כך הצליחו רופאי שיבא לגרום לילדה אלרגית לשתות כוס שוקו
שני נולדה כשהיא סובלת מאלרגיה קיצונית לחלב. חשיפה, ולו המזערית ביותר, מציבה את חייה בסכנה. לאחרונה היא סיימה בהצלחה טיפול באלרגיה וחגגה את המאורע עם כוס שוקו. "החיים שלנו השתנו, היא רוצה עכשיו לאכול את כל העולם", מתארת האם
שני חסן בת ה-9 מיהוד נולדה כשהיא סובלת מאלרגיה קשה ומסכנת חיים לחלב. בליעה גם של כמות מזערית של חלב ואף מגע ישיר עם העור גרם לשני לתגובה אלרגית קיצונית.
האלרגיה של שני, כך משתפת האם רונית, משבשת כליל את אורחות החיים של הילדה. "היא לא הולכת לימי הולדת ולא משתתפת באירועים חברתיים בלי ליווי. זה מצב מאוד מאוד מתסכל", מתארת האם.
בשבוע שעבר, בתום טיפול ארוך של כ-10 חודשים במרפאה לאלרגיית ילדים של בית החולים ספרא שבתל השומר, הצליחה שני סוף סוף לשתות כוס שוקו, מבלי לפתח תגובה אלרגית. "החיים שלנו השתנו. היום הילדה שלי חופשייה – שני יכולה ללכת עם חברים לקניון ונרשמה לצופים. אני מרגישה שהיא אדם חדש. היא רוצה לאכול את כל העולם", מתארת האם בהתרגשות.
"כשהחברים שלה אוכלים פיצה היא יושבת לבד"
בגיל ארבעה חודשים, אחרי שנגמלה מחלב אם, גילו הוריה של שני שהיא אלרגית לחלב. "האלרגיה שלה הלכה והחמירה", מפרטת האם, "כל פעם שהיא נחשפה לכמות מזערית של חלב היא התחילה לפרוח ולהשתעל. האלרגיה שלה הפכה לכל כך חמורה, כך שגם במגע עם העור היא פיתחה תגובות חריפות".
האלרגיה הקשה הזו הציבה אותה לא פעם בסכנת חיים. "כשהיא הייתה בגן חובה היא הלכה למסיבת הסיום, שם חילקו לילדים שוקולד. הסייעת של שני וידאה שהיא קיבלה שוקולד פרווה, אבל כשהיא הגיעה הביתה ואכלה ממנו היא פיתחה תגובה אלרגית. היא התחילה להיחנק וטסנו איתה למיון. כמעט איבדנו אותה. היא הייתה מאושפזת במשך שלושה ימים".
אמה מספרת בתסכול: "הילדה שלי לא חייה כמו יתר הילדים בני גילה. היא לא הולכת לימי הולדת ללא ליווי של הורה או אחד האחים שלה. כשהחברים שלה אוכלים פיצה היא יושבת לבד. גם בהפסקות ארוחת העשר בבית הספר היא יושבת בשולחן של המורה. זה לחיות תחת איום תמידי. אי אפשר לדעת מאיפה הסכנה תבוא".
הטיפול הראשון באלרגיה נכשל
כשהייתה בת שש ניסו הוריה של שני לטפל באלרגיה החמורה שלה. "פנינו למרפאה לאלרגיה של בית החולים ספרא של תל השומר. הטיפול הוא בחשיפה הדרגתית ומבוקרת לכמות קטנה של חלב", מסבירה האם. "אבל האלרגיה שלה הייתה כה חמורה שגם החשיפה לכמות הכי קטנה גרמה לה לתגובה קשה והרופאים ייעצו שלא להמשיך בטיפול. זה היה מפח נפש".
ד"ר מונה כידון, מנהלת המרפאה לאלרגיית ילדים בבית החולים ספרא, מתארת כי השילוב של האלרגיה של שני ומחלת האסטמה ממנה היא סובלת, הפך את מצבה למורכב במיוחד מבחינה רפואית.
"בגלל קוצר הנשימה של חולי אסטמה, כשהם נחשפים למזון שגורם להם לאלרגיה מדובר בסכנה כפולה ומכופלת", מסבירה הרופאה, "טיפול באמצעות חשיפה הדרגתית למוצרי חלב שעברו עיבוד כמו פנקייקים או עוגיות, מצליח ביותר מ-85 אחוזים מהמקרים, אבל לצערי עם שני זה לא הצליח. כבר בביס הראשון ולמרות שניסינו להפחית את המינונים היא פיתחה תגובה חריפה".
לאכזבתה הרבה של שני, המלצת הרופאים גרסה כי אין כרגע אפשרות לטפל באלרגיה המסוכנת של הילדה.
"מרגישה כמו אדם אחר"
לפני כ-10 חודשים החלה שני טיפול נוסף באלרגיה. ד"ר כידון מתארת כי "בשנה שעברה התחילו בבית חולים אסף הרופא לטפל באלרגיה בשיטה חדשה לפיה נותנים לילד את המזון שגורם לו לאלרגיה, מטפלים בתגובה האלרגית שלו באמצעות תרופות וממשיכים לתת לו את המזון שגורם לאלרגיה עד שהגוף מתגבר עליה".
לדברי הרופאה מדובר בטיפול יעיל, אך אגרסיבי יחסית וכזה שאינו מתאים עבור כל הילדים. "יש ילדים שקשה להם לעמוד בתגובה האלרגית והם חוששים להתחיל את הטיפול או מפסיקים אותו באמצע. חיפשנו אמצעים שבעזרתם נצליח לחשוף את הילדים לאלרגיה ולמנוע את תופעות הלוואי".
במסגרת הטיפול קיבלה תרופה ביולוגית שמונעת מהנוגדן שגורם לאלרגיה לפעול. "התרופה איפשרה לנו לחשוף את שני בהדרגה למוצרי חלב מבלי לסכן אותה", מפרטת ד"ר כידון, "נתנו לה שוב עוגיות והיא הגיבה אליהן היטב. המשכנו עם התרופות והחשיפה ההדרגתית עד שבשבוע שעבר היא שתתה כוס שלמה של שוקו".
"מדובר בטיפול לא קל", מבהירה אמה של שני, "הזריקות שהיא קיבלה היו כואבות, אבל היא קיבלה אותן כמו גיבורה. הייתה לנו מוטיבציה מאוד גדולה להתגבר על האלרגיה. קודם כל רצינו שהיא תצא ממצב שמסכן את חיים שלה. שנית, רצינו לאפשר לה לחיות כמו ילדה רגילה. היא כבר בגיל שהיא רוצה חופש. קשה לה להיות צמודה אליי כל הזמן".
האם מתארת שההתרגשות שאחזה בבתה כששתתה לראשונה בחייה כוס שוקו הייתה רבה מאוד: "אנחנו עדיין בתהליך, אבל החיים של הבת שלי השתנו. אנחנו עדיין מתרגלים לדלתות שנפתחו בפנינו. בזכות הטיפול היא יכולה לצאת לקניון עם חברים בלי ליווי והיא התחילה ללכת לצופים. היא מרגישה כמו אדם אחר".
"מחכה לאכול ארטיקים וגלידות"
את ההתגברות של שני על האלרגיה הקשה חגגו במרפאה של בית החולים שיבא באמצעות כדור שוקולד של פררו רושה. "זו הייתה הפנטזיה שלה", מסבירה רונית, "הבאתי איתנו חבילה של כדורי שוקולד ובתום הטיפול חגגנו כולנו. זה היה מאוד משמח. עכשיו היא רוצה לפצות על מה שהחמיצה כל השנים ולאכול את כל העולם".
שני מספרת כי מאוד שמחה לטעום שוקו. "זה טעם שונה מדברים שטעמתי עד היום", מתארת הילדה ומוסיפה: "החלום שלי זה ללכת לפיצרייה עם חברים בלי שאצטרך לפחד. אני מחכה גם לאכול ארטיקים חלביים וגלידות. מסקרן אותי מה הטעם שלהם, אבל יותר מהכל אני רוצה להיות כמו כולם", היא אומרת.
"זו הייתה תחושה מהממת", מתארת ד"ר כידון ומדגישה את החשיבות של אבחון ומתן טיפול מוקדם לילדים הסובלים מאלרגיה למזון. "להיות רופאה שמלווה ילדה כזו חמודה ולהצליח לעזור לה להתגבר על בעיה שכל כך מפריעה לחיים שלה. היא תצטרך להמשיך להיחשף למוצרי חלב כדי שהאלרגיה לא תחזור. כשהיא שתתה כוס שוקו הרגשנו גאווה גדולה".