מוי כיף: דורטמונד סוחפת את אירופה / "מר עולם"

גם אם תחפשו טוב טוב, לא תמצאו באירופה קבוצה מלהיבה יותר מבורוסיה דורטמונד. יש אולי קבוצות טובות ממנה כמו מנצ'סטר סיטי, יובנטוס וברצלונה, אבל אף אחת מהן לא מרגשת וסוחפת כמו הצהובים-שחורים מגרמניה.

בניגוד לסיטי, יובה ובארסה, שאף אחד לא מופתע מכך שהן מוליכות את הליגות שלהן, מעטים הימרו על דורטמונד בתחילת העונה כמי שתוליך את הבונדסליגה. כל הפרשנים היו בטוחים שבאיירן מינכן, האלופה בשש השנים האחרונות, תשייט בקלילות גם העונה לעבר אליפות שביעית ברציפות. והנה, להפתעת כולם, דורטמונד במקום הראשון בגרמניה אחרי 10 מחזורים, ואם תנצח בשבת את באיירן מינכן, היא תפתח פער של שבע נקודות על הבווארים.

(צילום: getty images)

אבל עזבו טבלאות ונקודות, מה שהפך את דורטמונד לסיפור המרגש ביותר העונה באירופה זה הכדורגל הנפלא שהיא משחקת, כמות השערים האדירה שהיא מבקיעה והשחקנים הצעירים שאחראים על כל הטוב הזה.

בשישה משחקים רצופים, מסוף ספטמבר ועד סוף אוקטובר, כבשה דורטמונד לא פחות מ-26 שערים, כשהשיא היה ניצחון סנסציוני 0:4 על אתלטיקו מדריד בליגת האלופות. זה היה ההפסד הכבד ביותר שספגה אתלטיקו בעידן דייגו סימאונה. וצ'ולו המובס פירגן: "הם משחקים כדורגל פנטסטי. למרות שהפסדתי, היה יפה מאוד לראות את זה. אני מקווה שהם ימשיכו כך". הערב (שלישי, 22:00) סימאונה מקווה שהקבוצה שלו תצליח קצת יותר, כשתארח את הצהובים-שחורים הלוהטים באצטדיון וואנדה מטרופוליטנו במדריד.

דורטמונד ניצחה עד עתה בכל שלושת משחקיה בליגת האלופות, הישג אותו רשמו חוץ ממנה רק בארסה ויובה. היא הבקיעה שמונה שערים ועדיין לא ספגה. המשחק במדריד יהיה מבחן אמיתי לגבי יכולתה של דורטמונד לשמור על הסטנדרטים הגבוהים שהיא עצמה הציבה.

סימאונה. לא ידע איך לעצור את המכונה(צילום: EPA)

דורטמונד עדיין לא הפסידה העונה באף אחד מ-15 משחקיה בכל המסגרות. היא ניצחה ב-12 מהם וכבשה 43 שערים – ממוצע של כמעט שלושה שערים למשחק.

בגרמניה משווים את דורטמונד הנוכחית לזו של יורגן קלופ בתחילת העשור, שזכתה באליפות ב-2011, בדאבל ב-2012 והגיעה לגמר ליגת האלופות ב-2013.

קלופ בנה אז קבוצה סופר אגרסיבית, מהירה ומלהיבה, שהותירה את באיירן מינכן מאחוריה במשך שנתיים - אבל הפסידה לה בגמר הצ'מפיונס הדרמטי בוומבלי.

החוט המקשר בין הקבוצה ההיא של קלופ והקבוצה הנוכחית הוא מרקו רויס. אז הוא היה אחד השחקנים הצעירים בקבוצה וכיום בגיל 29 הוא אחד הוותיקים, שמסייעים לצעירים המוכשרים להבין איך צריך לשחק.

רויס הצטרף לקבוצה ב-2012 כשנרכש ממנשנגלדבך. הוא היה שותף לעונה הנהדרת בליגת האלופות, אבל לא זכה באליפות. אם יעשה זאת בפעם הראשונה העונה, זה יהיה סיפור ענק. הוא הקפטן והמנהיג הבלתי מעורער של דורטמונד. בשבת הוא הבקיע את שער הניצחון מול וולפסבורג, שער הליגה השישי שלו העונה. רויס רק מתפלל שהעונה הזו תעבור בשלום מבחינה בריאותית. כי אין שחקן שסבל מכל כך הרבה פציעות בקריירה, כולל זו שמנעה ממנו להיות שותף לזכייה של גרמניה בגביע העולם ב-2014.

רויס. מנהיג בגיל 29(צילום: AFP)

היהלום שנגנב ממנצ'סטר סיטי

מי שמרוויח הכי הרבה מהנוכחות של רויס הוא הקשר האנגלי בן ה-18 ג'יידון סאנצ'ו, שמעטים שמעו את שמו לפני תחילת העונה וכעת הוא אחד השחקנים הבולטים באירופה. עם 8 בישולים ו-5 שערים ב-14 משחקים, סאנצ'ו הפך לסנסציה. "מבחינתי רויס הוא אליל", אמר סאנצ'ו אחרי הניצחון על וולפסבורג. "זה מצוין שהוא על המגרש לידי ונותן לי עצות. כשהוא מדבר, אני מקשיב". היכולת של סאנצ'ו הביאה גם לזימונו לנבחרת אנגליה ובחודש שעבר הוא ערך בכורה מרגשת במשחק מול קרואטיה.

סאנצ'ו היה שחקן של מנצ'סטר סיטי, אבל לא רצה להמתין להזדמנות שלו ובחר לעבור בגיל 17 למדינה אחרת. "הרגשתי אז שאני כבר מוכן לשחק בבוגרים", הוא סיפר לא מכבר. "ברור שלסיטי יש קבוצה גדולה וידעתי שהדרך עבורי חסומה בגלל השחקנים הפנטסטיים שלה. לכן חשבתי שמעבר לדורטמונד יאפשר לי לשחק".

"אני פשוט אוהב כדורגל ואעשה הכל כדי להגשים את החלום", הוא הוסיף. "שחקנים אנגלים לא אוהבים לעזוב את הבית. אני חושב שזה בעיקר בגלל שקשה להם לעזוב את החברים והמשפחה – ולי אין את הבעיה הזאת. אנשים מתקדמים בחיים בכל מיני דרכים. הדרך שלי הייתה לעבור לחו"ל ולהראות לכולם מה יש לי להציע. הגיל שלי? זה רק מספר".

סאנצ'ו הוא הצעיר ביותר בחבורה, אבל לצידו נמצאים החלוץ הדני בן ה-20 יקוב ברון-לארסן, האמריקני בן ה-20 כריסטיאן פולישיץ', המגן המרוקאי-ספרדי אשרף חכימי (20), ושני הצרפתים, עבדו דיאלו (22) ודן-אקסל זגאדו (19).

גם חכימי, שזכה לשחק מעט מאוד בריאל מדריד בעונה שעברה, עושה עונה פנטסטית. השיא מבחינתו היה מול אתלטיקו מדריד כאשר בישל שלושה מארבעת השערים, וזה אחרי שכבר בישל שלושה שערים העונה בבונדסליגה. חכימי, שרק לפני כמה ימים חגג את יום ההולדת ה-20 שלו, הוא מגן ימני במקור. אולם מול אתלטיקו הוא היה מצוין בעמדת המגן השמאלי. דורטמונד שאלה אותו לשנתיים, אבל בקבוצה הגרמנית ינסו להחתים אותו באופן קבוע.

זה בדיוק מה שקורה כעת גם עם פאקו אלקאסר, החלוץ שהתייבש במשך שנתיים על הספסל של ברצלונה, וחזר לחיים אחרי שהושאל לדורטמונד. מול אתלטיקו הוא לא שיחק בשל פציעה, אבל מה שהוא עשה לפני כן זה לא פחות ממדהים.

פאקו אלקאסר. חזר לחיים(צילום: AP)

אלקאסר הגיע לדורטמונד כשהוא לא בכושר משחק ולכן שותף בתחילה רק כמחליף. אבל בכל פעם שהוא עלה לשחק – הוא כבש. המספרים שלו פשוט הזויים: ב-205 דקות בליגה הוא מצא את הרשת 7 פעמים. זה ממוצע פסיכי של שער בכל 29 דקות – וזה אחרי ה"בצורת" שהייתה לו מול וולפסבורג, משחק ליגה ראשון שלו העונה בו לא כבש.

עכשיו דורטמונד מציעה לברצלונה לשלם 30 מיליון יורו כדי להשאיר את אלקאסר אצלה בשנים הבאות. אין ספק, בדורטמונד עובדים נכון. מאחר ולמועדון אין את המשאבים הכלכליים של באיירן מינכן, הם לא רוכשים שחקנים ידועים בסכומי עתק, אלא מעדיפים להביא שחקנים צעירים וזולים, או כאלה שלא קיבלו הזדמנות בקבוצה גדולה יותר, כמו למשל אקסל ויטסל.

הבלגי, ששיחק בשש השנים האחרונות בליגה הרוסית ובליגה הסינית, עשה הרבה מאוד כסף, אבל לא באמת שיחק ברמות הגבוהות ביותר.  אחרי המונדיאל הפנטסטי שלו במדי נבחרת בלגיה, הצליחו ראשי דורטמונד לשכנע את הקשר בן ה-29 להצטרף לפרוייקט החדש, ולמרות שהוא מרוויח היום רבע ממה שהרוויח בסין, ויטסל מאושר. הוא הפך מהר מאוד לאחד ממנהיגי הקבוצה הצעירה הזאת.

אקסל ויטסל. שמח בגרמניה(צילום: getty images)

המאמן דווקא לא צעיר

מי שזוכה למירב השבחים על פתיחת העונה הנהדרת הוא המאמן השווייצרי לוסיין פאבר. הוא בן 61, והחל לאמן בגרמניה ב-2007 בהרטה ברלין. אחרי שנתיים עבר לבורוסיה מנשנגלדבך ובנה קבוצה נפלאה, בה פרח קשר צעיר ומוכשר העונה לשם מרקו רויס. דורטמונד רצתה להביא את פאבר כבר לפני שנה, אבל הוא אימן אז את ניס הצרפתית ולא רצה להפר את החוזה. בקיץ האחרון הוא הגיע סוף סוף לזיגנל אידונה פארק.

מה שתמיד איפיין את הקבוצות של פאבר זה הכדורגל המהיר, האטרקטיבי והמלוטש. הוא פשוט אוהב כדורגל התקפי, גם אם זה בא מדי פעם על חשבון ההגנה. אצלו המגינים לא מפסיקים לתקוף והחלוצים לא מפסיקים להחליף ביניהם מקומות.כמו שוייצרי טיפוסי פאבר אוהב דיוק וירידה לפרטים. מרקו רויס אמר עליו: "יש לו תכנית מסודרת לכל משחק, ותמיד זו תכנית טובה".

פאבר. דורטמונד ידעה מה היא עושה(צילום: AFP)

פאבר עבד גם על הבעיות בהגנה. מה שקרה לדורטמונד בדרבי מול שאלקה בעונה שעברה, כשהובילה 0:4 וסיימה ב-4:4, פשוט לא יכול לקרות אצלו.

והוא גם אחראי על הרנסנס שעובר על מריו גצה. החלוץ שהבקיע את שער הניצחון של נבחרת גרמניה בגמר מונדיאל 2014 עבר ארבע שנים קשות בקריירה ובחיים האישיים. פאברה לקח אותו כפרוייקט וגצה מתחיל לחזור לאט לאט לעצמו.

בשבועיים האחרונים האופוריה סביב דורטמונד מעט נרגעה. אחרי השביעיות והרביעיות הקבוצה סיימה ב-2:2 ביתי עם הרטה ברלין, ניצחה רק בהארכה את אוניון ברלין מהליגה השנייה בגביע ולא ממש הרשימה בניצחון 0:1 על וולפסבורג. תתפלאו, אבל יש מי שאהבו את זה. מיכאל צורק אמר: "מספיק עם השבחים. אין סיבה שניסחף עם החגיגות. עדיין לא זכינו בשום דבר".

וזה נכון. גם את העונה שעברה דורטמונד פתחה מצוין עם המאמן ההולנדי פיטר בוס, אקס מכבי תל אביב, היא ניצחה בשישה משבעת המשחקים הראשונים. אבל אז באה הקריסה. בוס פוטר בדצמבר, ודורטמונד סיימה רק במקום הרביעי, במרחק 29 נקודות מהאלופה באיירן מינכן.

בשבת דורטמונד תארח את באיירן במשחק שיקבע הרבה מאוד עבור העתיד של שתי הקבוצות. בפעם האחרונה שהן נפגשו באיירן הביסה את דורטמונד 0:6. אולם לאור היכולת הבינונית של באיירן העונה, כשמנגד הקבוצה התוססת, הצעירה והמלהיבה של לוסיין פאבר, התחושה בגרמניה שזו הולכת להיות העונה של הצהובים-שחורים.