לראשונה בישראל: מועצה מקומית תחייב הצגת פנקס חיסונים לפני כניסה לפעוטונים

מועצה מקומית ראשונה מחייבת חיסונים לפני כניסה למוסד החינוך: ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג', הודיע כי בעקבות התפשטות מגפת החצבת בישראל, החל מינואר קבלה לפעוטונים תתאפשר בהצגת פנקס חיסונים. ההחלטה נמצאת בשלבי בדיקה משפטית מתקדמים, כשבתוך כך המועצה בודקת את האפשרות להתנות גם את הקבלה לגנים ולבתי הספר בחיסוני הילדים.

עוד בנושא:

חשד לחצבת: נקבע מותה של בת שנה וחצי בירושלים

התפשטות חסרת תקדים של מחלת החצבת – מי צריך להתחסן שוב?

"בתי נחשפה לחולה חצבת בקופת חולים"

איגוד רופאי הילדים: לאסור כניסת ילדים שלא חוסנו לגנים

"מדובר במחלה מסכנת חיים שיש לה חיסון עם יעילות מוכחת של 97%", אמר חג'ג', "אנחנו לא ניקח סיכון. המצב מחייב זירוז החקיקה ואכיפה למניעת הדבקה". על פי הידוע, מדובר ברשות מקומית ראשונה בישראל שתחייב הצגת פנקס חיסונים. במשרד הבריאות בודקים משפטית את האפשרות לחייב הצגת פנקס חיסונים בכל מוסדות החינוך בישראל.

המועצה האזורית מרחבים ממוקמת בנגב, וכוללת 14 מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו ותפרח; יישוב קהילתי, מבועים; יישוב מפוני גוש קטיף, "שבי דרום"; הכפר השיקומי "עלה נגב –נחלת ערן"; הכפר החינוכי, אשל הנשיא ושיכון חיל האוויר חצרים.

מגפת החצבת ממשיכה להתפשט בכל הארץ: מתחילת השנה אובחנו מספר שיא של 1,287 חולים לפחות, כשבתקופה המקבילה אשתקד אובחנו 34 חולים בלבד. על פי נתוני משרד הבריאות מרבית מקרי החצבת נמצאו בירושלים צפת פתח תקווה ותל אביב.

"עקב הורים המסרבים לחסן את ילדיהם מחלת החצבת מתפשטת והפכה מגפה של ממש" אומר ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג מהמרכז הרפואי שיבא הנאבק במתנגדי החיסונים ברשת, "מדובר במחלה מסוכנת שעלולה להיות קטלנית. חיסון הוא הדרך היחידה למנוע את התפרצות המחלה, ולמצב החיסוני בסביבתנו, יש משמעות אדירה לבריאותנו ובריאות ילדינו. אני מקווה שעוד רשויות יצטרפו למהלך, ועוד הורים וגנים, יצטרפו למאבק בסרבני החיסונים".

חצבת: מנזלת פריחה ושיעול ועד למוות

נגיף החצבת, ובשמו הרפואי "נגיף רובאולה" שייך למשפחת הנגיפים "מורבילי וירוס", המסוגל להתקיים רק בגוף בני האדם. הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.

המחלה מתבטאת לרוב בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), דלקות אוזניים, נזלת ושיעול.

(איתי גל)

הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.

הסכנה: גם 7 שנים אחרי ההדבקה

מוות מנגיף החצבת מתרחש ב-1 על כל אלף נדבקים לא מחוסנים. הסיבוך המיידי והמסוכן מהמחלה, הגורם לתמותה, הוא דלקת ריאות. מצב זה מתרחש בשל תגובה חיסונית רבת עוצמה של הגוף המנסה להשמיד את הווירוס שמתחלק ומתפשט במהירות.

התופעה מתרחשת במערכת הנשימה, כאשר חלקי הריאות לוקים בדלקות קשות עד לכשל נשימתי. בתוך כך, מצטרפים חיידקים התוקפים אף הם את הריאות, וגורמים לזיהום משני מסכן חיים.

מאחר שאין כל מרפא למחלה, הדרך היחידה לטפל בחולה היא באמצעות אשפוז מיידי בטיפול נמרץ, וחיבור למכונת הנשמה או מכונת לב ריאה, עד להתאוששות של הגוף, שלצערנו לעיתים לא קורית.

אבל לנדבקים אורבת סכנה נוספת: במקרים נדירים הנגיף חודר לרקמת המוח, לעיתים גם שנים אחרי ההדבקה, כשהחולה לכאורה החלים לחלוטין, שם היא גורמת למחלה מוחית המכונה SSPE – דלקת נרחבת ברקמת המוח. דלקת זו מתחילה לרוב בכאבי ראש, עייפות, ותוך יומיים עד 6 ימים גורמת לשינויים במצב רוח, הפרעות חשיבה ותפיסה, עד לפרכוסים, דמנציה, ותרדמת. מוות מתרחש לרוב לאחר 6 עד 9 חודשים מפרוץ המחלה.

כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף 6 עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.

מי צריך להתחסן נגד חצבת?

ילדים : החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.

מבוגרים: למבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף, מומלץ להשלים את קבלת החיסון. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.

מטיילים הנוסעים לחו"ל:

• מבוגרים שלא חלו בחצבת ולא קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת: משרד הבריאות ממליץ להשלים את החיסון. ההמלצה לא חלה על ילידי 1956 ומבוגרים יותר.
  

• ילדים בני שנה עד כיתה א': מומלץ לקבל שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. המנה השנייה תחשב כתקפה גם אם ניתנה לפני גיל שש, בתנאי ששתי המנות ניתנו במרווח זמן של ארבעה שבועות או יותר מגיל שנה.
  

• תינוקות בני ששה עד 11 חודשים : מומלץ לקבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת. מנה זו לא תיספר בשגרת חיסוני הילד ויש לחזור על החיסון לאחר גיל שנה.
  

• גם נוסעים לחו"ל שיכולים להתחסן רק מספר ימים לפני הנסיעה מומלץ להתחסן. אמנם חסינות נגד המחלה מתפתחת כעבור שבועיים מיום החיסון, אך קבלת החיסון מהווה ההגנה הטובה ביותר. מנה אחת מקנה חסינות של 95%.
  

• מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
• מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שני מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
• מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.
  

צפו: סגן מנהל ביה"ח שערי צדק מודיע על מות התינוקת מחצבת