כלכלה מעגלית - מי ירוויח מזה?
מתוך כוונה להשאיר עולם טוב יותר לדור הבא, תוך רצון להמשיך ולפתח את הכלכלה ואת גורמי הייצור, הולכת וצוברת תאוצה תפיסה כלכלית המתבססת על שימוש יעיל במשאבים ובאנרגיה. איך זה נעשה ומי ירוויח מזה?
מסיבות היסטוריות, הכלכלה העולמית של ימינו מתבססת על מודל לינארי של ייצור וצריכה מוגברת, המביאה לצמיחה כלכלית ולעלייה באיכות החיים. אין זה סוד, כי מודל זה נושא עימו תג מחיר סביבתי. ככל שחולף הזמן וגוברת המודעות להשפעות השליליות של המודל הלינארי, כך גדלות המגבלות על הייצור המסורתי והמוכר.
מתוך כוונה להשאיר עולם טוב יותר לדור הבא תוך רצון להמשיך ולפתח את הכלכלה וגורמי הייצור, הולכת וצוברת תאוצה תפיסה כלכלית המחליפה את המודל הלינארי במודל מעגלי. המודל המעגלי מתבסס על שימוש יעיל במשאבים ובאנרגיה באמצעות שמירתם בתוך מעגל הייצור, ופיתוח היתרונות הכלכליים הגלומים בכך.
מודל זה, המכונה "כלכלה מעגלית" (Circular Economy), מקדם שיטות ייצור וצריכה חדשניים כדי לבצע את המעבר לחברה בת קיימא. בכלכלה המעגלית, חומרים וערכם נשארים, כאמור, במעגל הייצור, במקום להיות מושלכים לאשפה או להתפזר באטמוספירה. דוגמא המשקפת כלכלה מעגלית במיטבה היא המודל השאפתני אליו חותרת אירופה, לפיו "אפס פסולת" מוטמנת באדמה. במקום זאת, זרמי הפסולת השונים מופרדים ומשמשים שוב כחומרי גלם לתעשיות שונות, כמזון לבעלי חיים, כחומרי בניה וכמקור לייצור אנרגיה.
בישראל של 2018, כ-80% מהפסולת המעורבת מוטמנת ואינה חוזרת למעגל הייצור. למרות שמדובר בכישלון של המדינה לקדם חלופות מתקדמות לטיפול בפסולת, ניתן ואף רצוי לראות מצב זה דווקא כהזדמנות וככר פורה ונרחב לפיתוח הכלכלה המעגלית בישראל.
מתחום המזון ועד לתכנון והבנייה
הכלכלה המעגלית היא לא רק הכלכלה של הפסולת. מעגל המושפעים והצפויים להרוויח מתפיסה כלכלית זו כולל סקטורים רבים במשק - אלקטרוניקה וטכנולוגיה, פלסטיק, טקסטיל, בניה מזון, מים ועוד.
בתחום האלקטרוניקה, למשל, צפויים שינויים משמעותיים בתכנון ובייצור מוצרים שמטרתם הארכת חיי המוצר, חיזוק עמידות המוצר, והקלה על השימוש החוזר ומחזור המוצר. כך, מתבקש לשנות את תהליכי העיצוב התכנון והייצור של טלפונים סלולריים, כדי לאפשר ביתר קלות את חילוץ המתכות היקרות המצויות בטלפונים שיצאו מכלל שימוש, לטובת שימוש נוסף בהן.
בתחום המזון צפויה הכלכלה המעגלית לתת מענה לבעיה שמימדיה הולכים ומתבררים - כמויות מזון עצומות מושלכות לפח, ועימן יורדות לטמיון התשומות היקרות המשמשות לייצור מזון ושינועו (מים, אנרגיה ועוד). לכן, הולכות ומתפתחות טכנולוגיות מתקדמות לייעול המסחר במזון ובמקביל מתפתח גם מסחר בפסולת מזון - במקום הטמנת פסולת המזון, היא מועברת, למשל, לשימוש חקלאי או להפקת אנרגיה. בישראל כבר נעשה שימוש מסוים בפסולת מתעשיית המזון, להאכלת בעלי חיים.
תחום התכנון והבניה הוא דוגמא נוספת לסקטור מרכזי במשק הצפוי להיות מושפע ממעבר לכלכלה מעגלית. האיחוד האירופי קורא ליישום מלא של עקרונות הכלכלה המעגלית בתהליכי התכנון והבניה, תוך עידוד השימוש בחומרים ממוחזרים בתהליכי הבניה ותכנון בניינים יעילים אנרגטית. נושא זה מקבל משמעות יתרה כאשר לוקחים בחשבון שאורך חיי מבנה יכול להגיע עד כדי 100 שנים.
איך עושים את זה?
לתשומת ליבו של המחוקק הישראלי ראוי לציין כי האיחוד האירופי לא רואה מניעה להשתמש בכלים מוניטריים לטובת העניין ומציע, למשל, להפחית בחקיקה את שעור המע"מ על מוצרים ממוחזרים או כאלה שיוצרו בתהליך ייצור דל-משאבים. יפה יעשה המחוקק הישראלי אם יבחן בחיוב תיקוני חקיקה דומים גם בישראל.
מעבר לכך, בישראל קיימים וזמינים כבר כיום מיליארדי שקלים שהצטברו בקרן לשמירת הניקיון המנוהלת במשרד להגנת הסביבה, היכולים לשמש כמנוע חשוב לקידום כלכלה מעגלית.
כספים אלה מיועדים על פי חוק שמירת הניקיון לקידום חלופות מתקדמות לטיפול בפסולת - תהליך ראוי לכל הדעות המתיישב היטב עם עקרונות הכלכלה המעגלית. מכאן, מוצעות לציבור ולרשויות תמיכות כספיות של מאות מיליוני שקלים מכספי הקרן לשמירת הניקיון, לתמיכה בהקמה או שדרוג מתקני מחזור ומיון מתקדם של פסולת, סבסוד שימוש בתוצרי מחזור ועוד.
לאחרונה החל גם משרד הכלכלה לפעול בנושא, באמצעות קידום תכנית לאומית ליישום "סימביוזה תעשייתית" שנועדה להתייעלות השימוש במשאבים. זאת, לאחר שנודע כי תהליך דומה שנעשה באנגליה הביא לרווח/חסכון של כ-1.5 מיליארד שקל, ליצירת אלפי מקומות עבודה ולהפחתת מיליוני טונות של פסולת וגזי חממה.
בישראל, בה הרוח היזמית נושבת חזק, תחום הכלכלה המעגלית יכול להוות כר פורה לפיתוח טכנולוגיות, מסחר ויוזמות חדשניות. עם תמיכה מצד המדינה ורגולציה מעודדת המסירה חסמים, מעגל המרוויחים יכול להיות רחב ולכלול את כלכלת המדינה, העוסקים בתעשיית המחזור, מפתחי הטכנולוגיות לשימוש יעיל במשאבים שונים, תחום האנרגיה המתחדשת, תחום הבניה ואחרון חביב ולא פחות חשוב - הדור הבא.
הכותבת היא מומחית לרגולציה ומדיניות סביבתית, שותפה וראשת המחלקה למשפט סביבתי במשרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'
לפנייה לכתב/ת 
