שינוי מגמה? ישראל עולה 5 מקומות במדד עשיית העסקים
לאחר הידרדרות של 25 מקומות בתשע השנים האחרונות, ישראל עולה למקום ה-49 במדד ה-Doing Business של הבנק העולמי. עם זאת הדו"ח קובע כי ישראל ירדה בדירוג בקטגורית הקמת עסק. הנתונים על רקע הקמת ועדה בין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל
האם המאמצים נשאו פרי? ישראל עלתה למקום ה-49 במדד ה-Doing Business של הבנק העולמי לשנת 2019 על רקע פעולת ועדה בין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל שהוקמה בידי החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, והציגה את מסקנותיה לפני כחצי שנה. זאת לאחר שישראל הידרדרה במדד מאז 2009 מהמקום ה-29 למקום ה-54 אשתקד.
ישראל יורדת שני מקומות בדו"ח עשיית העסקים לשנת 2018
חלום מסוכן? לשליש מהישראלים יש כוונה לפתוח עסק ב-3 השנים הקרובות
כזכור, מטרת הוועדה הבין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל היתה להציג המלצות להתוויית קווים מנחים והצעות למתן מענה רוחבי, כולל ומתמשך לבעיות ולחסמים הקיימים בסביבה העסקית ובממשק של משרדי הממשלה מול המגזר העסקי.
כעת נראה שחל שיפור מה, וישראל ניצבת במקום ה-49 מתוך 190 מדינות במדד של 2019, עם ציון משוקלל של 73.23. ישראל עוקפת השנה מדינות כמו מונטנגרו, המדורגת מקום אחד מתחתיה – במקום ה-50, וכן כמו איטליה, שניצבת במקום ה-51. עם זאת, ישראל מדורגות נמוך יותר ממדינות כמו תורכיה, ארמניה וקזחסטן.
שלושת המקומות הראשונים במדד נותרו ללא שינוי לעומת 2018 ו-2017, כאשר בראש הטבלה ניצבת ניו זילנד, שנייה מדורגת סינגפור ושלישית דנמרק. הונג קונג העפילה למקום הרביעי מהמקום החמישי בשנה שעברה, ואילו דרום קוריאה הידרדרה מהמקום הרביעי בשנה שעברה למקום החמישי השנה.
את המקום השישי תפסה גאורגיה שהעפילה מהמקום התשיעי במדד שפורסם אשתקד. במקום השביעי ניצבת נורווגיה, שקפצה מהמקום השמיני במדד אשתקד, במקום השמיני ארה"ב, שהידרדרה שני מקומות לעומת המקום השישי במדד אשתקד, ובמקום התשיעי מדורגת בריטניה, שהידרדרה גם היא שני מקומות לעומת המקום השביעי במדד שפורסם בשנה שעברה. את העשירייה הפותחת סוגרת מקדוניה, שהתקדמה מקום אחד לעומת המקום ה-11 במדד הקודם.
איחוד האמירויות הערביות מדורגת במקום ה-11, בעוד ששבדיה מדורגת במקום ה-12. אחריהן מדורגות טאיוואן, ליטא, מלזיה, אסטוניה, פינלנד, אוסטרליה, לטביה ומאוריציוס, שסוגרת את העשירייה השנייה במקום ה-20.
שיפור ניכר בשקיפות וביעילות העברת המידע לציבור
המדד מפרט אילו מדינות נקטו צעדים שונים לצמצום הסרבול הרגולטורי ולהפחתת עלויות בפתיחת עסקים ואילו מדינות הקימו או חיזקו את פעולתם של מוסדות משפטיים בשנים 2017-2018.
את ישראל מציין המדד לטובה בהקלה של תהליכי רישום נכסים, ובאופן ספציפי, תחת קטגוריה זו, בהגברת שקיפות האינפורמציה. מדינות נוספות שנקטו השנה בצעד זה הן, בין היתר, אזרבייג'ן, קרואטיה, אינדונזיה, מאוריציוס, פקיסטן, גינאה, רואנדה, טוגו, טוניסיה, איחוד האמירויות הערביות ואפילו השטחים הפלסטיניים ביהודה ושומרון ורצועת עזה.
המדד מציין כי ישראל שדרגה את האתרים הרשמיים שלה, כך שהם כוללים מידע רלוונטי לציבור בכללותו בדבר שירותי רישום קרקע. כמו כן, תחת אותה קטגוריה של הקלה על רישום הנכסים, מפורט כי ישראל אף הגבירה את היעילות האדמיניסטרטיבית שלה בתחום זה.
בנוסף מציין המדד את ישראל תחת קטגוריית המדינות ששינו את החקיקה בנושא התעסוקה ומפרט שישראל עדכנה את הרגולציה בדבר שעות העבודה וערכה רפורמה בדבר רגולציית הגנת העובדים ותנאים סוציאליים. כמו כן מפרט המדד שישראל האריכה את תקופת חופשת הלידה שבתשלום.
המדד מציין את ישראל כאחת המדינות שהקימו השנה ועדות מקצועיות כדי לחזק את התיאום של זרועות שונות בעלות אחריות במדינה על רגולציית עשיית העסקים, תוך שימוש במדד Doing Business כבסיס לרפורמות רגולטוריות לשיפור הסביבה העסקית.
רישום נכסים ותשלום מיסים של עסקים בישראל - טעונים שיפור
המיקום המשוקלל של ישראל הוא, כאמור, 49, אך הוא מורכב מקטגוריות שונות שמרכיבות את הציון הכולל. למשל, בקטגוריית הקמת עסק, מדורגת ישראל במקום ה-45, בעוד שבמדד שפורסם אשתקד דורגה ישראל בקטגוריה זו במיקום גבוה יותר – 37. קטגוריה זו מודדת את מספר ההליכים הנדרשים להקמת עסק (4 הליכים בישראל השנה, כך גם במדד אשתקד), את מספר הימים שנדרשים (12 ימים וכך גם במדד אשתקד), את עלות הקמת העסק כשיעור מההכנסה לנפש (2.8% לעומת 3.2% אשתקד) ואת ההון המינימלי הדרוש (0%, ללא שינוי לעומת אשתקד).
בקטגוריית ההתמודדות עם היתרי בנייה מדורגת ישראל השנה במקום ה-41 – שיפור ניכר לעומת המקום ה-65 בו ניצבה במדד שפורסם בשנה שעברה. קטגוריה זו מודדת את מספר ההליכים שנדרשים לקבלת היתרי בנייה (ירידה מ-15 הליכים אשתקד ל-13 השנה), את מספר הימים הנדרשים (ירידה ל-207 ימים לעומת 209 ימים אשתקד), עלות התהליך ואיכות הבנייה.
בקטגוריית חיבור לחשמל של עסקים מדורגת ישראל במקום ה-78 – ירידה קלה לעומת המקום ה-77 אשתקד. גם כאן נבדקים מספר ההליכים לקראת החיבור לחשמל (5 הליכים לעומת 6 אשתקד), מספר הימים הנדרשים עד לחיבור לחשמל (102 יום – ללא שינוי לעומת אשתקד), העלות הנדרשת כשיעור מההכנסה לנפש (13.9% לעומת 14.1% אשתקד), אמינות אספקת החשמל ושקיפות תעריפי החשמל.
בקטגוריית רישום נכסים מדורגת ישראל במקום ה-89 – שיפור ניכר לעומת מקום 130 אשתקד. הסיבה לכך היא מספר הימים הנדרשים לתהליך רישום הנכס שירד באופן דראסטי מ-81 ימים אשתקד ל-37 ימים בלבד השנה. יחד עם זאת, מספר ההליכים הנדרשים לרישום הנכס נשאר זהה – שישה.
בקטגוריית קבלת אשראי לעסקים מידרדרת ישראל מהמקום ה-55 אשתקד למקום ה-60 השנה. בקטגוריית הגנה על משקיעי מיעוט הידרדרה ישראל מהמקום ה-16 אשתקד למקום ה-23 השנה. בקטגוריית תשלום מיסים של עסקים עלתה ישראל השנה מהמקום ה-99 אשתקד למקום ה-90 השנה, וקטגוריה זו מודדת בין היתר את מספר תשלומי המיסים הנדרשים בשנה, ובה נרשמה ירידה מ-33 אשתקד ל-28 תשלומים השנה.
בקטגוריית המסחר חוצה הגבולות הבינלאומיים ירדה ישראל מהמקום ה-60 אשתקד למקום ה-64 השנה. בקטגוריית אכיפת חוזים עלתה ישראל ממקום 92 למקום 90 השנה. בקטגוריית ההחלטות על פשיטת רגל נותרה השנה ישראל במקום ה-29.
שר האוצר, משה כחלון, אמר: "תפקידנו כמדינה לייצר סביבה עסקית נוחה שתעודד צמיחה. קבענו יעדים לשיפור הסביבה העסקית ואני שמח שאנחנו עומדים בהם בהצלחה. נתוני הצמיחה הטובים, העלאת דירוג האשראי של ישראל ונתוני האבטלה הנמוכים מוכיחים שהכלכלה הישראלית חזקה ושאנחנו בכיוון הנכון. כדי להבטיח סביבה עסקית נוחה, אנחנו נמשיך את המגמה של העלאת דירוג ה-Doing Business שהוועדה בראשות החשב הכללי רוני חזקיהו מובילה בהצלחה".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "העסקים הם קטר הצמיחה העיקרי של המשק. הדוח הנוכחי הוא עוד הוכחה לכך שמדיניות הממשלה להפחתת הרגולציה נותנת את אותותיה והיא הכרחית לשיפור הסביבה העסקית בישראל, להעלאת הפריון ולהאצת קצב פתיחת העסקים. נמשיך להעביר חקיקה להפחתת הרגולציה ולהעניק לעסקים את מלוא התמיכה בכדי שיצליחו ויצמחו".
החשב הכללי, רוני חזקיהו:
"שינוי המגמה מבטא את השיפור שחל בתהליכים בתוך משרדי הממשלה בשנים האחרונות, בין היתר, על ידי המעבר לתהליכים מקוונים. לראשונה, הוגדר גורם שיתכלל את העבודה לשיפור מיקומה של ישראל במדד ויעמוד בקשר רציף מול הבנק העולמי בנושא. בשנת 2018, בעבודה משותפת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שיקפנו לבנק העולמי את הנתונים והצעדים שבוצעו בשנים האחרונות ב-5 מתוך 10 תחומי המדד. בשנה הקרובה נמשיך בעשייה ונתמקד ביתר תחומי המדד וכן נבחן אפשרויות ודרכים לשפר עוד יותר את התהליכים הנמדדים, ולהפחית את הנטל הבירוקרטי".