הילדה לא רוצה לאכול כלום
אתם מבטיחים להם קינוח, מתלהבים מכל ביס ומרגילים אותם לאכול מול מסך מרצד, כי העיקר שיאכלו משהו. עצרו, אכילה היא לא סיבה למשא ומתן מתיש כל יום מחדש. דיאטנית קלינית לתינוקות ופעוטות קיבצה שישה רעיונות שיעזרו לכם בארוחה הבאה
אם גם אתם נמנים על קבוצת ההורים שאצלם הילד מדווח "כאוכל מצטיין" בגן ואילו בבית נראה משועמם או מסרב בעיקשות, אל תתיאשו, יש מה לעשות.
1. הילדים אחראים על כמות האוכל
כאשר האכילה לא זוכה לשיתוף פעולה מצד הילד, לא פעם משתבשת חלוקת האחריות בין הילדים להורים. מה הדבר הנכון לעשות? הילדים יוכלו להודיע מתי הם רעבים ולבחור מתוך המגוון המוגש או הקיים בבית. הם גם אלו שיחליטו כמה יאכלו. ההורים אחראים על בחירת המזון הנרכש ושמירה על הרגלי האכילה.
כדי להחזיר את האחריות למקומה, התחילו בהמתנה לרעב מצד הילדים. אל תיזמו ארוחה מבלי שהילד הביע רעב. בארוחה עצמה זכרו - הילדים הם שאחראים על הכמות. אל תנסו לשכנע אותם לאכול מעבר לבחירה שלהם.
2. מציגים חזית אחידה ועקבית
ילדים מגיבים מהר מאוד לשינוי התנהגות שנעשה בסביבתם. כך שכל התנהגות הגיונית ועיקבית שתיצרו, תצליח לשקף להם משהו חדש, ובתוך ימים ספורים הם יגיבו אחרת. בתור התחלה כדאי לשתף פעולה באכילה, ובהמשך גם להגדיל את המגוון.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. אל תתלהבו יותר מדי
ילדים אוכלים עבור השובע והרעב שלהם, לא כדי לשמח או להעציב מישהו. ילד שאכל הוא ילד ששבע וסיפק את צרכיו. אין צורך למחוא לו כפיים או להתרגש יתר על המידה בסיטואציה. התרגשות יתר מחזירה את האכילה למקום מאוד רגשי והתנהגותי. חזקו אותו על התנסויות חדשות, על ישיבה משותפת אך לא על הכמות שאכל או לא אכל.
משפטים שילדים אומרים על אוכל:
4. מדברים ויוצרים שיחה אמיתית
כולנו אוהבים שמביעים בנו עניין. כולנו רוצים שישאלו בשלומנו ויראו מה מצבנו. במצבי האכילה המשובשים, אנחנו משקיעים המון אנרגיה כדי שהילד יאכל והוא מצידו מרגיש במרכז ומעורר הרבה עניין שלילי. את כל האנרגיה המושקעת תוכלו להעביר למקום שמייצר שאלות מסתקרנות, או למקום של שיתוף שמעביר לילד מסר שהוא בקבוצת שווים, בה כולם מתעניינים בכולם.
במקום לפאר את האח שאוכל יפה או להנחית מטוסים, נסו לשתף בסיפור מצחיק שקרה לכם באותו יום או תשאלו בעניין אמיתי אם בגן כבר דיברו איתם על השלכת.
5. נמנעים מהסחות והתניות
כשמן כן הן, גורמות לנו לעשות פעולות בכלל בלי שהתכוונו. ילדים שרגילים לאכול מול מסך מרצד, יחפשו אותו תמיד כדי לאכול. עם הזמן היוצרות עשויות להתהפך ומילד שלא אוכל אלא מול מסך, אתם עשויים למצוא ילד ששעות המסך שלו גדלות ואיתן התיאבון. מבחינתו כעת הצפייה והאכילה צמודים ומותנים.
התניות מכל סוג מייצרות הקשר לא נכון של אכילה ומעבר לכך, יתכן והדרישה והעוצמה הנדרשת שלהן תלך ותגדל. כאשר אני אומר לילד "סיים מהצלחת", אחר כך נאכל קינוח. אני מעביר מסר שהאוכל זה משהו שכדאי שנסיים אותו, משהו שלילי כמו משימה לא רצויה.
קראו עוד:
"יש לי הפרעת אישיות גבולית אבל אני לא מרגישה שונה"
מופעי חנוכה 2018 - כמה זה יעלה לכם?
אגדות הילדים שיכולות לעזור לילדיכם
6. מארגנים את המטרות התזונתיות
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יאכלו מגוון, ישבעו ויגדלו. כאשר מדברים על ילדים שאכילתם לא עיקבית או יציבה, חשוב לארגן מחדש את המטרות לסדר הגיוני, שאפשר יהיה לקיים.
מטרה ראשונה - לזכות בשיתוף פעולה. בלי שיתוף פעולה, לא יעזור אם נכין ארוחה מפוארת וטעימה.
מטרה שניה - יצירת גיוון בארוחות. שימו לב כי על פני השבוע אתם מצליחים לגוון בין המנות השונות שהילד אוכל. אל תגישו כל יום מנה זהה, גם אם זו המנה הכי אהובה. בנוסף, גוונו בין צורות המזון, למשל הצורה של הפסטה.
מטרה שלישית - כל אבות המזון בביס. בהכנת פשטידות או קציצות זה יהיה פשוט יותר.
מטרה רביעית - מספר פריטים בצלחת. הימנעו מארוחות של פריט אחד. הקפידו להגיש ליד המנה שהילד בחר עוד פריט או שניים, כדי להעביר מסר של אכילה מגוונת. כן, גם אם דגני בוקר זה המצב כרגע, דאגו לחתוך פרי או ירק ליד.
מה צפוי לקרות בימים הראשונים?
במרבית המקרים התגובה הראשונית של הילדים עלולה להוביל דווקא להקטנת כמויות. זה סימן מצוין לכך שהם הבחינו שנעשה כאן שינוי. כדי לאמץ אותו בשתי ידיים נדרשים זמן ועקביות.
עדי אפרתי רסולי, דיאטנית קלינית
המתמחה בתינוקות ופעוטות ובעלת קהילת "המתכוניה" בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
