"האמונה חזקה מהכל": החסידים שמסתננים לקבר יוסף
הם מסתננים ברגל, צועדים על הציר הראשי של בלאטה או מגיעים בחצות הלילה לרחובות שכם. ואם נתפסים? "המשטרה הפלסטינית מעבירה לצבא". מה מושך את חסידי ברסלב לקבר יוסף תוך סיכון חיים לא מבוטל? נחמן וייס מתעד כבר 15 שנים את העלייה לקבר, בין פיגועים ופגישות עם שיח'ים
בתוככי שכם, בסביבה עוינת ישראלים, מתעד נחמן (נחי) וייס כבר 15 שנים את קבר יוסף. הוא עצמו בן 29, בן למשפחה חרדית ותושב ירושלים – וכבר ראה את הסכנה בגובה העיניים, פעם במפגש עם רימון רסס ופעם מול כוונת הרובה. ובכל זאת, הוא חוזר ושב.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הפרויקט הוליד ספר צילומים נדיר – 450 עמודים של תמונות בלעדיות מהאתר בן אלפי השנים, שהתקדש בתפילות ובאינספור פיגועים, שחלקם גבו אבידות בנפש. הדרך לספר, "קבר יוסף - כך נפרצה הדרך", מלווה בפרויקט מימון המונים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- היא מופיעה, היא שרה והיא "המזוזה הגדולה בעולם"
- שליחי חב"ד שלא תאמינו
- היהודי של פקיסטן: "חולם לעלות לישראל"
על פי המסופר בספר בראשית, יוסף שכיהן כשליט מצרים נקבר בשכם, בחלקת אדמה שרכש אביו בכסף מלא מחמור, אביו של שכם, שעל שמו קרוי היישוב. החוקר ד"ר יואל אליצור ציין בעבר כי באופן חריג, האירוע הזה תועד לא רק בתורה ובספר יהושע, אלא אפילו בברית החדשה, ובניגוד לקברי צדיקים רבים שלגביהם נטען כי הם "קברי שיח'ים" - קיים תיעוד מסודר וארוך שנים (החל משנת 333 לספירה) לגבי מיקומו של קבר יוסף, בדרום-מזרחה של שכם.
עם זאת, המבנה בעל הכיפה שמעל הקבר הוא חדש יחסית, מהמאה ה-19. המוסלמים מצידם מעריצים את יוסף, אבל טענו שקברו שוכן ליד מערת המכפלה, מה שהפחית את חשיבות האתר בשכם עבורם, הגם שהמקום שימש כבית תפילה מוסלמי על ידי צאצאיו של השיח' יוסוף דאוקאת.
מסתכנים בשביל "מסירות נפש"
לאחר מלחמת ששת הימים שבו יהודים להתפלל במקום, וב-1982 נוסדה ישיבת "עוד יוסף חי", ובמקביל נוצר קשר עמוק ויסודי בין חסידי ברסלב בישראל, על שלל על זרמיהם - לבין הקבר. לא בכדי נוהרים החסידים למקום בחירוף נפש (אמיתי). וייס מסביר כי יוסף הצדיק הוא דמות חשובה מאוד בתורת רבי נחמן בגלל "שמירת הברית", יסוד חשוב בחסידות שהביאה לעולם את "תיקון הברית" של רבי נחמן. יוסף, כזכור בסיפור המקראי, לא התפתה אחר אשת פוטיפר.
"יסודות נוספים בברסלב הם התבודדות ואמונה בצדיק, שקיימים אצל מי שמתאמצים להגיע לקבר שנמצא בלב אוכלוסייה ערבית עוינת", מוסיף וייס. "יוסף הוא למעשה סמל, והרצון להגיע לקבר יוסף שנמצא בידיים זרות, במקום רחוק, בחושך ובטומאה - יוצר תודעה של ניצחון ותיקון. הרעיון הוא שלא רק ההגעה חשובה, אלא גם הדרך. אז הולכים למקווה ומתקדשים לפני, נוסעים ברכב, או הולכים ברגל תוך סיכון עצמי, בדרך שיש בה ממד רוחני של מסירת הנפש".
וייס היה בן 14 כשנשבה בקסם המסוכן. "כבר כילד התחברתי לדמות של יוסף", הוא מסביר. "אם יהודה מסמל את הדרך החרדית של ההתבדלות, אותי ריתקה הדמות של יוסף שחי ופעל במצרים, אבל נשאר מאמין. גם אני תמיד מרגיש גשר וחיבור בין העולמות".
הוא יליד הרובע היהודי בירושלים, בן למשפחה של חסידי ברסלב. את לימודיו עשה במאה שערים, בחיידר אנטי-ציוני של נטורי קרתא. "בגיל 14 הגעתי בפעם הראשונה לקבר יוסף, ומאז אני חוקר ומתעד את המקום".
בגיל 16 הבין וייס שעולם הישיבות פחות זקוק לו, והחל בקריירה תקשורתית. בתחילה כתב לעיתון "שעה טובה" שמופץ בריכוזים חרדיים, בהמשך כתב בעיתון "בקהילה" וגם ב"כיכר השבת". כשבצה"ל גילו כי השתמט משירות, הוא גויס כמש"ק דת בצריפין לתקופה קצרה, ועם השנים עבר תהליך של התרחקות מהסממנים החיצוניים של העולם החרדי. במקביל שימש תחקירן ב"אולפן שישי", וכשמירי רגב היתה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת הוא היה אחד מיועציה, ותקופה מסוימת אף ערך תוכן במשרד ראש הממשלה.
"כמו יוסף אני מנסה לשלב בין העולמות, גם בעזרת הספר שאני רוצה להוציא. גם לחיות את החיים 'האזרחיים', אבל לא לאבד את הממד הרוחני של תיקון עולם. אני מרגיש עצמי כשליח שנועד להנגיש את יוסף לציבור, גם במובן היסטורי וגם במובן האקטואלי".
מפגשים עם שיח'ים
הספר שחיבר וייס כולל תיעוד של שלל הפיגועים והאסונות שידע הקבר. הידוע שבהם - באוקטובר 2000, בעקבות המהומות בהר הבית, כאשר כוחות פלסטיניים תקפו את מתחם הקבר וגרמו למותו של שוטר מג"ב מדחת יוּסף. כעבור שישה ימי קרב נסוג כוח צה"ל מהמתחם, אף שעל פי הסכם אוסלו ב', מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית.
"הספר מגלה כי אהוד ברק, ראש הממשלה, אמר שזו נסיגה לתקופה קצרה. לכן המתנחלים, שהיה להם ערוץ ישיר איתו, לא חשבו לפעול. הם האמינו שזה באמת יחזור לשליטת ישראל. ב-2004 נערך מפגש עם המוכתאר של שכם, שבו השתתפתי. החסידים הבהירו שהם מתכוונים להמשיך להתפלל במקום. הוא ענה לנו: 'אתם חושבים שאנחנו לא רואים אתכם? אנחנו רואים שאתם בחזות דתית, בלי נשק. אנחנו יודעים שאתם לא באים כדי לכבוש אלא כדי להתפלל – תפדלו.
"היו ניסיונות נוספים לאפשר תפילה במקום. ב-2014 פגשתי את מחמוד חבאש, שר הדתות הפלסטיני. הרעיון היה להנגיש את קבר יוסף, כמקום שיכול לחבר בין שני הקהלים. בפועל קיבלנו פיגועים וניסיונות לבצע פיגועים, אבל הרשות הפלסטינית התעקשה שהם צריכים להמשיך ולהחזיק בקבר כדי להראות שהם כאילו מאפשרים פולחן דתי לכל הדתות".
וייס מעיר כי העובדה שעד סוף 2003 הפלסטינים הרסו לחלוטין את הקבר ואת המבנה, למעט חלק מהקירות החיצוניים, מעידה כאלף עדים שלא מדובר במקום הקדוש למוסלמים, אלא ליהודים בלבד.
מתי שופץ קבר יוסף לראשונה?
"בהסכמים שנעשו בין ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לבין מחמוד עבאס. בשנת 2008 החלו כוחות הביטחון הפלסטיניים, בשיתוף מושל שכם, לנקות את המתחם, לסיידו ולחדש את המצבות המנותצות".
מגיעים לשכם ברכב או ברגל
אבל הפיגועים לא פסקו. "הלל ליברמן, ממקימי ישיבת 'עוד יוסף חי', נרצח באוקטובר 2000", מונה וייס. "באפריל 2011 נרצח בן יוסף לבנת, אחיינה של לימור לבנת, לאחר ששוטרים פלסטינים פתחו בירי. היו כמובן גם המון פיגועים שהסתיימו ללא הרוגים, לפני ואחרי. בחלקם אפילו הייתי בעצמי.
"בחורף 2003 נסענו שמונה חסידים כמעט עד הקבר. השארנו רכב מונע, רצנו כדי לתת נשיקה ולצאת, אבל אז התחילו להתקיף אותנו בבלוקים, סלעים ואבנים. רצנו לרכב ואז זרקו לעברנו רימון רסס. חשבנו שזה בלוק ורק אחרי שיצאנו משכם גילינו שזה היה רימון שהתפוצץ וחדר לדלת, והעובדה שאף אחד לא נפגע הייתה פשוט נס.
"חצי שנה אחר כך, בקיץ 2003, 13 חבר'ה ואני ביניהם צעדנו ברגל, על הציר הראשי של בלאטה, בדרך לקבר. בדרך חזור מחבל זרק מטען לעבר מיניבוס שחנה שם, והרכב עלה באש. במקביל, המחבל התחיל לירות במשך שש דקות. כשיצאנו משכם גילינו שלחלקנו יש חורי קליעים בשרוולים ובכובעים, אבל אף אחד לא נפגע. אני לא אגיד שלא היה פחד, אבל זה חיזק אצלנו את הממד הניסי".
בשנים האחרונות מאפשר צה"ל, בתיאום עם המשטרה הפלסטינית, תפילה בקבר יוסף פעם בחודש, בנסיעה שמאובטחת היטב. "זה קורה תמיד לקראת חצות הלילה", כך וייס. "הג'יפ הראשון של הצבא מגיע, והשוטרים הפלסטינים מתמקמים במרחק של שני רחובות. כשצה"ל והמתפללים עוזבים, הפלסטינים חוזרים לאבטח את הקבר עם ג'יפים ושוטרים 24 שעות ביממה. השבאב תמיד מחכה לפרוץ ולהשחית את המקום, ולכן חייבים חפיפה מדויקת, בטווח של שניות".
אז התופעה של ההסתננות החסידית לקבר נפסקה?
"ממש לא, נכנסים לשכם ברגל או ברכב ומגיעים עד קרוב לקבר. אם השוטרים הפלסטינים תופסים מתפללים, הם מעבירים אותם לידי הצבא".
אז למה הם ממשיכים?
"האמונה גדולה מהכל".
