אנחל בונני: "לכל גבר יש את הפחד הזה שהוא לא פורה מספיק"
אחרי שנים של טיפולים לא מוצלחים, החליטו אנחל בונני ואשתו דושי לייטרסדורף להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית. עכשיו, כשהוא סוף סוף אבא, הוא מספר בריאיון ל"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות", על האב שאיבד בשנים האחרונות ועל אמו שחולה בדמנציה, מוחה על הביקורת נגד הפונדקאות ונזכר בימים שקיבל "לא" באודישנים - לפני שהגיע התפקיד ב"כפולים"
כתב: רז שכניק | צילום: טל שחר
אחרי שנים ארוכות של המתנה, הגיע הרגע המיוחל. לאנחל בונני ואשתו דושי לייטרסדורף נולד ילד, אנתוני מרלון דוד, בעזרת אם פונדקאית בגיאורגיה. "אסור להיכנס. דושי בפנים, אני מחכה בחוץ", נזכר בונני בלידה, בראיון שיתפרסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות, מוסף "7 לילות". "התינוק הלך מהפונדקאית ישר לזרועות של דושי. נכנסתי 20 דקות אחרי הלידה. כשראיתי את הקטנצ'יק, קודם כל צחקתי כמו אידיוט 20 דקות רצוף. ואז בכיתי, נשבע לך, עשרה ימים רצוף".
לפני שהחליטו על פונדקאות, הם החלו טיפולי פוריות ב-2013. "דושי הייתה בת 36 והבנו שזה לא יכול להיות טבעי בגלל בעיה מסוימת. אנחנו, בתור גברים, רוצים להיות אלפא-מייל ששמים את הזרע שלהם ומשם בא הדור הבא. בוא, לכל גבר יש את הפחד הזה שהוא לא פורה מספיק. כמובן שגם לי היה, עד שיום אחד דושי אמרה לי, 'לך כבר לבדוק ותפסיק לשגע אותי'. יצא שאני וולברין. ואז התחלנו טיפולים".
"לגמרי. אני הייתי מזריק לדושי. זה היה הקינקיות שלנו למרות שאני שונא מזרקים, אבל משהו בתהליך התקשר לזה שאני אף פעם לא מוותר. כל הקריירה גם לא ויתרתי, ולמדתי משהו. גם כשהעולם אמר לנו 'לא־לא־לא־לא' לגבי הילד, לא הפסקתי להאמין שזה יבוא. ניסינו במשך ארבע שנים".
יש ביקורת על הפונדקאות, בהיבט של ניצול אוכלוסייה מוחלשת.
"אני מבין את הנקודה, אבל זה לא ניצול אוכלוסייה מוחלשת למען זה שאני ארגיש טוב עם עצמי. מה לעשות שאלוהים לא בירך אותנו ביכולות של זוגות אחרים או נשים אחרות? אז נישאר בלי ילדים? בכל התהליך הזה אין שום דבר שהוא ניצול של אף אחד מהצדדים".
אתה נשמע כועס מהשאלה.
"זה מאוד מעצבן אותי, עושים איתך חשבונות על המשפחה שלך, על הבן שלך, יצא לי הדבר הכי מדהים בחיים ואנשים יגידו לי שאני מנצל מישהו אחר. אנשים תמיד מתייפייפים כשהם בצד הנוח, בקלות בלתי נסבלת. ברור שקל מהצד לבוא ולתת ביקורת, אנחנו העולם המערבי המתקדם מנצל את האנשים המסכנים של העולם השלישי. אבל מי שחושב בצורה כזו הם רק אלה שבצד הנוח. יש גם אנשים שיגידו שישראל היא עולם שלישי".
אתם בקשר עם הפונדקאית?
"כן, שלחנו לה תמונות, דיברנו איתה. יש לה משפחה משלה, היא אישה מקסימה".
גם ההתקדמות בקריירה לא הייתה קלה עבורו, אבל בחמש השנים האחרונות הוא במסלול של נסיקה מתמדת, מדלג בין מדינות עם המון תפקידים, בקצב של סוכן מוסד פעיל במיוחד. את אחד התפקידים המשובחים שלו עשה ב"כפולים" של קשת, בדמותו של סוחר הנשק המתוחכם שון טילסון, והוא כמעט היחיד שנשאר מהקאסט לעונה השנייה שתשודר בקרוב בקשת.
"בדמויות שאני משחק תמיד אמצא משהו מעצמי. אני יכול להתחבר לזה ששון טילסון הוא זאב בודד. הייתי כזה פעם. לפני שנים, עוד לפני 'כפולים', היה לי רצון מאוד גדול להצליח במשהו שרציתי וחלק חשוב מכל מה שסביבי לא נתן לי, אז לא נתתי לעצמי להיות אני. בגלל שהתפרסמתי בתור דוגמן, הלבישו עליי סטיגמות ואני נתתי לעצמי שזה יתלבש עליי. אם לא הייתי מקבל את התפקיד זה היה כי הם אומרים 'הוא לא מוכשר, הוא סתם דוגמן'. היה לי נוח להאשים אחרים. אולי פחדתי מלהיות שחקן מצליח, לא באמת עבדתי מספיק קשה בשביל זה. זה היה קצת מייאש".
גם קמפיין MeToo מחזיר את בונני לתקופת הדוגמנות שלו, בגיל 20 פלוס, "בעבר סיפר סיפר שהייתה לו מאהבת מבוגרת שהבטיחה לו קריירה. "כן, באורוגוואי, היא הייתה כפול ויותר ממני בגיל ובזמנו זו הייתה מבחינתי הרפתקה שאישה מבוגרת רוצה אותי. היא חשבה אולי שהיא מנצלת אותי אבל אותי זה סיקרן ולא היה פה שום ניצול. אם לא הייתי עושה את מה שהיא אומרת, היא לא הייתה יכולה להרוס לי דבר. לא באמת היה לה כוח עליי".
אגב אנחנו לא יודעים בן כמה אתה? למה?
"נכון, ומה שיש בוויקיפדיה זו טעות. יש אלמנט מאוד קומי לגבי הגיל שלי. כשאני אומר את הגיל האמיתי, אז אנשים לא מאמינים כי אני נראה בצורה מסוימת. כשאני אומר גיל אחר, מי שמכיר אותי באמת אומר לי שזה לא נכון. אף אחד בישראל לא יודע באמת בן כמה אני, חוץ מדושי. גם האחים שלי וחברים קרובים כבר מתבלבלים".
אז בן כמה אתה?
"אני חייב אלמנט של מסתורין. המספר לא משקף את איך שאני נראה".
הריאיון המלא התפרסם ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות".
