קיבוץ כינה חבר לשעבר "גנב" - ויפצה ב-50 אלף שקל

עין חרוד איחוד עדכן את חבריו על הליכים משפטיים שמתנהלים בינו לבין חבר שעזב. בית המשפט קיבל את הטענה שלפיה מדובר בדיווח מגמתי ומסולף

עו"ד אהוד צ'אושופורסם: 09.11.18 , 09:33

בית משפט השלום בעפולה הורה לאחרונה לקיבוץ עין חרוד איחוד ולשתי מזכירותיו לפצות חבר לשעבר ב-50 אלף שקל בגין לשון הרע: השופט ויסאם חיר קבע כי הקיבוץ האשים את התובע בגניבת כספים תוך הצגה מסולפת של ההליכים המשפטיים שמתנהלים ביניהם בעניין אחר.

התובע הפסיק את חברותו בעין חרוד איחוד ב-2007 ובעקבות זאת מתנהלים בינו לבין הקיבוץ הליכים משפטיים. לפני כשנתיים פרסמו המזכירות שתי הודעות ביומן הקיבוץ בנוגע להתקדמות ההליכים, ובהן נכתב שבית המשפט מאמין יותר לקיבוץ מאשר לתובע. בתביעת הדיבה שהגיש בשנה שעברה טען החבר לשעבר שתוכן ההודעות היה מסולף והדברים הוצגו בהן באופן מגמתי ושגוי. האמירה הקשה ביותר, ציין, הייתה שההליך נגדו עוסק ב"גניבת כספים". לדבריו הוא הוצג כמי שגנב את כספם של חברי הקיבוץ אף שמעולם לא נקבע כי ביצע עבירה כזו.

לשון הרע

הפיצו שמועמד לעירייה בוגד באשתו – ויפצו

עו"ד רחל דותן

3 תושבי ראש העין הכפישו בפייסבוק את רז שגיא, שיתמודד בשבוע הבא בסיבוב השני בראש העין. ביהמ"ש קבע שהם ישלמו 55 אלף שקל

הפיצו שהמועמד לראשות העיר בוגד באשתו – ויפצו

מנגד טענו הנתבעים שהמילה גניבה החליפה מילים מכובסות כמו "לא העביר כספים שאותם היה חייב". עוד נטען כי לכתוב שמתברר "הליך גניבת כספים" אינו שווה ערך לכינוי התובע "גנב". גם בהנחה שייקבע כי מדובר בלשון הרע הם ביקשו לפטור אותם מאחריות, בין היתר משום שהכתוב הוא אמת שיש לחברי הקיבוץ עניין בה, מדובר בדיווח מותר על הליך משפטי והוא נעשה בתום לב.

השופט ויסאם חיר קיבל את הטענה שלפיה נוסח ההודעות, לפחות בחלקו, נחשב ללשון הרע. נקבע כי אדם שקורא את התכנים הללו נותר עם הרושם שהתובע מעל בכספי הקיבוץ, אף שלא ניתנה שום החלטה שיפוטית בנושא.

בפסק הדין הובהר כי השימוש במילה "גניבה", שגם מבטאת עבירה פלילית וגם יוצרת סטיגמה שלילית, הוא חמור מאוד. מלבד זאת הודגש כי השימוש במינוח הזה ביחס לתובע משמעותו בעברית פשוטה היא כי הוא גנב. על כן קבע השופט כי תכני ההודעות שהציגו את טענותיו של הקיבוץ נגד התובע כאילו היו עובדות וקביעות משפטיות, נחשבים ללשון הרע שעלולה להשפיל את התובע ולגרום לחברי הקיבוץ לשנוא אותו.

הוא דחה את טענות ההגנה שהעלו הנתבעים אחת לאחת, כולל זאת שלפיה מדובר בפרסום אמת לנוכח העובדה שנכון לעכשיו הטענה על "גניבת כספים" נתונה במחלוקת משפטית. השופט הוסיף שלא היה שום "עניין לציבור" בדיווח מסולף על התקדמות ההליך המשפטי.

כמו כן נקבע כי אי אפשר לקבל את הטענה שההודעות פורסמו בתום לב שעה שלא נערכה בדיקה זהירה של הנוסח לפני שפורסם בקרב חברי הקיבוץ שרואים באמור אמת מוחלטת.

לפני סיום ציין השופט חיר כי הקיבוץ יכול היה לשמור על חופש הביטוי ולממש את זכות הציבור לדעת גם ללא שימוש בדיווח מוטה, מגמתי וחלקי שכולל שימוש במונחים פליליים.

סכום הפיצוי לתובע הועמד על 50 אלף שקל. מצד אחד השופט התחשב בכך שהפרסומים מופיעים גם באתר הקיבוץ ושהמזכירוּת התעלמה מפניותיו של התובע ואף לא טרחה לפרסם התנצלות. מצד שני, השופט לא סבר שההודעות פורסמו בכוונת זדון. לסכום הפיצוי יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 8,500 שקל.