הדירה תחולק שווה בשווה אף שהבעל השקיע יותר
במסגרת הליך גירושים דרש הגבר 300 אלף שקל יותר ממכירת הנכס, בטענה שנרכש בסיוע כסף שהתקבל מאמו. בית המשפט למשפחה דחה אותו
בית המשפט למשפחה בטבריה דחה
לאחרונה בקשה של גבר גרוש לקבל נתח גדול יותר מהתמורה על מכירת הדירה המשותפת, בטענה שמדובר בהחזר כספים שאמו העניקה לו במתנה ולא אמורים להיכלל ברכוש המשותף. השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי ברגע שהכספים שימשו לרכישת דירה שנרשמה על שם בני הזוג שווה בשווה – הם נטמעו ומוזגו ברכוש המשותף.
הבעל טען באמצעות עו"ד אילן כהן שהכספים שאמו העבירה לו לצורך רכישת הדירה הם "נכס חיצוני" שלא נכלל ברכוש המשותף. לפיכך הוא זכאי לקבל אותם בחזרה בתוספת הצמדה למדד תשומות הבנייה. בסך הכול הוא ביקש להוסיף לחלקו בדירה 300 אלף שקל. לחלופין טען שהוא זכאי לנתח גדול יותר מכספי התמורה בשל חוסר האיזון הכלכלי המובהק בינו לבין אשתו – שטיפחה קריירה משגשגת בעוד שהוא השקיע בבית ובילדים.
בני הזוג, הורים לשלושה, התגרשו לפני כשנתיים והגיעו להסכמה לגבי חלוקת מרבית הרכוש. המחלוקת היחידה שנותרה נגעה לגורלם של 240 אלף שקל שהועברו לבני הזוג מאמו של הבעל ושימשו לרכישת הדירה המשותפת, שבמסגרת הליכי פירוק השיתוף נמכרה תמורת 1.965 מיליון שקל.
דיני משפחה
האישה הפסידה: הירושה שייכת גם לגרוש
עו"ד תמר (פיו) סוטיל
הדירה המשותפת לבני הזוג נרכשה בין היתר בעזרת כספי ירושה של האישה. כשהתגרשו היא ביקשה לקבל את חלקו, אבל בית המשפט חשב אחרת
הטענה המרכזית של האישה, שיוצגה על ידי עו"ד דן שגב וימר, הייתה שמרגע שהכספים שימשו לרכישת דירה שהזכויות בה נרשמו בחלקים שווים על שם שני בני הזוג, הרי שהם הפכו למשותפים. לגבי הפער הכלכלי בין הצדדים נטען כי לא מדובר בבן זוג שוויתר על עצמו לטובת הקריירה של אשתו, אלא באדם שבחר שלא לעבוד באופן מסודר כדי "לחפש את עצמו", מה שאילץ אותה לפרנס את המשפחה.
השופטת אביבית נחמיאס ציינה כי אין ספק שהכספים שהעבירה האם היו כספי מתנה שניתנו לבנה, כפי שמעיד תצהיר מתנה עליו חתמו השניים. כלומר, הכספים לא היו משותפים מלכתחילה. אלא שמרגע שהכספים שימשו לרכישת דירה משותפת ששייכת לבני הזוג בחלקים שווים, ולא נחתם ביניהם הסכם ממון שקובע כי האישה צריכה להשיבם, הרי שהם נטמעו ברכוש המשותף בהתאם ל"דוקטרינת עירוב הנכסים".
השופטת לא הסכימה לסטות מכלל החלוקה השוויונית מטעמי צדק. היא ציינה כי כדי להצדיק מהלך חריג שכזה היה על הגרוש להוכיח פער כלכלי משמעותי שנוצר משום שוויתר על עצמו לטובת הקריירה של אשתו.
אלא שלא נראה שהבעל ויתר על קריירה משגשגת כדי לדאוג לבית ולילדים. עצם העובדה שעבד כעצמאי, בעיקר מהבית, לא הפכה אותו לבן זוג שהקריב מעצמו למען אשתו הקרייריסטית.
"הנתבע לא הביא ולו ראשית ראיה, כי נכפה עליו ויתור משמעותי מבחינה מקצועית, והרושם היה כי דווקא בחירתו לעבוד ב'עצימות נמוכה' לא הייתה לשביעות רצונה של התובעת", סיכמה השופטת נחמיאס את הנקודה.
משכך היא דחתה את בקשת הבעל וקבעה כי הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה המשותפת יחולקו בינו לבין אשתו לשעבר שווה בשווה. עם זאת, הוא לא חויב בהוצאות כדי שלא להסלים את היחסים המורכבים גם כך.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האישה: עו"ד דן (דני) שגב וימר
- ב"כ הבעל: עו"ד אילן כהן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
