדיקות HIV אנונימיות ומהירות בקרו באתר הוועד למלחמה באיידס.
בשיתוף הוועד למלחמה באיידס
לפנייה לכתב/ת 
