4 כללים שיעזרו לאנשים החיים עם HIV לשמור על אורח חיים בריא
הבשורה כי נדבקתם בנגיף ה-HIV יכולה להיות מטלטלת ללא ספק, אולם באמצעות שמירה על כמה כללים בסיסיים אפשר להמשיך ולנהל חיים בריאים
בשיתוף הוועד למלחמה באיידס
כמדי שנה מתקיימים בישראל אירועים להעלאת המודעות ל-HIV לקראת יום האיידס העולמי שיתקיים ב-1 בדצמבר. הסיבות לקיום השבוע הזה שונות ומגוונות, אחת מהחשובות ביניהן מתמקדת בשינוי תפיסות חברתיות, אך לנושא המורכב הזה פנים רבות. אחת מהן, היא בתחום שמירה על אורח חיים בריא לאנשים החיים עם HIV.
"נגיף ה-HIV התגלה בערך לפני 35 שנים, בתחילת שנות ה-80 ומאז קרתה מהפכה גדולה מאוד. אז התפיסה הייתה שלהיות נשא משמע גזר דין מוות", מספר ד''ר דניאל גרופל, רופא למחלות זיהומיות במרכז הרפואי סורוקה.
"היום יש לנו טיפול תרופתי כל כך יעיל, טוב, פשוט ומתקדם, עד שאפילו קיימים מחקרים שמראים שאורך חיי בחור בן 20 החי עם הנגיף, יהיה זהה לתוחלת חייו של אדם באותו גיל בדיוק שאינו נשא. הטיפול מתקדם ונטול תופעות לוואי באופן יחסי".
הוא מסביר כי "כיום לצערנו לא מעט אנשים, גם כאלה המגלים שהם חיים עם HIV בטוחים שחייהם עומדים להשתנות מהקצה אל הקצה. מצד אחד אנו יודעים שהנגיף אמנם אינו משפיע על אורח החיים ואיכותם אבל כן, יש סבירות גבוהה יותר לפתח מחלות 'אורח חיים' כמו מחלות לב, טרשת ועורקי הלב, סוכרת ולחץ דם. אין ספק שהמחלות האלה מופיעות יותר אצל מטופלים ואנשים החיים עם HIV".
ד"ר גרופל מדגיש שלא ברור עד היום מה הגורם לנתון הזה, אך זו המציאות. "אדם בן 50 בממוצע, 'יזכה' לקבל בין מחלה אחת או שתיים לעומת מטופל החי עם HIV "שיזכה" לבין שתיים לשלוש".
כך תשמרו על אורח חיים בריא:
1. מעקב
"סט ההמלצות הראשון והחשוב מכל הוא להיות במעקב", מסביר ד"ר גרופל. "שילוב בין מעקב רציף ללקיחת הטיפול הוא קריטי על מנת לשמור על אורח חיים נכון. האנשים החיים עם HIV חייבים לשמור על עצמם כמה שיותר. כי כשמטפלים בנגיף ומגיעים למצב בו הוא Undetectable, הנגיף אינו ניתן לאיתור וסיכוי ההידבקות נמוך. מצב זה גם מגדיל את הסיכוי לאריכות ימים עם יכולת להימנע מזיהומים ואיידס".
2. בריאות הגוף
סט ההמלצות השני עליו ממליץ ד"ר גרופל הוא הימנעות מעישון, תזונה נכונה, שמירה על אורח חיים בריא מבחינת פעילות ספורטיבית, "אותן המלצות שאמליץ לכלל האוכלוסייה, אך ביתר שאת. כאן, הדבר הזה שאפשר להפסיד, הוא גבוה יותר, לכן, סט ההמלצות הזה מומלץ לכל אדם באשר הוא ובמיוחד לאנשים החיים עם HIV.
3. לא לשמור בסוד
"הנדבך השלישי קשור לנפש יותר מאשר לגוף והוא להחליט האם ולמי מספרים", אומר ד"ר גרופל. לדבריו, למרות שיש מגמת שיפור בשנים האחרונות מבחינת הסטיגמות שקשורות לנגיף, הן מאוד רחוקות מלהיעלם.
"חלק מהמטופלים מתביישים לספר ובעיניי זה חלק מהתמודדות טובה ובריאה יותר. כשמגיעים אליי מטופלים שלא סיפרו לבני הזוג, לילדים או לנכדים אני תמיד מציע לעזור, להסביר להם מה זה אומר ובעיקר את העובדה שזה לא מדבק, גם לא ביחסי מין".
ד"ר גרופל נותן דוגמה למטופלת בת 65 שאובחנה בגיל מתקדם יחסית. "היא נכנסה בבכי שלא ניתן היה להשתלט עליו וכשניסינו לברר למה היא בוכה, היא הסבירה שזאת מכיוון שהיא לא תוכל יותר לשמור על הנכדים שלה מחשש שתדביק אותם. עוד באותו היום הבאנו את שבעת ילדיה של האישה, סיפרנו להם, הסברנו להיות בדיוק מה זה אומר והאמת שאני אפילו הצעתי לה מולם, לבוא לשמור על הילדים שלי.
"לצערי היא לא הסכימה, אבל מהפגישה הזאת היא יצאה עם חיוך. מאז, בכל פעם שאני רואה אותה אנחנו מתחבקים ומתנשקים ומחייכים וזה לא מכיוון שטיפלתי בה, אלא מכיוון שמצאנו את הדרך ואת הכתובת הנכונה והתזמון הנכון לספר למשפחה וזה עשה פלאים. מיותר לציין שהיא עדיין שומרת על הנכדים שלה, אין ספק שזה תורם לבריאות שלה".
דוגמה נוספת שנותן הרופא היא של מטופלת שהגיעה ממש לאחרונה לאחר שנדבקה בנגיף לאחר אונס. "היא לא מספרת לבעלה כי שהיא לא רוצה לפתוח את סיפור האונס. במקרה הזה, אנחנו עדיין בתוך הסוד הגדול בגלל שהיא חדשה, אבל אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מנסים לעשות הוא למצוא דרכי התמודדות ולהבין איך ניתן יהיה לפרק את החומה הזאת. בעיניי, לשמור את הסוד הזה לבד להתמודד איתו לבד מעצים את הקושי ואני מאמין שזה גם משנה את התוצרים הגופניים בסופו של דבר, אבל אין לי הוכחה, זו רק התחושה שלי".
4. הגנה עצמית
הנדבך האחרון הוא נקודתי להתמכרויות או לדרכי הדבקה. "הכוונה שלי, היא שאם נגיף ה-HIV מועבר באמצעות מגע מיני? אז איך ניתן להימנע גם ממחלות אחרות המועברות כך. אם ההדבקה נעשה דרך שימוש בסמים, אז לנסות להתמודד איתו. אם ההתמודדות מלווה בשתיית אלכוהול מוגזמת, לנסות להשתלט על כך. אלה דברים שאנחנו רואים בשכיחות גבוהה אצל המטופלים שלנו וחשוב לדעת להתמודד עם מחלות שאינן פחות קשות ולא פחות מורכבות מאשר הטיפול בנגיף.
ד"ר גרופל מסכם ומסביר שלדעתו, יש מקום ליחס מיוחד לאנשים שחיים עם הנגיף וחלק גדול מהשינוי שעוד צריך להתרחש לא בהכרח תלוי בהם. "אם החברה תהיה פחות סטיגמטית ויותר מקבלת, תדעו יותר לגבי הדרך בה איך נדבקים ובעיקר איך לא נדבקים. חשוב שגם בני המשפחה וחברים יעברו את התהליך ויבינו את המצב".
בשיתוף הוועד למלחמה באיידס