לא מטריד אותה / פלג בחמישי
העובדה שנרתמה לקמפיין Metoo וקראה לנשים להתלונן לא הפריעה ליעל ארד ולחברי הוועד האולימפי לקבל את אלכס גלעדי בכבוד מלכים
הצבועה
ארד בעסקנות, זהב בחנפנות
"שלוש פעמים בחיי חוויתי ניסיונות לניצול או הטרדות". כך גילתה יעל ארד בטור אישי שהתפרסם לפני כשנה ב"ידיעות אחרונות", במסגרת קמפיין #Metoo, וגם ביקשה להעביר מסר תקיף: "המפתח בעיניי הוא לא רק להוקיע, להתריע ולהעניש את המטרידים, אלא גם לחנך ולחזק את ילדינו בבחירות מוסריות נכונות ואת בנותינו על זכותן הבסיסית להגן על עצמן, על גופן. להתנגד בכל כוחן, להתלונן וגם לוותר על הזדמנויות חיים ככל שיהיו חשובות אם יש להן מחיר מיני".
פחות מחודש לאחר מכן העבירו את המסר הזה בדיוק שתי עיתונאיות אמינות ומוערכות. אושרת קוטלר סיפרה איך ראיון עבודה מלפני 25 שנה אצל אלכס גלעדי, שהיה אז מנכ"ל "קשת", כלל הזמנה לארוחת ערב, שנענתה בשלילה והובילה לשאלה: "את לא יודעת איך מתקדמים בטלוויזיה בהוליווד?".
נרי ליבנה תיארה ראיון עבודה בסוף שנות ה-90, שהסתיים בביתו: "הוא ירד מהקומה השנייה לבוש חלוק משי. משום מה החליט לפרוש לפתע את שולי החלוק, חשף עצמו בפניי ואמר לי 'דברי אליו'. זה לא היה המיקרופון שרציתי".
גלעדי, שבתחילה אמר כי "דבריה של נרי נכונים בעיקרם", הכחיש בתוקף את הטענות של שתי העיתונאיות, והגיש נגדן תביעת דיבה. קוטלר וליבנה לא נבהלו, והודיעו כי הן עומדות מאחורי כל מילה. אחר כך פורסמו עדויות של שתי נשים עם האשמות חמורות יותר. אחת מהן טענה כי גלעדי התגאה בפניה על מעמדו הבכיר בוועד האולימפי – שסיסמתו, כידוע, אינה: מהר יותר, גבוה יותר, חרמן יותר.
"אני זז הצידה מתפקידי ב'קשת' זמנית עד שתוכח חפותי", הודיע גלעדי על רקע העננה הכבדה והביקורת הציבורית, וטען כי מדובר בהכפשות. מהוועד האולימפי, לעומת זאת, הוא לא הרגיש צורך לזוז הצידה עד שתוכח חפותו. בעוד שזכיינית השידור מסרה כי הופסקה כהונתו כנשיא, השפנים מהוועד שידרו עסקים כרגיל וניסחו תגובה אופטימית: "אנו מקווים שלא נפל פגם בהתנהלותו בנושאים אישיים". מדוע להסתבך עם האיש החזק, כשאפשר לקוות לטוב ולהמשיך להתרפס?
והנה השבוע גלעדי חזר בגדול. לכבוד ביקורו בארץ של קית' מקונל, בכיר בוועד האולימפי הבינלאומי, התכנסו לישיבה חגיגית עשרות עסקנים משלנו. ומי ישב בראש השולחן ודיבר (בלי מיקרופון)? ניחשתם נכון. ממש לצידו ישבו מנכ"ל הוועד גילי לוסטיג, שתמיד ידע היכן נמצא הכוח, ויעל ארד, ששואפת להמשיך ולהתקדם בארגון. אז למה לוותר על הזדמנויות חיים חשובות ככל שיהיו? עדיף להצטרף לחבורת היס-מנים שקיבלו בכבוד מלכים את הוד מעלתו, ולהעביר לכל החנפנים מסר חד וברור: Metoo.
הלוזר
אוחנה מובס גם בבחירות לעירייה
לא רק בכדורגל נצמד אלי אוחנה לבעלי המאה והדעה. הפוליטיקאי המשופשף שכידרר כמה ימים ברשימת הבית היהודי לכנסת, הוכיח לאחרונה את חושיו המחודדים גם בבחירות המוניציפליות. הוא אפילו כיכב בסרטון תעמולה לצד זאב אלקין, שאותו כינה: "המועמד לראשות העיר שבעיניי הוא בעל הסיכוי הגדול ביותר לזכות".
גם אלקין עצמו הוכיח את הבנתו העמוקה בכדורגל בכלל, ובבית"ר בפרט, כשאמר בסרטון: "אלי הציל את הקבוצה בתקופה לא פשוטה, ומגיעה לו תודה גדולה מכל תושבי ירושלים". אולי התכוון לאלי טביב. אלא שגם בבחירות הטבלה לא משקרת. למרות התמיכה הגורפת של אוחנה, אלקין הובס, אבל אל תדאגו לתומכו הנלהב. כמו שהתנתק מחברו הטוב טביב וקפץ לזרועות משה חוגג, הוא בטח יידע לעשות התאמות בסיבוב השני – ולתמוך במי שינצח. גם אם יקראו לו ברקוביץ'.
והיו עוד כדורגלנים ירושלמים שהצביעו ברגליים. קצת לפני הבחירות הפיץ המועמד החרדי יוסי דייטש תמונה משותפת עם שחקן העבר של בית"ר איתן מזרחי, ועוד כמה תומכים נלהבים מהקבוצות בעיר – נועם חפצדי מהפועל קטמון, ליאור עדיקה וחזי מזרחי מהפועל ירושלים, אופק עברי, גיא אילוז ודייויד גומז מבית"ר נורדיה, אור זהבי וז'אורז'יניו מבית"ר.
לא ברור אם הקשר הברזילאי צידד ברשימה של אגודת ישראל גם בבחירות למועצת העיר, אבל בין הכדורגלנים שהצטלמו במחיצת המועמד החרדי היו גם שני חיילים במדים. מעניין מה אומרים על זה במצ"ח, והעיקר שבמאבק התחתית הצמוד בין המועמד של ז'אורז'יניו למועמד של אוחנה לא היה צורך לחכות לקולות החיילים.
האנליסט
פסק זמן מקושקש של קטש
בשבוע שעבר התארחה קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים אצל הפועל גלבוע/גליל דלת התקציב, ויקיר הפרשנים עודד קטש קיבל שיעור בכדורסל מאריאל בית הלחמי. 7.6 שניות לסיום, אחרי שהקבוצה מהצפון עשתה ריצה של 4:18 והובילה 99:101, קיבלה נציגתנו ב"צ'מפיונס ליג" כדור מהצד. קטש לקח פסק זמן ומצלמות הטלוויזיה איפשרו לצופים להתרשם מגאונותו.
עוד לפני ששחקני ירושלים התיישבו לקבל הנחיות להתקפה שעשויה להקנות להם ניצחון, נראה עוזר המאמן ראיין פאנון כשהוא מוחק בכף ידו את לוח התדרוך ומעביר אותו לקטש. העוזר השני, יונתן אלון, הגיש למאמן טוש בצבע שחור. הפרופסור, למרבה הפלא, לא ענד על ידיו כפפות של מנתחים וניגש לעבודה.
למרות שעל תרגילים שמתאימים לשניות הסיום אמורים לעבוד באימונים, קטש נראה לא סגור על עצמו. הוא הביט כמה שניות בלוח, צייר איקס ליד קו הרוחב, והתחיל לשרטט מהלך שכלל את ג'ייקובן בראון, תמיר בלאט וג'יימס פלדין. אחר כך הוא פנה לדאשון באטלר, שלא בדיוק הבין ושאל משהו. אז המאמן מחק את אחד האיקסים, אילתר מסלול מחדש, ושינה את הליהוק תוך כדי סימונים חדשים של חצים חדים בטוש השחור. תם פסק הזמן, השחקנים נראו מבולבלים לחלוטין.
בראון, שאת שמו הזכיר קטש לא פחות מעשר פעמים(!) במהלך פסק הזמן, קיבל את הכדור מהצד, העביר אותו לבלאט, שהתברבר. בסוף הוא מסר לג'יימס פלדין, שניסה לזרוק ממצב לחוץ ונחסם. הסתיים המשחק. הפועל ירושלים הפסידה, אבל לזכותם של השחקנים ייאמר שהתרגיל האחרון נראה בדיוק כמו התדרוך שקיבלו. קשקוש אחד גדול.
הצדקת
רגב מדלגת על פלצ'יק
שתי נשים עטויות חיג'אב כיכבו השבוע בתקשורת. הזמרת האירית שינייד אוקונור שהחליטה להתאסלם, ושרת התרבות והספורט מירי רגב, שביקרה במסגד שייח' זאיד באבו-דאבי ורצה לספר לחבר'ה.
בכלל, דומה שהקשר בין פוליטיקה, דת וספורט מעולם לא היה הדוק כל כך. בערב שבת אפילו שיחרר איגוד הג'ודו צילומי וידאו מבית המלון באמירויות בו שהתה משלחתנו, שם ניצחה השרה על הקידוש שערך אורי ששון, ושיבשה כהוגן את הפיוט
"שלום עליכם מלאכי השלום". כל זאת מול מצלמות הסטילס והווידיאו שהנציחו את האירוע בערב שבת!
באחת התמונות שהפיץ האיגוד נראית הצדקת רגב בכיסוי ראש (הפעם בנוסח היהודי), כשלצידה ארבע מג'ודאיות הנבחרת שמברכות על הנרות ומכסות את עיניהן, בפוזה של ארבע האמהות. למחרת, למרות שממש לא מדובר בפיקוח נפש, הן התחרו בעיצומו של היום הקדוש, וחלקן – השבח לאל – אף זכו במדליות.
ביום ראשון העדיפה כאמור השרה ביקור במסגד (שכלל כנראה תפילת ערבית), על פני צפייה בג'ודאי המצוין פיטר פלצ'יק. נכון, גם הוא ספורטאי ישראלי שבזכותו הושמעה התקווה באבו-דאבי, אבל את צילום הדמעות ההיסטורי שלה רגב כבר קיבלה יום קודם. וחוץ מזה, לא בוכים על זהב שנשפך.
לפנייה לכתב/ת 
