כחלון בהצעה לארדן: אשר את יצוא הקנאביס במקביל לקידום סמכויות הפיקוח
פשרה במאבק בין שר האוצר לשר לביטחון פנים בנוגע ליצוא הקנאביס הרפואי? משרד האוצר טוען שארדן תוקע את היצוא בדרישה להשלים חקיקה שתקנה לו סמכויות פיקוח, ובתגובה מציע האוצר לקדם את סמכויות משרד הפנים בנושא במקביל לתחילת יצוא הקנאביס
במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן, ושהגיע לידי "כלכליסט", הוא תוקף את ארדן בשל סירובו לאשר יצוא קנאביס רפואי. לפי המכתב של כחלון, המשרד לביטחון הפנים מונע מהממשלה לדון בהחלטה הקיימת לאישור יצוא קנאביס כבר יותר מחצי שנה - ומעכב בכך את השתלבות ישראל בשוק הקנאביס הרפואי העולמי הצומח.
במכתב, כחלון מאשים את ארדן ואנשי משרדו כי הם "פוגעים בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית". עוד הוא כותב כי ארדן "מחזיק את המשק ואת ציבור החקלאים והיזמים כבני ערובה". לפי המכתב, דרישתו של ארדן כי יקבל סמכויות לפני תחילת היצוא נועדה "לבלום את התהליך לתקופה בלתי מוגבלת בזמן". פתיחת שוק הקנאביס הרפואי בישראל ליצוא היא אחד מפרויקטי הדגל של משרד האוצר, ובעיקר של מנכ"ל המשרד שי באב"ד.
המכתב מפרט את הצעת הפשרה של כחלון: במקום ששוק הקנאביס ימתין לאישור החקיקה שתקנה למשרד לביטחון הפנים סמכויות חדשות, שני המהלכים יקודמו במקביל.
בעיה שלא קיימת
ההתעקשות של ארדן, שכבר קיבל במסגרת תקציב 2019 כספים לתקנים לפיקוח על מגדלי הקנאביס, נובעת גם משיקולים פוליטיים. גורמים בסביבתו של כחלון מאשימים את ארדן בשיקולים לא ענייניים וברצון לעכב את פרויקט יצוא הקנאביס, מכיוון שהוא מזוהה עם כחלון - יריבו הפוליטי של ארדן עוד מהתקופה שכחלון היה חבר בליכוד.
ארדן מצידו מבין שלא יקבל קרדיט פוליטי מהמהלך הזה, אלא רק כאב ראש ועוד סוגיה נוספת לטיפולו. באווירת הבחירות המתקרבות, אין לארדן שום תמריץ לתת לכחלון מתנה שתוכל לחזק את מעמדו הפוליטי, בעיקר מול החקלאים.
"תשאל את ארדן כמה כתבי אישום הוגשו נגד עבריינים על מעורבות בחוות לגידול", אמר ל"כלכליסט" גורם המעורה בפרטים. "התשובה תהיה אפס. גם במשטרה מודים בזה".
בינתיים, ישראל כבר משתרכת מאחור במירוץ העולמי לדומיננטיות ביצוא קנאביס. השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי חלוצת הקנאביס הרפואי הישראלית תיקון עולם קיבלה רישיון ראשון מסוגו ביוון לגידול ויצוא קנאביס. הרישיון יאפשר לחברה להקים חווה בשטח של עד 400 דונם, הגדולה מסוגה בעולם, ולייצא לאירופה.
העולם לא מחכה לנו
שוק הקנאביס הרפואי בעולם בצמיחה אדירה בשנים האחרונות. ייצור הקנאביס העולמי לצורכי רפואה ומחקר הכפיל את עצמו בין 2014 ל־2015 ושב והכפיל את עצמו בין 2015 ל־2016. אז, הגיע הייצור להיקף של 210 טון ברחבי העולם.
בריטניה מובילה את השוק העולמי, עם ייצור של כ־95 טון ב־2016, אחריה קנדה עם כ־80 טון, פורטוגל עם כ־21 טון, ישראל עם כ־9 טון והולנד וצ'ילה עם כ־1.4 טון כל אחת.
היצוא העולמי של קנאביס רפואי מצומצם מאוד בהשוואה להיקפי הייצור הצומחים. לפי הנתונים העדכניים ביותר של INCB - המועצה הבינלאומית למלחמה בסמים - ב־2016 יוצאו רק 3 טונות של קנאביס. גם במקרה זה בריטניה היא המובילה העולמית, עם 2.1 טונות - שני שליש מכלל היצוא. אחריה ניצבות הולנד עם 0.5 טונות, אוסטריה עם 0.2 טונות ודנמרק, גרמניה וקנדה עם פחות מ־0.1 טונות של קנאביס.
בישראל לא אדישים להתפתחויות הגלובליות הללו. בסוף אפריל נחשפה ב"כלכליסט" חוות דעת מקצועית שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, שממליצה לממשלה לאשר יצוא הקנאביס. ההמלצה נכתבה לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנדרש להכריע בסוגיה על רקע חילוקי דעות קשים בין משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים. בעקבות חוות הדעת, נתניהו הודיע כי הוא תומך במהלך.
אף ששמחון צידד במהלך, הוא הסביר כי יצוא קנאביס רפואי לא יחולל שינוי דרמטי בכלכלת ישראל, ובטח שלא במגזר החקלאי. לכל היותר, כתב שמחון, היצוא יביא בשנים הקרובות להכנסות של פחות מחצי מיליארד שקל וליצירתן של כ־300 משרות - מחציתן כלל לא בחקלאות.
באוצר בירכו על המלצת המועצה, אולם הסתייגו מהמספרים שהציגה. לפי האוצר, פיתוח תעשיית יצוא קנאביס רפואי תניב למשק ערך מוסף של כ־4 מיליארד שקל בשנה ותייצר צמיחה דרמטית בתעסוקה במגזר החקלאי.
בין אם מדובר במיליארד שקל או ב־4 מיליארד שקל, הצוות של שמחון הגיע למסקנה כי "התרת היצוא וכניסה מוקדמת של גורמים ישראליים לחזית הייצור, המחקר והפיתוח העולמיים אפילו בטרם ההבשלה של השוק העולמי, יכולה, להערכתנו, להעניק למדינת ישראל יתרון ראשוניות מובהק".
לפי כלכלני המועצה, "יתרון זה יכול לתרום למיצובו של הסטנדרט הישראלי כתקן איכות עולמי ולהמשיך ולבצר את מעמדו של המחקר והידע הישראלי כמתקדם מסוגו בעולם. יתרון הראשוניות משמעותי במיוחד כאשר מדובר במוצרים תרופתיים", נכתב בחוות דעת. "מטופלים נוטים להמשיך בטיפול הראשוני שהתחילו ואשר סייע להם והם אינם ממהרים להחליף בין יצרניות תרופות שונות. יתרון הראשוניות צפוי להביא להכנסות משמעותיות לא רק מהיקף היצוא של מוצרי הקצה הרפואיים, אלא גם על ידי משיכת השקעות זרות לתעשייה הישראלית. אלו יכולים לתרום ליצירתו של אקו־סיסטם מתקדם המשלב מדע, אקדמיה, חקלאות, בריאות ותעשיות ביו־טק, אשר בדומה לאקו־סיסטם בתחומי ההייטק והסייבר יביא להעמקת היתרונות של המשק הישראלי, לקידום היצוא ולהתקדמות התעשייה".
לאור מסקנה זו, אפשר להבין את הלחץ באוצר לקדם את תחילת היצוא - שתקוע כבר כחצי שנה. מפלס הלחץ באוצר עלה עוד בחודש שעבר, עם אישורה של לגליזציה מלאה של קנאביס בקנדה. לא רק הלגליזציה מלחיצה את האוצר, אלא גם עסקת יבוא ראשונה מסוגה שנחתמה בין ארה"ב לחברת הקנאביס הקנדית טילריי.
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "התנאי היחיד שמעכב כעת את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של המשטרה לקבל אפשרות פיקוח, קניסה ואכיפה על חוות הגידול, כדי לוודא שהקנאביס שהן יגדלו לא יזלוג ויציף את ישראל. חקיקת חוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום מכיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים. תחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר. תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של המשטרה.
המשרד והשר תמכו ותומכים באישור יצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל. מצער שמשרד האוצר עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות ולצאת לדרך עם אישור היצוא. אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר ומטעים אותו בקשר ליצוא הקנאביס. המשרד לביטחון פנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו, היא אינה מובנת".